La halakha est selon Rabbi Yossé pour la fête comme pour l’endeuillé, car Chmouel a dit : La halakha est selon l’avis le plus indulgent en matière de deuil.
הלכה כרבי יוסי במועד ובאבל דאמר שמואל הלכה כדברי המיקל באבל
Mo’ed katan 18a מועד קטן
Structure du débat :Récit 1Halakha 1
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Pin’has, le frère de Mar Chmouel, fut frappé d’un deuil. Chmouel entra chez lui pour lui demander la raison [de ses usages]. Il vit que ses ongles étaient longs. Il lui dit : Pourquoi ne les as-tu pas coupés ? Il lui répondit : Si cela t’était arrivé à toi, les négligerais-tu autant ?
פנחס אחוה דמר שמואל איתרע ביה מילתא על שמואל למישאל טעמא מיניה חזנהו לטופרי דהוו נפישן אמר ליה אמאי לא שקלת להו אמר ליה אי בדידיה הוה מי מזלזלת ביה כולי האי
Ce fut « comme une erreur émanant du souverain » (Qo 10, 5) : Chmouel fut frappé d’un deuil. Pin’has son frère entra chez lui pour lui demander la raison. [Chmouel] coupa ses ongles et les lui jeta au visage. Il lui dit : Ne sais-tu pas qu’une alliance est conclue avec les lèvres ?
הואי (קהלת י, ה) כשגגה שיוצא מלפני השליט ואיתרע ביה מילתא בשמואל על פנחס אחוה למישאל טעמא מיניה שקלינהו לטופריה חבטינהו לאפיה אמר ליה לית לך ברית כרותה לשפתים
Car Rabbi Yo’hanan a dit : D’où [sait-on] qu’une alliance est conclue avec les lèvres ? Ainsi qu’il est dit : « Abraham dit à ses serviteurs : Restez ici avec l’âne, et moi et le garçon irons jusque là-bas, nous nous prosternerons et nous reviendrons vers vous » (Gn 22, 5). Et la chose se réalisa, car tous deux revinrent.
דאמר ר' יוחנן מנין שברית כרותה לשפתים שנאמר (בראשית כב, ה) ויאמר אברהם אל נעריו שבו לכם פה עם החמור ואני והנער נלכה עד כה ונשתחוה ונשובה אליכם ואיסתייעא מלתא דהדור תרוייהו
Ils en avaient conclu que [cela vaut pour les ongles] de la main, mais pas pour ceux du pied. Rav ’Anan bar Ta’halifa a dit : Il m’a été expliqué personnellement par Chmouel qu’il n’y a pas de différence entre ceux de la main et ceux du pied.
סבור מיניה דיד אין דרגל לא אמר רב ענן בר תחליפא לדידי מפרשא לי מיניה דשמואל לא שנא דיד ולא שנא דרגל
Rav ’Hiya bar Achi a dit au nom de Rav : Avec des ciseaux à ongles, c’est interdit. Rav Chemen bar Abba a dit : Je me tenais devant Rabbi Yo’hanan à la maison d’étude pendant les demi-fêtes ; il coupa ses ongles avec ses dents et les jeta.
אמר רב חייא בר אשי אמר רב ובגנוסטרא אסור אמר רב שמן בר אבא הוה קאימנא קמיה דר' יוחנן בי מדרשא בחולו של מועד ושקלינהו לטופריה בשיניה וזרקינהו
On en déduit trois choses : on en déduit qu’il est permis de se couper les ongles pendant les demi-fêtes ; on en déduit qu’il n’y a là rien de répugnant ; et on en déduit qu’il est permis de les jeter.
שמע מינה תלת שמע מינה מותר ליטול צפרנים בחולו של מועד ושמע מינה אין בהן משום מיאוס ושמע מינה מותר לזורקן
En est-il ainsi ? Mais il a été enseigné : Trois choses ont été dites au sujet des ongles : celui qui les enterre est un juste, celui qui les brûle est un homme pieux, celui qui les jette est un méchant. Quelle en est la raison ? De peur qu’une femme enceinte ne passe dessus et ne fasse une fausse couche.
