[du lavage] du corps tout entier, à plus forte raison ! On répond : oui, la lessive est plus grave pour Rabbi Yossé, car Chmouel a dit : la saleté de la tête mène à la cécité, la saleté des vêtements mène à la démence, la saleté du corps mène aux ulcères et aux plaies.
גוף כולו לא כל שכן אמרי אין כביסה אלימא לר' יוסי דאמר שמואל האי ערבוביתא דרישא מתיא לידי עוירא ערבוביתא דמאני מתיא לידי שעמומיתא ערבוביתא דגופא מתיא לידי שיחני וכיבי
On a envoyé de là-bas : Prenez garde à la saleté, prenez garde à la compagnie [d’étude], prenez garde aux fils des pauvres, car c’est d’eux que sortira la Torah, ainsi qu’il est dit : « L’eau ruissellera de ses seaux [daliav] » (Nb 24, 7) : de ses pauvres [dalim], car c’est d’eux que sortira la Torah.
שלחו מתם הזהרו בערבוביתא הזהרו בחבורה הזהרו בבני עניים שמהן תצא תורה שנאמר (במדבר כד, ז) יזל מים מדליו שמהן תצא תורה
Et pourquoi ne trouve-t-on guère de disciples des Sages dont les fils soient disciples des Sages ? Rav Yossef a dit : pour qu’on ne dise pas que la Torah est pour eux un héritage. Rav Chéchet, fils de Rav Idi, dit : pour qu’ils ne s’enorgueillissent pas face à la communauté. Mar Zoutra dit : parce qu’ils se montrent hautains envers la communauté. Rav Achi dit : parce qu’ils traitent les gens d’ânes.
ומפני מה אין מצויין ת"ח לצאת ת"ח מבניהן אמר רב יוסף שלא יאמרו תורה ירושה היא להם רב ששת בריה דרב אידי אומר כדי שלא יתגדרו על הצבור מר זוטרא אומר מפני שהן מתגברין על הצבור רב אשי אומר משום דקרו לאינשי חמרי
Ravina dit : parce qu’ils ne récitent pas d’abord la bénédiction sur la Torah. Car Rav Yehouda a dit au nom de Rav : que signifie ce qui est écrit : « Qui est l’homme sage qui comprenne cela ? » (Jr 9, 11) ? Cette question fut posée aux sages et aux prophètes, et ils ne l’expliquèrent pas,
רבינא אומר שאין מברכין בתורה תחלה דאמר רב יהודה אמר רב מאי דכתיב (ירמיהו ט, יא) מי האיש החכם ויבן את זאת דבר זה נשאל לחכמים ולנביאים ולא פירשוהו
jusqu’à ce que le Saint, béni soit-Il, l’explique Lui-même, ainsi qu’il est écrit : « Et l’Éternel dit : Parce qu’ils ont abandonné Ma Torah… » (Jr 9, 12). C’est-à-dire « ils n’ont pas écouté Ma voix », c’est-à-dire « ils n’y ont pas marché ». Rav Yehouda a dit au nom de Rav : [cela signifie] qu’ils ne récitaient pas d’abord la bénédiction sur la Torah.
עד שפירשו הקב"ה בעצמו דכתיב (ירמיהו ט, יב) ויאמר ה' על עזבם את תורתי וגו' היינו לא שמעו בקולי היינו לא הלכו בה אמר רב יהודה אמר רב שאין מברכין בתורה תחלה
Issi bar Yehouda ne vint pas à l’académie de Rabbi Yossé pendant trois jours. Vardimos fils de Rabbi Yossé le trouva et lui dit : pourquoi le maître n’est-il pas venu à la maison d’étude de mon père ces trois jours ? Il lui dit : puisque je ne connais pas la raison de ton père, pourquoi viendrais-je ? Il lui dit : que le maître dise ce qu’il lui a dit ; peut-être connais-je sa raison. Il lui dit : ce qui est enseigné : « Rabbi Yossé dit : leur lessive passe avant la vie d’autres » : d’où le tire-t-on du verset ?
איסי בר יהודה לא אתא למתיבתא דר' יוסי תלתא יומי אשכחיה ורדימוס בר' יוסי א"ל מאי טעמא לא אתי מר לבי מדרשא דאבא הא תלתא יומין א"ל כי טעמיה דאבוך לא ידענא היכא איתאי א"ל לימא מר מאי קא"ל דלמא ידענא טעמיה א"ל הא דתניא ר' יוסי אומר כביסתן קודמין לחיי אחרים קרא מנלן
Il lui dit : car il est écrit : « et leurs pâturages seront pour leur bétail », etc. (Nb 35, 3). Que signifie « leurs êtres vivants » [’hayatam] ? Si l’on dit : les bêtes sauvages, les bêtes sauvages ne sont-elles pas comprises dans le bétail ? Que signifie donc « ’hayatam » ? La vie proprement dite ? C’est évident ! N’est-ce donc pas la lessive, puisqu’il y a la souffrance de la saleté ?
א"ל דכתיב (במדבר לה, ג) ומגרשיהם יהיו לבהמתם וגו' מאי חייתם אילימא חיה והלא חיה בכלל בהמה היא אלא מאי חייתם חיותא ממש פשיטא אלא לאו כביסה דהא איכא צערא דערבוביתא
« Rabbi Yossé a dit : ce ne sont pas là des vœux d’affliction de la personne. » Ils ont demandé : selon Rabbi Yossé, peut-il annuler en tant que choses [concernant les rapports] entre lui et elle ? Viens entendre : « Rabbi Yossé a dit : ce ne sont pas là des vœux d’affliction de la personne » : mais ce sont des choses entre lui et elle.
א"ר יוסי אין אלו נדרי עינוי נפש איבעיא להו לר' יוסי מהו שיפר משום דברים שבינו לבינה ת"ש א"ר יוסי אין אלו נדרי עינוי נפש אבל דברים שבינו לבינה הויין
Peut-être leur parle-t-il selon leur propre avis : selon moi, ce ne sont même pas des choses entre lui et elle ; mais selon vous, qui dites que ce sont des vœux d’affliction de la personne, reconnaissez-moi au moins que ce ne sont pas des vœux d’affliction de la personne.
דלמא לדידהו קאמר להו לדידי אפי' דברים שבינו לבינה לא הויין לדידכו דאמריתו הויין נדרי עינוי נפש אודו לי דאין אלו נדרי עינוי נפש
Original : Nedarim 81a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.