« Voici la chose » : le Sage délie, et le mari ne délie pas. On a enseigné ailleurs : « Voici la chose » : le mari annule, et le Sage n’annule pas. Car on pourrait penser : si le mari, qui ne délie pas, annule, le Sage, qui délie, n’est-il pas logique qu’il annule ? Le verset dit : « Voici la chose » : le mari annule, et le Sage n’annule pas.
זה הדבר חכם מתיר ואין בעל מתיר תניא אידך זה הדבר בעל מפר ואין חכם מפר שיכול ומה בעל שאין מתיר מפר חכם שמתיר אינו דין שמפר ת"ל זה הדבר בעל מפר ואין חכם מפר
Il est dit ici « Voici la chose », et il est dit ailleurs « Voici la chose » (Lv 17, 2) à propos des abattages hors [du Sanctuaire] : de même qu’à propos des abattages hors [du Sanctuaire][le passage s’adresse à] Aaron, à ses fils et à tout Israël, de même le passage des vœux [s’adresse à] Aaron, à ses fils et à tout Israël ; et de même qu’ici [il s’adresse aux] chefs des tribus, de même là-bas aux chefs des tribus.
נאמר כאן זה הדבר ונאמר להלן (ויקרא יז, ב) זה הדבר בשחוטי חוץ מה בשחוטי חוץ אהרן ובניו וכל ישראל אף פרשת נדרים אהרן ובניו וכל ישראל ומה כאן ראשי המטות אף להלן ראשי המטות
Dans le passage des vœux, pour quelle règle ? Rav A’ha bar Yaakov a dit : pour habiliter trois profanes. Mais il est écrit : « les chefs des tribus » (Nb 30, 2) ! Rav ’Hisda a dit, et certains disent Rabbi Yo’hanan : [cela vaut] pour un seul expert.
בפרשת נדרים למאי הלכתא אמר רב אחא בר יעקב להכשיר שלשה הדיוטות והא (במדבר ל, ב) ראשי המטות כתיב אמר רב חסדא ואיתימא ר' יוחנן ביחיד מומחה
« Les chefs des tribus » à propos des abattages hors [du Sanctuaire], pour quelle règle ? Rav Chéchet a dit : pour dire qu’on peut demander la levée d’une consécration.
ראשי המטות בשחוטי חוץ למאי הלכתא אמר רב ששת לומר שיש שאלה בהקדש
Selon Beit Chammaï, qui disent qu’on ne peut demander la levée d’une consécration, « les chefs des tribus » écrit à propos des abattages hors [du Sanctuaire], pour quelle règle ? Beit Chammaï n’admettent pas cette analogie verbale.
לב"ש דאמר אין שאלה בהקדש ראשי המטות דכתיב בשחוטי חוץ למאי הלכתא ב"ש לית להו גזירה שוה
« Voici la chose » dans le passage des vœux, pourquoi est-ce écrit ? Pour dire : le Sage délie, et le mari ne délie pas ; le mari annule, et le Sage n’annule pas.
זה הדבר בפרשת נדרים למאי כתיב לומר חכם מתיר ואין בעל מתיר בעל מפר ואין חכם מפר
« Voici la chose » à propos des abattages hors [du Sanctuaire], pourquoi est-ce écrit ? Pour dire : pour l’abattage on est coupable, et l’on n’est pas coupable pour la melika [mise à mort de l’oiseau par l’ongle].
זה הדבר בשחוטי חוץ למאי כתיב לומר על השחיטה חייב ואין חייב על המליקה
Car il est écrit : « Et Moïse annonça les fêtes de l’Éternel aux enfants d’Israël » (Lv 23, 44). Et n’a-t-on pas enseigné : Rabbi Yossé le Galiléen dit : les fêtes ont été dites, mais le Chabbat de la Création n’a pas été dit avec elles. Ben Azzaï dit : les fêtes ont été dites, mais le passage des vœux n’a pas été dit avec elles.
דכתיב (ויקרא כג, מד) וידבר משה את מועדי ה' אל בני ישראל והתניא רבי יוסי הגלילי אומר מועדי נאמרו ולא נאמרה שבת בראשית עמהן בן עזאי אומר מועדי נאמרו ולא נאמר פרשת נדרים עמהן
Rav Assi bar Nathan avait une difficulté avec cette baraïta. Il vint à Nehardea devant Rav Chéchet et ne le trouva pas ; il alla à sa suite à Me’hoza. Il lui dit : « Les fêtes de l’Éternel ont été dites, mais le Chabbat de la Création n’a pas été dit avec elles » ?
רב אסי בר נתן קשיא ליה הא מתניתא אתא לנהרדעא לקמיה דרב ששת ולא אשכחיה אתא אבתריה למחוזא א"ל מועדי ה' נאמרו ולא נאמרה שבת בראשית עמהן
Or le Chabbat est écrit avec elles ! Et encore : « Les fêtes de l’Éternel ont été dites, mais le passage des vœux n’a pas été dit avec elles » ? Or il est écrit juste à côté ! Il lui dit : voici ce qui est enseigné :
והא כתיב שבת עמהן ותו מועדי ה' נאמרו ולא נאמרה פרשת נדרים עמהן והא מסיטרא כתיבא א"ל הכי קתני
Original : Nedarim 78a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.