Or si tu dis que pour un petit enfant il y a une distinction [et qu’il est parfois interdit de le raser], il s’ensuit que le deuil s’applique à un petit enfant !
ואי אמרת קטן אית ביה פלוגתא נמצאת אבילות נוהגת בקטן
Mo’ed katan 14b מועד קטן
Or il a été enseigné : On déchire [le vêtement] d’un petit enfant [en deuil] à cause de l’affliction [des proches] !
והתניא מקרעין לקטן מפני עגמת נפש
Rav Achi a dit : Enseigne-t-on : « Il s’ensuit que ceux-là sont interdits » ? Peut-être y en a-t-il parmi eux qui sont interdits et d’autres qui sont permis.
אמר רב אשי מי קתני הא אסורין דלמא יש מהן אסור ויש מהן מותר
Amémar — et certains disent Rav Chicha, fils de Rav Idi — l’enseignait ainsi : Chmouel a dit : Un petit enfant, il est permis de le raser pendant la fête, qu’il soit né pendant la fête ou qu’il soit né auparavant.
אמימר ואי תימא רב שישא בריה דרב אידי מתני הכי אמר שמואל קטן מותר לגלחו במועד לא שנא נולד במועד ולא שנא נולד מעיקרא
Rav Pin’has a dit : Nous aussi nous l’avons appris : Tous ceux dont on a dit qu’il leur est permis de se raser pendant la fête, il leur est permis de se raser pendant les jours de leur deuil ; il s’ensuit que ceux à qui il est interdit de se raser pendant la fête, il leur est interdit de se raser pendant les jours de leur deuil.
אמר רב פנחס אף אנן נמי תנינא כל אלו שאמרו מותר לגלח במועד מותר לגלח בימי אבלו הא אסורין לגלח במועד אסורין לגלח בימי אבלו
Si tu dis qu’un petit enfant est interdit, il s’ensuit que le deuil s’applique à un petit enfant ; or il a été enseigné : On déchire [le vêtement] d’un petit enfant à cause de l’affliction [des proches] !
אי אמרת קטן אסור נמצאת אבילות נוהגת בקטן ותניא מקרעין לקטן מפני עגמת נפש
Rav Achi a dit : Enseigne-t-on : « Il s’ensuit que ceux-là sont interdits » ? Peut-être y en a-t-il parmi eux qui sont interdits et d’autres qui sont permis.
אמר רב אשי מי קתני הא אסורין דלמא יש מהן אסור ויש מהן מותר
L’endeuillé n’observe pas son deuil pendant la fête, car il est dit : « Tu te réjouiras en ta fête » (Dt 16, 14).
אבל אינו נוהג אבילותו ברגל שנאמר (דברים טז, יד) ושמחת בחגך
S’il s’agit d’un deuil commencé auparavant, le commandement positif qui concerne la collectivité vient et repousse le commandement positif qui concerne l’individu. Et s’il s’agit d’un deuil survenu maintenant, le commandement positif de l’individu ne vient pas repousser le commandement positif de la collectivité.
אי אבילות דמעיקרא הוא אתי עשה דרבים ודחי עשה דיחיד ואי אבילות דהשתא הוא לא אתי עשה דיחיד ודחי עשה דרבים
L’excommunié, observe-t-il son excommunication pendant la fête ? Rav Yossef a dit : Viens et entends : On juge les procès capitaux, les procès de flagellation et les procès d’argent [pendant les demi-fêtes], et si [l’un] n’obéit pas au jugement, nous l’excommunions.
מנודה מהו שינהוג נידויו ברגל אמר רב יוסף תא שמע דנין דיני נפשות ודיני מכות ודיני ממונות ואי לא ציית דינא משמתינן ליה
Or s’il te venait à l’esprit qu’il n’observe pas son excommunication pendant la fête : celui qui était excommunié auparavant, la fête vient et la repousse ; et maintenant nous l’excommunierions, nous ?
ואי סלקא דעתך אינו נוהג נידויו ברגל משומת ואתי מעיקרא אתי רגל דחי ליה השתא משמתינן ליה אנן
Abayé lui dit : Peut-être [s’agit-il seulement] d’examiner son procès. Car si tu ne dis pas cela, pour les procès capitaux qui sont enseignés, [dira-t-on] aussi qu’on le met à mort [pendant la fête] ?
