Les excommuniés et les lépreux, qu’en est-il de la coupe des cheveux ? Viens et entends : Les excommuniés et les lépreux ont l’interdiction de se couper les cheveux et de laver leurs vêtements.
מנודין ומצורעין מה הן בתספורת ת"ש מנודין ומצורעין אסורין לספר ולכבס
Un excommunié qui est mort, le tribunal lapide son cercueil. Rabbi Yehouda dit : Non pas qu’on élève sur lui un monceau de pierres comme le monceau d’Akhan, mais le tribunal envoie [quelqu’un] et pose une grosse pierre sur son cercueil, pour t’apprendre que quiconque est excommunié et meurt dans son excommunication, le tribunal lapide son cercueil.
מנודה שמת ב"ד סוקלין את ארונו ר' יהודה אומר לא שיעמידו עליו גל אבנים כגלו של עכן אלא ב"ד שולחין ומניחין אבן גדולה על ארונו ללמדך שכל המתנדה ומת בנידויו ב"ד סוקלין את ארונו
L’endeuillé est tenu de se couvrir la tête, puisque le Miséricordieux a dit à Ézéchiel : « Tu ne te couvriras pas jusqu’à la moustache » (Ez 24, 17) ; on en déduit que tous les autres y sont tenus.
אבל חייב בעטיפת הראש מדקאמר ליה רחמנא ליחזקאל (יחזקאל כד, יז) ולא תעטה על שפם מכלל דכולי עלמא מיחייבי
L’excommunié, qu’en est-il de se couvrir la tête ? Rav Yossef a dit : Viens et entends : « Et ils se couvrent [la tête] et restent assis comme des excommuniés et comme des endeuillés, jusqu’à ce qu’on ait pitié d’eux du Ciel. » Abayé lui dit : Peut-être l’excommunié par le Ciel est-il différent, car son cas est plus grave.
מנודה מהו בעטיפת הראש אמר רב יוסף ת"ש והן מתעטפין ויושבין כמנודין וכאבלים עד שירחמו עליהם מן השמים א"ל אביי דלמא מנודה לשמים שאני דחמיר
Le lépreux, qu’en est-il de se couvrir la tête ? Viens et entends : « Et il se couvrira jusqu’à la moustache » (Lv 13, 45) ; on en déduit qu’il est tenu de se couvrir la tête. On en déduit effectivement.
מצורע מהו בעטיפת הראש ת"ש (ויקרא יג, מה) ועל שפם יעטה מכלל שחייב בעטיפת הראש ש"מ
L’endeuillé a l’interdiction de mettre les tefilin, puisque le Miséricordieux a dit à Ézéchiel : « Attache sur toi ta parure » (Ez 24, 17) ; on en déduit que tous les autres en ont l’interdiction.
אבל אסור להניח תפילין מדקאמר ליה רחמנא ליחזקאל (יחזקאל כד, יז) פארך חבוש עליך מכלל דכ"ע אסור
L’excommunié, qu’en est-il des tefilin ? Que cela reste en suspens. Le lépreux, qu’en est-il des tefilin ? Viens et entends : « Et le lépreux » (Lv 13, 45) — pour inclure le grand prêtre ; « ses vêtements seront défaits » (Lv 13, 45) — qu’ils soient déchirés ; « et sa tête sera découverte » (Lv 13, 45) — “découvrir” ne signifie autre chose que laisser pousser les cheveux ; telles sont les paroles de Rabbi Eliézer.
מנודה מהו בתפילין תיקו מצורע מהו בתפילין ת"ש (ויקרא יג, מה) והצרוע לרבות כ"ג בגדיו יהיו פרומים שיהו מקורעים (ויקרא יג, מה) וראשו יהיה פרוע אין פריעה אלא גידול שער דברי ר"א
Rabbi Akiva dit : Il est dit “sera” à propos de la tête, et il est dit “seront” à propos du vêtement : de même que le “seront” dit à propos du vêtement concerne une chose extérieure à son corps, de même le “sera” dit à propos de la tête concerne une chose extérieure à son corps. N’est-ce pas [qu’il s’agit] des tefilin ?
ר"ע אומר נאמרה הוייה בראש ונאמרה הוייה בבגד מה הוייה האמורה בבגד דבר שחוץ מגופו אף הוייה בראש דבר שחוץ מגופו מאי לאו אתפילין
L’excommunié, qu’en est-il de saluer ? Rav Yossef a dit : Viens et entends : « Et [ils s’abstiennent] des salutations entre un homme et son prochain, comme des gens réprimandés par le Lieu. » Abayé lui dit : Peut-être l’excommunié par le Ciel est-il différent, car son cas est plus grave.
מנודה מהו בשאילת שלום אמר רב יוסף ת"ש ובשאילת שלום שבין אדם לחברו כבני אדם הנזופין למקום א"ל אביי דלמא מנודה לשמים שאני דחמיר
Le lépreux, qu’en est-il de saluer ? Viens et entends : « Et il se couvrira jusqu’à la moustache » — que ses lèvres soient collées l’une à l’autre, qu’il soit comme un excommunié et comme un endeuillé, et qu’il ait l’interdiction de saluer. On en déduit effectivement.
