ils sont comme l’agneau pascal ; cela nous apprend [que non].
כפסח דמו קמ"ל
Roch Hachana 5b ראש השנה
Structure du débat :Question 2
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
D’où ces choses [sont-elles tirées] ? Car nos maîtres ont enseigné : « Quand tu feras un vœu » (Dt 23, 22) : je n’ai là que le vœu ; le don volontaire, d’où [le sait-on] ?
מנהני מילי דתנו רבנן (דברים כג, כב) כי תדור נדר אין לי אלא נדר נדבה מנין
Il est dit ici « vœu », et il est dit plus loin : « si c’est un vœu ou un don volontaire » (Lv 7, 16) : de même que plus loin le don volontaire l’accompagne, de même ici le don volontaire l’accompagne.
נאמר כאן נדר ונאמר להלן (ויקרא ז, טז) אם נדר או נדבה מה להלן נדבה עמו אף כאן נדבה עמו
« À l’Éternel ton Dieu » (Dt 23, 22) : ce sont les valeurs, les estimations, les biens voués et les consécrations ; « tu ne tarderas pas à l’acquitter » (Dt 23, 22) : lui, et non ses substituts ; « car Il le réclamera certainement » (Dt 23, 22) : ce sont les sacrifices expiatoires et de culpabilité, les holocaustes et les sacrifices de paix ;
(דברים כג, כב) לה אלהיך אלו הדמין הערכין והחרמין וההקדשות (דברים כג, כב) לא תאחר לשלמו הוא ולא חילופיו (דברים כג, כב) כי דרוש ידרשנו אלו חטאות ואשמות עולות ושלמים
« l’Éternel ton Dieu » (Dt 23, 22) : ce sont les dons de charité, les dîmes et le premier-né ; « de toi » (Dt 23, 22) : c’est la glanure, l’oubli et le coin du champ ; « et il y aurait en toi un péché » (Dt 23, 22) : en toi il y a péché, mais il n’y a pas de péché dans ton sacrifice.
(דברים כג, כב) ה' אלהיך אלו צדקות ומעשרות ובכור (דברים כג, כב) מעמך זה לקט שכחה ופאה (דברים כג, כב) והיה בך חטא ולא בקרבנך חטא
Le maître a dit : « Tu ne tarderas pas à l’acquitter : lui, et non ses substituts. » Les substituts de quoi ? Si ce sont les substituts d’un holocauste ou d’un sacrifice de paix, ils sont bel et bien offerts !
אמר מר לא תאחר לשלמו הוא ולא חילופיו חילופי מאי אי חילופי עולה ושלמים מקרב קרבי
Si ce sont les substituts d’un sacrifice expiatoire, ils sont voués à la mort ! Que sont donc « ses substituts » ? Les substituts d’un sacrifice de reconnaissance.
אי חילופי חטאת למיתה אזלא אלא מאי חילופיו חילופי תודה
Car Rabbi ’Hiya a enseigné : un sacrifice de reconnaissance qui s’est mêlé à son substitut, et l’un des deux est mort, l’autre n’a pas de remède.
דתני רבי חייא תודה שנתערבה בתמורתה ומתה אחת מהן חברתה אין לה תקנה
Que ferait-on ? L’offrir et offrir le pain avec lui ? Peut-être est-ce le substitut. L’offrir sans le pain ? Peut-être est-ce le sacrifice de reconnaissance.
היכי ליעביד ליקרבה וליקריב לחם בהדה דלמא תמורה היא ליקרבה בלא לחם דלמא תודה היא
Mais puisqu’il n’est pas apte à être offert, pourquoi faut-il un verset pour l’exclure ?
והא כיון דלאו בת הקרבה היא קרא למעוטי למה לי
Rav Chechet a dit : en réalité, c’est pour exclure les substituts d’un holocauste et d’un sacrifice de paix ; et de quoi s’agit-il ici ? Du cas où deux fêtes sont passées sur [l’animal], puis il a contracté un défaut, on l’a racheté sur un autre, et une fête est passée sur celui-ci. On aurait pu penser : puisqu’il tient sa force du premier, c’est comme si trois fêtes étaient passées sur lui ; cela nous apprend [que non].
אמר רב ששת לעולם למעוטי חילופי עולה ושלמים והכא במאי עסקינן כגון שעברו עליו שני רגלים והומם וחיללו על אחר ועבר עליו רגל אחד סלקא דעתך אמינא הואיל ומכח קמא קאתי כמאן דעברו עליו ג' רגלים דמי קמ"ל
Et selon Rabbi Meïr, qui dit que dès qu’une seule fête est passée sur lui on transgresse « tu ne tarderas pas », que peut-on dire ? Rava a dit : de quoi s’agit-il ici ? Du cas où [l’animal] a contracté un défaut pendant la fête, on l’a racheté, et la fête est passée sur [le substitut]. On aurait pu penser : puisqu’il tient sa force du premier, c’est comme si toute la fête était passée sur lui ; cela nous apprend [que non].
ולרבי מאיר דאמר כיון שעבר עליו רגל א' עובר בבל תאחר מאי איכא למימר אמר רבא הכא במאי עסקינן כגון שהומם בתוך הרגל וחיללו ועבר עליו הרגל סלקא דעתך אמינא הואיל ומכח קמא קאתי כמאן דעבר עליה כוליה רגל דמי קמ"ל
« Et il y aurait en toi un péché » : en toi il y a péché, mais il n’y a pas de péché dans ton sacrifice. Mais cela se tire-t-il d’ici ? Cela se tire de [l’enseignement des] Autres ! Car il a été enseigné : les Autres disent : on aurait pu penser qu’un premier-né dont l’année est passée soit comme les sacrifices disqualifiés, et qu’il soit disqualifié ;
והיה בך חטא ולא בקרבנך חטא והא מהכא נפקא מדאחרים נפקא דתניא אחרים אומרים יכול יהא בכור שעברה שנתו כפסולי המוקדשין ויפסל
l’Écriture dit : « Tu mangeras devant l’Éternel ton Dieu la dîme de ton blé, de ton vin nouveau et de ton huile, et les premiers-nés de ton gros et de ton menu bétail » (Dt 14, 23) : elle rapproche le premier-né de la dîme ; de même que la dîme n’est pas disqualifiée d’une année à l’autre, de même le premier-né n’est pas disqualifié d’une année à l’autre.
תלמוד לומר (דברים יד, כג) ואכלת לפני ה' אלהיך מעשר דגנך תירושך ויצהרך ובכורות בקרך וצאנך מקיש בכור למעשר מה מעשר אינו נפסל משנה לחברתה אף בכור אינו נפסל משנה לחברתה
C’était nécessaire : on aurait pu penser que cela ne vaut que pour le premier-né, qui n’est pas [un sacrifice] destiné à faire agréer [son propriétaire] ; mais les sacrifices qui sont destinés à faire agréer, dis qu’ils ne fassent pas agréer ; cela nous apprend [que si].
איצטריך סלקא דעתך אמינא הני מילי בכור דלאו בר הרצאה הוא אבל קדשים דבני הרצאה נינהו אימא לא לירצו קא משמע לן
Mais encore,
ואכתי
Original : Rosh Hashanah 5b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.