Que fait là l’offrande de farine ? Rav Papa a dit : l’offrande des libations.
מנחה מאי עבידתה אמר רב פפא מנחת נסכים
Mena’hot 9b מנחות
Structure du débat :Question 1
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Il t’aurait pu venir à l’esprit : puisqu’elle vient avec le sacrifice, elle est comme le sacrifice lui-même. Cela nous apprend [que non].
ס"ד אמינא הואיל ובהדי זבח אתיא כי גופיה דזבח דמיא קמ"ל
Et celui qui invalide [dit] : ici c’est différent, car le verset dit : « Le cohen prélèvera de l’offrande son mémorial et le fera fumer sur l’autel » (Lv 2, 9) : « l’offrande », tant que l’offrande n’est pas entière, il ne fera pas fumer.
ומאן דפסל שאני הכא דאמר קרא (ויקרא ו, ג) והרים הכהן מן המנחה את אזכרתה והקטיר המזבחה המנחה עד דאיתא לכולה מנחה לא יקטיר
Et l’autre ? « De l’offrande » : de l’offrande qui était déjà (entière au moment du prélèvement, il fera fumer, bien qu’à présent elle ne soit pas entière).
ואידך מן המנחה מנחה שהיתה כבר (שלימה בשעת קמיצה יקטיר אע"ג דהשתא אינה שלימה)
Rabbi Yo’hanan objecta à Rech Lakich : si avant qu’on ait démonté [la table], son pain s’est rompu, le pain est invalide et on ne fait pas fumer les coupes à cause de lui ; et si c’est après qu’on l’a démontée que son pain s’est rompu, le pain est invalide, mais on fait fumer les coupes à cause de lui. Et Rabbi Éléazar a dit : il ne s’agit pas de l’avoir réellement démontée, mais dès que le moment de la démonter est arrivé, même si on ne l’a pas démontée.
איתיביה ר' יוחנן לריש לקיש עד שלא פרקה נפרס [לחמה] הלחם פסול ואין מקטיר עליו את הבזיכין ואם משפרקה נפרס לחמה הלחם פסול ומקטיר עליו את הבזיכין ואמר רבי אלעזר לא פרקה ממש אלא כיון שהגיע זמנה לפרק ואע"פ שלא פירקה
Il lui dit : de qui est cette [opinion] ? De Rabbi Eliézer. Il lui répondit : moi je te cite une Michna entière, et toi tu me réponds Rabbi Eliézer ?
א"ל הא מני רבי אליעזר היא א"ל אנא אמינא לך משנה שלימה ואמרת לי את רבי אליעזר
Si c’était Rabbi Eliézer, pourquoi parler précisément de [pain] rompu ? Même [s’il était] brûlé ou perdu, il le valide ! Il se tut.
אי ר' אליעזר מאי איריא נפרס אפי' שרוף ואבוד נמי מכשר אישתיק
Et pourquoi se tut-il ? Qu’il lui dise : la communauté est différente : puisque l’impureté lui a été permise, les [offrandes] diminuées lui ont aussi été permises ! Rav Ada bar Ahava a dit : cela signifie que la diminution est comme un défaut, et il n’y a pas de défaut [permis] pour la communauté.
ואמאי שתק לימא ליה צבור שאני הואיל ואישתרי טומאה לגבייהו אישתרי נמי חסרות אמר רב אדא בר אהבה זאת אומרת החסרון כבעל מום דמי ואין בעל מום בצבור:
Rav Papa était assis et récitait cet enseignement. Rav Yossef bar Chemaya dit à Rav Papa : Rabbi Yo’hanan et Rech Lakich ne traitent-ils pas de l’offrande de l’omer, qui est [une offrande] de la communauté, et ils sont pourtant en désaccord ?
יתיב רב פפא וקאמר להא שמעתא א"ל רב יוסף בר שמעיה לרב פפא מי לא עסקינן דרבי יוחנן וריש לקיש במנחת העומר דציבור היא ופליגי
Rav Malkiou a dit : il est enseigné dans une [baraïta] : « de sa fleur de farine » (Lv 2, 2) : si elle a diminué si peu que ce soit, elle est invalide ; « de son huile » (Lv 2, 2) : si elle a diminué si peu que ce soit, elle est invalide.
