il était malade à ’Atsérèt. Rav Achi a dit : que signifie « nous avons mangé son petit en sacrifice de paix à la fête » ? Il enseigne [par là] la fête des Semaines.
שהיה חולה בעצרת רב אשי אמר מאי ואכלנו ולדה שלמים בחג דקתני חג השבועות
Roch Hachana 6b ראש השנה
Structure du débat :Question 1Preuve 1
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Et l’autre ? Partout où l’on enseigne Pessa’h, on enseigne [aussi] ’Atsérèt.
ואידך כל היכא דתני פסח תני עצרת
Rava a dit : dès que trois fêtes sont passées sur lui, chaque jour il transgresse « tu ne tarderas pas ». On objecta : qu’il s’agisse du premier-né ou de toutes les choses saintes, dès qu’est passée sur eux une année sans les fêtes, ou les fêtes sans une année, on transgresse « tu ne tarderas pas ».
(אמר) רבא כיון שעברו עליו ג' רגלים בכל יום ויום עובר בבל תאחר מיתיבי אחד בכור ואחד כל הקדשים כיון שעברו עליהם שנה בלא רגלים רגלים בלא שנה עובר בבל תאחר
Et en quoi est-ce une réfutation ? Rav Kahana a dit : celui qui objecte objecte bien : puisque le Tanna énumère les interdits, qu’il enseigne [aussi] : chaque jour on transgresse « tu ne tarderas pas » !
והאי מאי תיובתיה אמר רב כהנא מאן דקא מותיב שפיר קא מותיב מכדי תנא אלאוי קא מהדר ליתני בכל יום ויום עובר בבל תאחר
Et l’autre ? Le Tanna énumère [les cas] pour établir l’interdit ; il n’énumère pas les interdits supplémentaires.
ואידך תנא למיקבעיה בלאו קא מהדר בלאוי יתירי לא קא מהדר
Revenons au texte : « Qu’il s’agisse du premier-né ou de toutes les choses saintes, dès qu’est passée sur eux une année sans les fêtes, ou les fêtes sans une année, on transgresse ‹ tu ne tarderas pas ›. » Certes, les fêtes sans une année, on en trouve le cas ; mais une année sans les fêtes, comment en trouve-t-on le cas ?
גופא אחד בכור ואחד כל הקדשים כיון שעברו עליהם שנה בלא רגלים רגלים בלא שנה עובר בבל תאחר בשלמא רגלים בלא שנה משכחת לה אלא שנה בלא רגלים היכי משכחת לה
Cela convient selon celui qui exige qu’elles soient dans leur ordre : on en trouve le cas ; mais selon celui qui n’exige pas qu’elles soient dans leur ordre, comment en trouve-t-on le cas ?
הניחא למאן דאית ליה כסדרן משכחת לה אלא למאן דלית ליה כסדרן היכי משכחת לה
Certes, selon Rabbi, on en trouve le cas dans une année embolismique, car il a été enseigné : « une année entière » (Lv 25, 30) : Rabbi dit : on compte trois cent soixante-cinq jours, selon le nombre des jours de l’année solaire ;
בשלמא לרבי משכחת לה בשנה מעוברת דתניא (ויקרא כה, ל) שנה תמימה רבי אומר מונה ג' מאות וששים וחמשה יום כמנין ימות החמה
et les Sages disent : on compte douze mois de date à date, et si l’année a été rendue embolismique, elle l’a été à son profit. On en trouve le cas selon Rabbi lorsqu’il l’a consacré après la fête des Pains azymes : quand arrive la fin du second Adar, l’année est pleine, mais les fêtes ne sont pas complètes. Mais selon les Sages, comment en trouve-t-on le cas ?
וחכ"א מונה י"ב חדש מיום ליום ואם נתעברה שנה נתעברה לו משכחת לה לרבי דאקדשה בתר חג המצות דכי מטא שילהי אדר בתראה שנה מליא רגלים לא מלו אלא לרבנן היכי משכחת לה
Comme l’a enseigné Rav Chemaya : ’Atsérèt [tombe] parfois le cinq, parfois le six, parfois le sept [Sivan]. Comment ? Si tous deux [Nissan et Iyar] sont pleins, le cinq ; si tous deux sont défectifs, le sept ; si l’un est plein et l’autre défectif, le six.
כדתני רב שמעיה עצרת פעמים ה' פעמים ששה פעמים שבעה הא כיצד שניהן מלאין חמשה שניהן חסרין שבעה אחד מלא ואחד חסר ששה
Et quel Tanna est en désaccord avec Rav Chemaya ? Ce sont les Autres, car il a été enseigné : les Autres disent : entre ’Atsérèt et ’Atsérèt, et entre Roch Hachana et Roch Hachana, il n’y a que quatre jours seulement, et si l’année était embolismique, cinq.
ומאן תנא דפליג עליה דרב שמעיה אחרים היא דתניא אחרים אומרים אין בין עצרת לעצרת אין בין ר"ה לר"ה אלא ד' ימים בלבד ואם היתה שנה מעוברת חמשה
Rabbi Zeïra a demandé : qu’en est-il de l’héritier quant à « tu ne tarderas pas » ? « Quand tu feras un vœu » (Dt 23, 22), a dit le Miséricordieux, et celui-ci n’a pas fait de vœu ; ou peut-être [s’applique] « Tu viendras là, et vous apporterez là » (Dt 12, 5-6), et celui-ci y est obligé ?
בעי ר' זירא יורש מהו בבל תאחר (דברים כג, כב) כי תדור נדר אמר רחמנא והא לא נדר או דלמא (דברים יב, ה) ובאת שמה והבאתם שמה והא מיחייב
Viens entendre, car Rabbi ’Hiya a enseigné : « de toi » (Dt 23, 22) : à l’exclusion de l’héritier.
ת"ש דתני רבי חייא (דברים כג, כב) מעמך פרט ליורש
Mais ce « de toi », il en a besoin pour [enseigner] : c’est la glanure, l’oubli et le coin du champ ! Lis-y « avec toi » et lis-y « de toi ».
והאי מעמך מיבעי ליה זה לקט שכחה ופאה קרי ביה עמך וקרי ביה מעמך
Rabbi Zeïra a demandé : qu’en est-il de la femme quant à « tu ne tarderas pas » ? Disons-nous : elle n’est pas obligée de se présenter [au Temple] ; ou peut-être : elle est soumise [au commandement de] la réjouissance ?
בעי ר' זירא אשה מה היא בבל תאחר מי אמרינן הא לא מיחייבא בראיה או דלמא הא איתה בשמחה
Abayé lui dit : tire-le donc de ce qu’elle est soumise à la réjouissance ! Mais Abayé a-t-il dit cela ? Abayé n’a-t-il pas dit : la femme, c’est son mari qui la réjouit ? Il parle selon l’opinion de Rabbi Zeïra.
א"ל אביי ותיפוק ליה דהא איתה בשמחה ומי אמר אביי הכי והאמר אביי אשה בעלה משמחה לדבריו דר' זירא קאמר
On leur a demandé : le premier-né, à partir de quand lui compte-t-on l’année ? Abayé a dit : à partir du moment où il est né ; Rav A’ha bar Yaakov a dit : à partir du moment où il est apte à être agréé.
איבעי' להו בכור מאימתי מונין לו שנה אביי אמר משעה שנולד רב אחא בר יעקב אמר משעה שנראה להרצאה
Et ils ne sont pas en désaccord : ceci concerne un [animal] sans défaut,
ולא פליגי הא בתם
Original : Rosh Hashanah 6b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.