Structure du débat :Question 2Preuve 1Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
le verset n’était nécessaire que pour le portage. Mais dis : par le portage, il rend impurs l’homme et les vêtements ; par le contact, il rend l’homme impur, [mais] pas au point de rendre impurs les vêtements, comme pour le contact de la charogne !
כי איצטריך קרא למשא ואימא במשא מטמא אדם ובגדים במגע אדם מטמא בגדים לא לטמא מידי דהוה אמגע נבלה
Cela ne peut te venir à l’esprit, car il est enseigné : D’autres disent : « celui qui a un écoulement, son écoulement, pour le mâle et pour la femelle » (Lv 15, 33) : il compare son écoulement à lui-même ; de même que pour lui tu n’as pas distingué entre son contact et son portage pour rendre impurs l’homme et les vêtements, de même pour son écoulement.
לא ס"ד דתניא אחרים אומרים (ויקרא טו, לג) הזב את זובו לזכר ולנקבה מקיש זובו לו מה הוא לא חלקת בין מגעו למשאו לטמא אדם ולטמא בגדים אף זובו כן
Rav Yehouda de Sakarta a dit : C’est nécessaire ; tu aurais pu penser : le bouc émissaire le réfutera, lui qui cause l’impureté aux autres alors qu’il est lui-même pur. Et quant à « celui qui a un écoulement, son écoulement », il vient pour le décompte :
אמר רב יהודה מדסקרתא איצטריך סד"א שעיר המשתלח יוכיח שגורם טומאה לאחרים והוא עצמו טהור ואי משום הזב את זובו למניינא הוא דאתא
Le Miséricordieux a écrit « son écoulement est impur » ; et maintenant que le Miséricordieux a dit « son écoulement est impur », on en interprète aussi ceci.
כתב רחמנא זובו טמא והשתא דאמר רחמנא זובו טמא הוא דרוש ביה נמי האי
« Et la salive » : la salive, d’où le savons-nous ? Car il est enseigné : « Et si [le zav] crache » (Lv 15, 8) : on pourrait croire [qu’il rend impur] même s’il n’a pas touché ; le verset dit : « sur un pur », jusqu’à ce qu’il touche le pur.
והרוק רוק מנלן דתניא (ויקרא טו ) וכי ירוק יכול אע"פ שלא נגע ת"ל בטהור עד שיגע בטהור
Tu aurais pu penser : déduisons « cracher », « cracher » de la belle-sœur [du lévirat] : de même que là, même sans contact, de même ici, même sans contact. Il nous apprend [qu’il n’en est rien].
סד"א נילף רוק רוק מיבמה מה התם אע"פ דלא נגע אף ה"נ דלא נגע קמ"ל
Mais dis que cela vaut pour le contact, mais non pour le portage, comme pour le reptile ! Rech Lakich a dit : On a enseigné dans l’école de Rabbi Yichmaël : Le verset dit « sur un pur » : ce qui est dans la main du pur, je te l’ai déclaré impur.
ואימר הני מילי במגע אבל במשא לא מידי דהוה אשרץ אמר ריש לקיש תנא דבי רבי ישמעאל אמר קרא בטהור מה שביד טהור טמאתי לך
Mais dis : par le portage, il rend impurs l’homme et les vêtements ; par le contact, il rend l’homme impur, [mais] pas au point de rendre impurs les vêtements, comme pour le contact de la charogne !
ואימא במשא מטמא אדם ובגדים במגע אדם לטמא בגדים לא לטמא מידי דהוה אמגע נבלה
Rech Lakich a dit : Et de même on a enseigné dans l’école de Rabbi Yichmaël : Le verset dit « sur un pur » : une pureté que je t’ai déclarée ailleurs, je te l’ai déclarée impure ici. Et laquelle est-ce ? C’est le contact de la charogne.
אמר ריש לקיש וכן תנא דבי רבי ישמעאל אמר קרא בטהור טהרה שטהרתי לך במקום אחר טמאתי לך כאן ואיזה זה זה מגע נבלה
« Et les sécrétions nasales » : que sont les sécrétions nasales ? Rav a dit : Celles qui sont aspirées par la bouche, car il est impossible qu’il y ait des sécrétions nasales sans gouttelettes de salive. Et Rabbi Yo’hanan a dit : Même celles qui sont aspirées par le nez ; il pense donc que c’est une source, et le Miséricordieux l’a incluse.