א"ל אביי ודלמא לעיוני בדיניה דאי לא תימא הכי דיני נפשות דקתני ה"נ דקטלין ליה
Mais ils se priveraient alors de la joie de la fête ! Car il a été enseigné : Rabbi Akiva dit : D’où [sait-on] qu’un Sanhédrin qui a mis un homme à mort ne goûte rien de tout ce jour-là ? L’enseignement dit : « Vous ne mangerez pas sur le sang » (Lv 19, 26).
והא קא מימנעי משמחת יום טוב דתניא ר"ע אומר מנין לסנהדרין (שראו בא') שהרגו את הנפש שאין טועמין כל אותו היום ת"ל (ויקרא יט, כו) לא תאכלו על הדם
C’est donc [seulement] pour examiner son procès ; ici aussi, pour examiner son procès. Il lui dit : S’il en est ainsi, il se trouve que tu fais traîner son jugement !
אלא לעיוני בדיניה ה"נ לעיוני בדיניה א"ל אם כן נמצאת מענה את דינו
[Non :] ils viennent dès le matin et examinent son procès, puis ils entrent, mangent et boivent toute la journée, puis reviennent au coucher du soleil, achèvent son procès et le mettent à mort.
אתו מצפרא ומעייני בדיניה ועיילי ואכלי ושתו כולי יומא והדר אתו בשקיעת החמה וגמרינן לדיניה וקטלו ליה
Abayé a dit : Viens et entends : « Et l’excommunié que les Sages ont délié. »
אמר אביי ת"ש ומנודה שהתירו לו חכמים
Rava a dit : Enseigne-t-on « que les Sages ont délié de lui-même » ? On enseigne « auquel les Sages ont accordé la permission » : il est allé apaiser son adversaire en justice, il est venu devant les Sages et ceux-ci l’ont délié.
אמר רבא מי קתני שהתירוהו חכמים שהתירו לו חכמים קתני דאזל ופייסיה לבעל דיניה ואתי קמי דרבנן ושרו ליה
Le lépreux, observe-t-il [les règles de] sa lèpre pendant la fête ? Abayé a dit : Viens et entends : « Le nazir et le lépreux [qui passent] de leur impureté à leur pureté » ; il s’ensuit que pendant les jours de son impureté, il les observe.
מצורע מהו שינהיג צרעתו ברגל אמר אביי תא שמע והנזיר והמצורע מטומאתו לטהרתו הא בימי טומאתו נהיג
[Non,] il s’exprime par gradation : il n’est pas nécessaire [de dire que] pendant les jours de son impureté il ne les observe pas ; mais [quand il passe] à sa pureté, on pourrait décréter de peur qu’il ne retarde ses sacrifices ; [la michna] nous apprend [que non].
לא מיבעיא קאמר לא מיבעיא בימי טומאתו דלא נהיג אבל לטהרתו ניגזור שמא ישהה קרבנותיו קמ"ל
Rava a dit : Viens et entends : « Et le lépreux » (Lv 13, 45) — pour inclure le grand prêtre. Or le grand prêtre, toute l’année est pour lui comme la fête pour tout le monde, car nous avons appris : « Le grand prêtre offre les sacrifices alors qu’il est en deuil avant l’enterrement, mais il n’en mange pas. » On en déduit qu’il observe sa lèpre pendant la fête. On en déduit effectivement.
אמר רבא ת"ש (ויקרא יג, מה) והצרוע לרבות כהן גדול והא כה"ג דכל השנה כרגל לכולי עלמא דמי דתנן כהן גדול מקריב אונן ואינו אוכל שמע מינה נוהג צרעתו ברגל שמע מינה
L’endeuillé a l’interdiction de se couper les cheveux, puisque le Miséricordieux a dit aux fils d’Aaron : « Ne laissez pas pousser [les cheveux de] vos têtes » (Lv 10, 6) ; on en déduit que tout autre [endeuillé] en a l’interdiction.
אבל אסור בתספורת מדקאמר להו רחמנא לבני אהרן (ויקרא י, ו) ראשיכם אל תפרעו מכלל דכולי עלמא אסור
Original : Moed Katan 14b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.