איני והתניא שלשה דברים נאמרו בצפרנים הקוברן צדיק שורפן חסיד זורקן רשע טעמא מאי שמא תעבור עליהן אשה עוברה ותפיל
Une femme n’est pas fréquente à la maison d’étude. Et si tu dis que parfois on les balaie et qu’on les jette dehors — puisqu’ils ont changé [de place], ils ont changé [et ne sont plus nocifs].
אשה בי מדרשא לא שכיחא וכי תימא זימנין דמיכנשי להו ושדי להו אבראי כיון דאשתני אשתני
Rav Yehouda a dit au nom de Rav : Une paire [de gens] vint à cause d’eux devant Rabbi. Et Mar Zoutra enseigne : Une paire vint à cause d’eux devant Rabbi ; ils lui demandèrent [de se couper] les ongles et il le leur permit ; et s’ils lui avaient demandé la moustache, il le leur aurait permis. Et Chmouel a dit : Ils lui demandèrent aussi la moustache, et il le leur permit.
אמר רב יהודה אמר רב זוג בא מחמתן לפני רבי ומר זוטרא מתני זוג בא מחמתן לפני רבי ובקשו ממנו צפרנים והתיר להם ואם בקשו ממנו שפה התיר להם ושמואל אמר אף בקשו ממנו שפה והתיר להם
Avitoul le scribe a dit au nom de Rav [Papa] : La moustache [s’entend] d’un coin à l’autre. Rabbi Ami a dit : Et [seulement] une moustache qui gêne. Rav Na’hman bar Yits’hak a dit : Pour moi, [toute moustache] est comme une moustache qui gêne.
אמר אביטול ספרא משמיה דרב (פפא) שפה מזוית לזוית אמר רבי אמי ובשפה המעכבת א"ר נחמן בר יצחק לדידי כשפה המעכבת דמי לי
Et Avitoul le scribe a dit au nom de Rav [Papa] : Le Pharaon qui vivait aux jours de Moïse mesurait une coudée, sa barbe une coudée, et son membre une coudée et un empan, pour accomplir ce qui est dit : « Et il élève au-dessus d’elle le plus humble des hommes » (Dn 4, 14).
ואמר אביטול ספרא משמיה דרב (פפא) פרעה שהיה בימי משה הוא אמה וזקנו אמה ופרמשתקו אמה וזרת לקיים מה שנאמר (דניאל ד, יד) ושפל אנשים יקים עליה
Et Avitoul le scribe a dit au nom de Rav [Papa] : Le Pharaon qui vivait aux jours de Moïse était un mage, ainsi qu’il est dit : « Voici, il sort vers l’eau, etc. » (Ex 7, 15).
ואמר אביטול ספרא משמיה דרב (פפא) פרעה שהיה בימי משה אמגושי היה שנאמר (שמות ז, טו) הנה יוצא המימה וגו':
« Et voici ceux qui lavent leurs vêtements pendant la fête : celui qui revient d’outre-mer… » : Rav Assi a dit au nom de Rabbi Yo’hanan : Celui qui ne possède qu’une seule tunique a la permission de la laver pendant les demi-fêtes.
ואלו מכבסין במועד הבא ממדינת הים: אמר רב אסי א"ר יוחנן מי שאין לו אלא חלוק אחד מותר לכבסו בחולו של מועד
Rabbi Yirmeya objecta : « Voici ceux qui lavent leurs vêtements pendant la fête : celui qui revient d’outre-mer, etc. » — ceux-là oui, mais celui qui ne possède qu’une seule tunique, non !
מתיב ר' ירמיה אלו מכבסין במועד הבא ממדינת הים כו' הני אין מי שאין לו אלא חלוק אחד לא
Rabbi Yaakov dit à Rabbi Yirmeya : Je vais t’expliquer notre michna : [il s’agit d’un cas] où, même s’il en a deux, elles sont sales.
אמר ליה ר' יעקב לר' ירמיה אסברה לך מתני' אע"ג דאית ליה תרי ומטנפי
Rav Yits’hak bar Yaakov bar Guiyori envoya [dire] au nom de Rabbi Yo’hanan : Les vêtements de lin, il est permis de les laver pendant les demi-fêtes. Rava objecta : « Les serviettes pour les mains, les linges
שלח רב יצחק בר יעקב בר גיורי משמיה דר' יוחנן כלי פשתן מותר לכבסן בחולו של מועד מתיב רבא מטפחות הידים מטפחות
Original : Moed Katan 18a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.