Et les Sages ? Tu comptes la cinquantième année, et tu ne comptes pas la cinquante et unième année : cela exclut [l’avis de]Rabbi Yehouda, qui dit que la cinquantième année compte de part et d’autre ; cela nous apprend qu’il n’en est pas ainsi.
ורבנן שנת חמשים אתה מונה ואי אתה מונה שנת חמשים ואחת לאפוקי מדר' יהודה דאמר שנת חמשים עולה לכאן ולכאן קא משמע לן דלא
Car il a été enseigné : « Au temps du labour et de la moisson, tu te reposeras » (Ex 34, 21). Rabbi Akiva dit : il n’était pas nécessaire de parler du labour et de la moisson de l’année sabbatique, puisqu’il est déjà dit : « tu ne sèmeras pas ton champ, etc. » (Lv 25, 4) ; mais [il s’agit] du labour de la veille de l’année sabbatique, qui pénètre dans l’année sabbatique, et de la moisson de l’année sabbatique, qui se prolonge à l’issue de l’année sabbatique.
דתניא (שמות לד, כא) בחריש ובקציר תשבות ר"ע אומר אינו צריך לומר חריש וקציר של שביעית שהרי כבר נאמר (ויקרא כה, ד) שדך לא תזרע וגו' אלא חריש של ערב שביעית הנכנס לשביעית וקציר של שביעית היוצא למוצאי שביעית
Rabbi Yichmaël dit : de même que le labour est facultatif, de même la moisson [visée] est facultative ; cela exclut la moisson de l’omer, qui est un commandement.
ר' ישמעאל אומר מה חריש רשות אף קציר רשות יצא קציר העומר שהוא מצוה
Et Rabbi Yichmaël, d’où tire-t-il qu’on ajoute du profane au sacré ? Il le tire de ce qui a été enseigné : « Vous affligerez vos personnes le neuf » (Lv 23, 32) : on aurait pu penser le neuf [dans la journée] ; l’Écriture dit : « au soir ». Si c’est « au soir », on aurait pu penser une fois la nuit tombée ; l’Écriture dit : « le neuf ». Comment donc ? On commence à jeûner alors qu’il fait encore jour : cela enseigne qu’on ajoute du profane au sacré.
ורבי ישמעאל מוסיפין מחול על קדש מנ"ל נפקא ליה מדתניא (ויקרא כג, לב) ועניתם את נפשותיכם בתשעה יכול בתשעה תלמוד לומר בערב אי בערב יכול משתחשך ת"ל בתשעה הא כיצד מתחיל ומתענה מבעוד יום מלמד שמוסיפין מחול על קדש
Je n’ai là que Yom Kippour ; les Chabbats, d’où [le sait-on] ? L’Écriture dit : « vous chômerez ». Les jours de fête, d’où [le sait-on] ? L’Écriture dit : « votre chômage ». Comment donc ? Partout où il y a [obligation de] repos, on ajoute du profane au sacré.
אין לי אלא יוה"כ שבתות מנין ת"ל תשבתו ימים טובים מנין ת"ל שבתכם הא כיצד כל מקום שיש בו שבות מוסיפין מחול על קדש
Et Rabbi Akiva, ce « vous affligerez vos personnes le neuf », qu’en fait-il ? Il en a besoin pour ce qu’a enseigné ’Hiya bar Rav de Difti, car ’Hiya bar Rav de Difti a enseigné : « Vous affligerez vos personnes le neuf » : jeûne-t-on donc le neuf ? Ne jeûne-t-on pas le dix ? C’est plutôt pour te dire : quiconque mange et boit le neuf, l’Écriture le lui compte
ור"ע האי ועניתם את נפשותיכם בתשעה מאי עביד ליה מיבעי ליה לכדתני חייא בר רב מדפתי דתני חייא בר רב מדפתי ועניתם את נפשותיכם בתשעה וכי בתשעה מתענין והלא בעשירי מתענין אלא לומר לך כל האוכל ושותה בתשיעי מעלה עליו הכתוב
Original : Rosh Hashanah 9a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.