“Si sa mère n’avait pas vu en elle des choses honteuses, elle ne lui aurait pas imposé de vœu pour rien”, lui aurais-tu imposé ce vœu ? » Elle lui dit : « Non. » Et il la délia.
אילו לא חמאת בה אימה מילין דעזיבה בכדי לא אדרתה מי אדרתה אמרה ליה לא ושרייה
Le petit-fils de Rabbi Yannaï l’Ancien vint devant Rabbi Yannaï l’Ancien ; il lui dit : « Si tu avais su qu’on ouvre ton registre et qu’on examine tes actes, aurais-tu fait vœu ? » Il lui dit : « Non. » Et il le délia.
בר ברתיה דרבי ינאי סבא אתא לקמיה דרבי ינאי סבא אמר ליה אילו הוה ידעת דפתחין פינקסך וממשמשין בעובדך מי נדרת אמר ליה לא ושרייה
Rabbi Abba dit : quel est le verset ? « et après les vœux, d’examiner » (Pr 20, 25). Et bien que Rabbi Yannaï lui ait ouvert [une porte] ainsi, nous, nous n’ouvrons pas par cela.
אמר רבי אבא מאי קראה ואחר נדרים לבקר ואף על גב דפתח רבי ינאי ליה אנן לא פתחינן ליה בהא
Et nous n’ouvrons pas non plus par cette autre, car Rabba bar bar ’Hana dit au nom de Rabbi Yo’hanan : par quoi Rabban Gamliel ouvrit-il à ce vieillard ? « Il y a tel qui parle à la légère, comme des coups d’épée, mais la langue des sages guérit » (Pr 12, 18) : quiconque parle à la légère mérite d’être percé par l’épée ; mais la langue des sages guérit.
ולא פתחינן בהדא אחרנייתא דאמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן מאי פתח ליה רבן גמליאל לההוא סבא יש בוטה כמדקרות חרב ולשון חכמים מרפא כל הבוטה ראוי לדוקרו בחרב; אלא לשון חכמים מרפא.
Et nous n’ouvrons pas non plus par cette autre, car il est enseigné : Rabbi Natan dit : celui qui fait un vœu, c’est comme s’il bâtissait un haut-lieu, et celui qui l’accomplit, comme s’il offrait sur lui un sacrifice. Par la première partie, nous ouvrons ; par la seconde, Abayé dit : nous ouvrons ; Rava dit : nous n’ouvrons pas.
ולא פתחינן בהדא אחרנייתא דתניא רבי נתן אומר הנודר כאילו בנה במה והמקיימו כאילו מקריב עליו קרבן ברישא פתחינן בסיפא אביי אמר פתחינן רבא אמר לא פתחינן
Rav Kahana enseignait cette tradition en ces termes… Rav Tavyomi l’enseignait ainsi : par la seconde partie, nous n’ouvrons pas ; par la première, Abayé dit : nous ouvrons ; Rava dit : nous n’ouvrons pas. Et la halakha est : nous n’ouvrons ni par la première ni par la seconde.
רב כהנא מתני לה להא שמעתא בהדין לישנא... רב טביומי מתני הכי בסיפא לא פתחינן ברישא אביי אמר פתחינן רבא אמר לא פתחינן והלכתא לא פתחינן לא ברישא ולא בסיפא
Et nous n’ouvrons pas non plus par celle de Chmouel, car Chmouel dit : même s’il l’accomplit, il est appelé méchant. Rabbi Abbahou dit : quel est le verset ? « Et si tu t’abstiens de faire des vœux, il n’y aura pas de péché en toi » (Dt 23, 23) ; et il l’apprend par l’analogie de « s’abstenir » et « s’abstenir » : il est écrit ici « si tu t’abstiens de faire des vœux », et il est écrit là : « là les méchants s’abstiennent de s’agiter » (Jb 3, 17).
ולא פתחינן בהא נמי דשמואל דאמר שמואל אף על פי שמקיימו נקרא רשע אמר רבי אבהו מאי קרא וכי תחדל לנדור לא יהיה בך חטא ויליף חדלה חדלה כתיב הכא כי תחדל לנדור וכתיב התם שם רשעים חדלו רוגז
Rav Yossef dit : nous aussi, nous l’avons appris : « Comme les vœux des gens intègres, il n’a rien dit ; comme les vœux des méchants, il a fait vœu de naziréat, de sacrifice et de serment. »
אמר רב יוסף אף אנן נמי תנינא כנדרי כשרים לא אמר כלום כנדרי רשעים נדר בנזיר ובקרבן ובשבועה
Rabbi Chmouel bar Na’hmani dit au nom de Rabbi Yonatan : quiconque se met en colère, toutes les sortes de Géhenne dominent sur lui, ainsi qu’il est dit : « Écarte la colère de ton cœur et éloigne le mal de ta chair » (Qo 11, 10) ; et « le mal » n’est autre que la Géhenne, ainsi qu’il est dit : « L’Éternel a tout fait pour son dessein, et même le méchant pour le jour du mal » (Pr 16, 4).
אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן כל הכועס כל מיני גיהנם שולטין בו שנאמר והסר כעס מלבך והעבר רעה מבשרך ואין רעה אלא גיהנם שנאמר כל פעל ה' למענהו וגם רשע ליום רעה
Et non seulement cela, mais les hémorroïdes dominent sur lui, ainsi qu’il est dit : « L’Éternel te donnera là un cœur agité, la langueur des yeux et la défaillance de l’âme » (Dt 28, 65). Quelle est la chose qui consume les yeux et fait défaillir l’âme ? Dis : ce sont les hémorroïdes.
ולא עוד אלא שהתחתוניות שולטות בו שנאמר ונתן ה' לך שם לב רגז וכליון עינים ודאבון נפש איזהו דבר שמכלה את העינים ומדאיב את הנפש הוי אומר אלו התחתוניות
Lorsque Oulla montait en terre d’Israël, deux hommes de Be Hozaï se joignirent à lui. L’un se leva et égorgea son compagnon. Il dit à Oulla : « Ai-je bien fait ? » Il lui dit : « Oui ; et ouvre-lui [davantage] l’endroit de l’égorgement. » Quand il vint devant Rabbi Yo’hanan, il lui dit : « Peut-être, à Dieu ne plaise, ai-je renforcé les mains de ceux qui commettent la transgression ? » Il lui dit : « Tu as sauvé ta vie. »
עולא במיסקיה לארעא דישראל איתלוו ליה תרין בני חוזאי בהדיה קם חד שחטיה לחבריה אמר ליה לעולא יאות עבדי אמר ליה אין ופרע ליה בית השחיטה כי אתא לקמיה דרבי יוחנן אמר ליה דילמא חס ושלום אחזיקי ידי עוברי עבירה אמר ליה נפשך הצלת
Rabbi Yo’hanan s’étonnait : n’est-il pas écrit « L’Éternel te donnera là un cœur agité » ? C’est écrit au sujet de Babylonie ! [Oulla] lui dit : à ce moment-là,
קא תמה רבי יוחנן מכדי כתיב ונתן ה' לך שם לב רגז בבבל כתיב אמר ליה ההוא שעתא
Original : Nedarim 22a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.