מצורע מהו בשאילת שלום ת"ש ועל שפם יעטה שיהו שפתותיו מדובקות זו בזו שיהא כמנודה וכאבל ואסור בשאילת שלום ש"מ
Résolvons donc de là [la question] de l’excommunié [ : il a l’interdiction de saluer] ! Rav A’ha bar Pin’has a dit au nom de Rav Yossef : Enseigne-t-on « qu’il est interdit comme l’excommunié » ? On enseigne : « qu’il soit comme un excommunié et comme un endeuillé » pour les autres choses, et qu’il ait en outre l’interdiction de saluer.
וניפשוט מינה למנודה אמר רב אחא בר פנחס משמיה דרב יוסף מי קתני שאסור שיהא כמנודה וכאבל [קתני] במילי אחרנייתא ואסור נמי בשאילת שלום
L’excommunié, qu’en est-il des paroles de la Torah ? Rav Yossef a dit : Viens et entends : L’excommunié enseigne et on lui enseigne, il se loue et on se loue chez lui.
מנודה מהו בדברי תורה אמר רב יוסף ת"ש מנודה שונה ושונין לו נשכר ונשכרין לו
Celui qui est frappé d’anathème n’enseigne pas et on ne lui enseigne pas, il ne se loue pas et on ne se loue pas chez lui ; mais il étudie pour lui-même, afin de ne pas interrompre son étude, et on lui ouvre une petite boutique pour sa subsistance.
מוחרם לא שונה ולא שונין לו לא נשכר ולא נשכרין לו אבל שונה הוא לעצמו שלא יפסיק את למודו ועושה לו חנות קטנה בשביל פרנסתו
Le lépreux, qu’en est-il des paroles de la Torah ? Viens et entends : « Tu les feras connaître à tes fils et aux fils de tes fils, le jour où tu t’es tenu devant le Seigneur ton Dieu à ’Horev » (Dt 4, 9-10) : de même que là-bas [c’était] dans la crainte, la révérence, le tremblement et la sueur, [de même ici].
מצורע מהו בדברי תורה ת"ש (דברים ד, ט) והודעתם לבניך ולבני בניך יום אשר עמדת לפני ה' אלהיך בחורב מה להלן באימה וביראה וברתת ובזיעה
De là on a dit : Les zavim, les lépreux et ceux qui ont eu des rapports avec des femmes nidda ont la permission de lire la Torah, les Prophètes et les Hagiographes, et d’étudier le midrach, le Talmud, les halakhot et les aggadot ; mais ceux qui ont eu un épanchement séminal en ont l’interdiction. On en déduit [que le lépreux peut étudier].
מכאן אמרו הזבין והמצורעין ובועלי נדות מותרין לקרות בתורה ובנביאים ובכתובים ולשנות במדרש ובש"ס בהלכות ובאגדות ובעלי קריין אסורין ש"מ
L’endeuillé a l’interdiction de laver ses vêtements, car il est écrit : « Joab envoya à Teqoa et en fit venir une femme sage, et il lui dit : Prends donc le deuil et revêts donc des vêtements de deuil, ne t’oins pas d’huile, et sois comme une femme qui depuis de nombreux jours est en deuil d’un mort » (2 S 14, 2).
אבל אסור בתכבוסת דכתיב (שמואל ב יד, ב) וישלח יואב תקועה ויקח משם אשה חכמה ויאמר אליה התאבלי נא ולבשי נא בגדי אבל ואל תסוכי שמן והיית כאשה זה ימים רבים מתאבלת על מת
Les excommuniés et les lépreux, qu’en est-il du lavage des vêtements ? Viens et entends : Les excommuniés et les lépreux ont l’interdiction de se couper les cheveux et de laver leurs vêtements. On en déduit effectivement.
מנודין ומצורעין מה הן בתכבוסת ת"ש מנודין ומצורעין אסורין לספר ולכבס ש"מ
L’endeuillé est tenu de déchirer [son vêtement], puisque le Miséricordieux a dit aux fils d’Aaron : « Ne déchirez pas [vos vêtements] » (Lv 10, 6) ; on en déduit que tous les autres y sont tenus.
אבל חייב בקריעה דקאמר להו רחמנא לבני אהרן (ויקרא י, ו) לא תפרומו מכלל דכ"ע מיחייבי
Le lépreux, qu’en est-il de la déchirure ? Viens et entends : « Ses vêtements seront défaits » (Lv 13, 45) — qu’ils soient déchirés. On en déduit effectivement.
מצורע מהו בקריעה ת"ש (ויקרא יג, מה) בגדיו יהיו פרומים שיהו מקורעין שמע מינה
L’endeuillé est tenu de renverser le lit, car Bar Kappara a enseigné :
אבל חייב בכפיית המטה דתני בר קפרא
Original : Moed Katan 15a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.