ומי האף מאי מי האף אמר רב בנגררין דרך הפה לפי שאי אפשר למי האף בלא צחצוחי הרוק ור' יוחנן אמר אפילו בנגררין דרך החוטם אלמא קסבר מעיין הוא ורחמנא רבייה
Et que Rav compte aussi les larmes de son œil, car Rav a dit : Celui qui veut devenir aveugle, qu’il se fasse mettre du fard aux yeux par un idolâtre ; et Lévi a dit : Celui qui veut mourir, qu’il se fasse mettre du fard aux yeux par un idolâtre !
ורב נחשוב נמי דמעת עינו דאמר רב האי מאן דבעי דלסתמיה לעיניה ליכחול מעובד כוכבים ולוי אמר האי מאן דבעי דלימות ליכחול מעובד כוכבים
Et Rav ’Hiya bar Gourya a dit : Quelle est la raison de Rav, qui n’a pas dit « celui qui veut mourir » ? Parce qu’on peut les aspirer et les faire sortir par la bouche. Et Rav [ne compte pas les larmes] : admettons que l’éclat [des yeux] s’en aille, la larme elle-même ne s’en va pas.
ואמר רב חייא בר גוריא מ"ט דרב דלא אמר האי מאן דבעי דלימות הואיל ויכול לגוררן ולהוציאן דרך הפה ורב נהי דזיהרא נפיק דמעתא גופא לא נפיק
Viens écouter : Il y a neuf liquides du zav : la sueur, le pus fétide et les excréments sont purs de toute [impureté] ; les larmes de son œil, le sang de sa blessure et le lait de la femme rendent impur de l’impureté des liquides, à [la mesure d’un] quart [de log] ; mais son écoulement, sa salive et son urine rendent impur d’une impureté grave. Or les sécrétions nasales ne sont pas mentionnées !
ת"ש תשעה משקין הזב הן הזיעה והליחה סרוחה והריעי טהורין מכלום דמעת עינו ודם מגפתו וחלב האשה מטמאין טומאת משקין ברביעית אבל זובו רוקו ומימי רגליו מטמאין טומאה חמורה ואילו מי האף לא קתני
Certes, selon Rav, il ne les mentionne pas, car il ne peut l’enseigner de façon tranchée : parfois elles viennent par la bouche et parfois elles viennent par le nez ; mais selon Rabbi Yo’hanan, qu’il les mentionne !
בשלמא לרב לא קתני דלא פסיקא ליה למתני זימנין דאתי דרך הפה וזימנין דאתי דרך החוטם אלא לר' יוחנן ליתני
Et selon ton raisonnement, ses glaires et sa mucosité sont-elles mentionnées ? Il a plutôt mentionné la salive et tout ce qui provient de son inclusion ; ici aussi, il a mentionné sa salive et tout ce qui provient de son inclusion.
ולטעמיך כיחו וניעו מי קתני אלא תנא רוק וכל דאתא מרבויא הכא נמי תנא רוקו וכל דאתא מרבויא
Les larmes de son œil [sont une boisson], car il est écrit : « et Tu les abreuves de larmes à pleine mesure » (Ps 80, 6) ; le sang de sa blessure, car il est écrit : « et il boira le sang des tués » (Nb 23, 24) : que m’importe qu’il l’ait tué entièrement, que m’importe qu’il l’ait tué à moitié ; le lait de la femme, car il est écrit : « Et elle ouvrit l’outre de lait et le fit boire » (Jg 4, 19).
דמעת עינו דכתיב (תהלים פ, ו) ותשקמו בדמעות שליש ודם מגפתו דכתיב (במדבר כג, כד) ודם חללים ישתה מה לי קטליה כוליה מה לי קטליה פלגיה חלב האשה דכתיב (שופטים ד, יט) ותפתח את נאד החלב ותשקהו
Son urine, d’où le savons-nous ? Car il est enseigné : « son écoulement est impur. Et ceci… » (Lv 15, 2-3) : pour inclure son urine dans l’impureté. Mais n’est-ce pas un raisonnement : si la salive, qui vient d’un lieu de pureté, est impure, son urine, qui vient
מימי רגליו מנלן דתניא זובו טמא וזאת לרבות מימי רגליו לטומאה והלא דין הוא ומה רוק הבא ממקום טהרה טמא מימי רגליו הבאין
Original : Niddah 55b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.