אמר רב מלכיו תנא חדא (ויקרא ב, ב) מסלתה שאם חסרה כל שהוא פסולה (ויקרא ב, ב) משמנה שאם חסרה כל שהוא פסול
Et il est enseigné dans une autre : « Et ce qui reste de l’offrande » (Lv 2, 3) : à l’exclusion d’une offrande qui a diminué elle-même, ou dont la poignée a diminué, ou dont on n’a rien fait fumer de l’encens.
ותניא אידך והנותרת מן המנחה פרט למנחה שחסרה היא ושחסר קומצה ושלא הקטיר מלבונתה כלום
Pourquoi deux versets au sujet des [offrandes] diminuées ? N’est-ce pas l’un pour une offrande qui a diminué avant le prélèvement, et l’autre pour des restes qui ont diminué entre le prélèvement et la combustion ?
תרי קראי בחסרות למה לי לאו חד למנחה שחסרה קודם קמיצה וחד לשירים שחסרו בין קמיצה להקטרה
Et c’est une réfutation de Rabbi Yo’hanan sur les deux points !
ותיובתא דר' יוחנן בתרוייהו
Non : l’un pour une offrande qui a diminué avant le prélèvement : s’il apporte de chez lui et la complète, oui ; sinon, non. Et l’autre pour des restes qui ont diminué entre le prélèvement et la combustion : bien qu’il fasse fumer la poignée à cause d’eux, ces restes sont interdits à la consommation.
לא חד למנחה שחסרה קודם קמיצה דאי מביא מביתו וימלאנה אין ואי לא לא וחד לשירים שחסרו בין קמיצה להקטרה דאע"ג דמקטיר קומץ עליהן אותן שירים אסורים לאכילה
Car on s’est demandé : selon celui qui dit que, pour des restes qui ont diminué entre le prélèvement et la combustion, on fait fumer la poignée à cause d’eux, ces restes, qu’en est-il de leur consommation ?
דאיבעי' להו לדברי האומר שירים שחסרו בין קמיצה להקטרה מקטיר קומץ עליהן אותן שירים מה הן באכילה
Zeïri a dit : le verset dit « et ce qui reste », et non ce qui reste de ce qui reste. Et Rabbi Yannaï a dit : « de l’offrande » : de l’offrande qui était déjà [entière].
אמר זעירי אמר קרא והנותרת ולא הנותרת מן הנותרת ורבי ינאי אמר מהמנחה מנחה שהיתה כבר:
« S’il a prélevé la poignée de la main gauche, etc. » D’où savons-nous cela ? Rabbi Zeïra a dit : car le verset dit : « Il présenta l’offrande et en remplit sa paume » (Lv 9, 17). « Paume » : je ne sais pas ce que c’est. Lorsqu’il dit : « Le cohen prendra du log d’huile et en versera sur la paume du cohen, la gauche » (Lv 14, 15), ici c’est la gauche ; donc partout où il est dit « paume », ce n’est que la droite.
קמץ בשמאל [וכו']: מנא הני מילי אמר רבי זירא דאמר קרא (ויקרא ט, יז) ויקרב את המנחה וימלא כפו ממנה כף זה איני יודע מהו כשהוא אומר (ויקרא יד, טו) ולקח הכהן מלוג השמן ויצק על כף הכהן השמאלית כאן שמאלית הא כל מקום שנאמר כף אינו אלא ימין
Mais ce [mot] est nécessaire pour lui-même ! « La gauche » est écrit une autre fois.
והא מיבעי ליה לגופיה שמאלית אחרינא כתיב
Mais dis : il n’y a de restriction après restriction que pour inclure ! « La gauche » est écrit une autre fois : ici c’est la gauche, et ailleurs ce n’est pas la gauche.
ואימא אין מיעוט אחר מיעוט אלא לרבות שמאלית אחרינא כתיב כאן שמאלית ואין אחר שמאלית
Mais dis au contraire : de même qu’ici c’est la gauche, de même ailleurs aussi c’est la gauche ! « La gauche » est écrit quatre fois : deux pour le pauvre et deux pour le riche.
ואימא אדרבה מה כאן שמאלית אף בעלמא נמי שמאלית ארבעה שמאלית כתיבי תרי בעני ותרי בעשיר
Rabbi Yirmeya dit à Rabbi Zeïra : « sur le pouce de sa main droite et sur le gros orteil de son pied droit » (Lv 14, 28), qui est écrit (à propos de l’huile du lépreux riche), pourquoi en ai-je besoin
אמר ליה ר' ירמיה לרבי זירא על בהן ידו הימנית ועל בהן רגלו הימנית דכתיב (בשמן דמצורע עשיר) למה לי
Original : Menachot 9b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.