Structure du débat :Question 3Objection 2Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
nous traitons du chef d’une tribu qui a fauté. Rav Ada bar Ahava n’a-t-il pas dit : « Toute affaire importante, ils te l’apporteront » (Ex 18, 22) : les affaires d’un homme important ? Celui-ci aussi est important.
בנשיא שבט שחטא עסקינן מי לא אמר רב אדא בר אהבה (שמות יח, כב) כל הדבר הגדול יביאו אליך דבריו של גדול האי נמי גדול הוא
Oula dit au nom de Rabbi Éléazar : [Il s’agit d’une tribu] qui vient [en procès] au sujet des parts d’héritage, et comme au commencement de la terre d’Israël : de même que, au commencement, [le partage se fit par] soixante et onze, de même ici, par soixante et onze.
עולא אמר רבי אלעזר בבאין על עסקי נחלות וכתחילתה של ארץ ישראל מה תחילתה שבעים ואחד אף כאן שבעים ואחד
Mais alors, de même qu’au commencement [il y avait] une urne, les ourim et toummim et tout Israël, de même ici, une urne, les ourim et toummim et tout Israël ! Il est donc clair qu’il faut [expliquer] comme Rav Matna.
אי מה תחילתה קלפי אורים ותומים וכל ישראל אף כאן קלפי אורים ותומים וכל ישראל אלא מחוורתא כדרב מתנה
Ravina dit : En réalité, il s’agit d’une tribu qui a été entraînée [à l’idolâtrie]. Et quant à ce qui te pose difficulté : la jugeons-nous selon la loi de la collectivité ? Oui : bien que nous mettions à mort comme des individus, nous la jugeons dans le tribunal de la collectivité.
רבינא אמר לעולם בשבט שהודח ודקא קשיא לך בדינא דרבים דיינינן ליה אין אע"ג דקטלינן ביחיד בי דינא דרבים דיינינן ליה
Rabbi ’Hama bar Rabbi Yossé n’a-t-il pas dit au nom de Rabbi Ochaya : « Tu feras sortir cet homme ou cette femme, etc. [à tes portes] » (Dt 17, 5) : un homme ou une femme tu fais sortir à tes portes, mais tu ne fais pas sortir toute la ville entière à tes portes ? Ici aussi, un homme ou une femme tu fais sortir à tes portes, mais tu ne fais pas sortir toute la tribu entière à tes portes.
מי לא א"ר חמא בר' יוסי א"ר אושעיא (דברים יז, ה) והוצאת את האיש ההוא או את האשה ההיא וגו' איש ואשה אתה מוציא לשעריך ואי אתה מוציא כל העיר כולה לשעריך הכא נמי איש ואשה אתה מוציא לשעריך ואי אתה מוציא כל השבט כולו לשעריך:
Rabbi Yossé bar ’Hanina dit : On tire [une analogie] de « présomption » et « présomption » à partir de l’Ancien rebelle : de même que là, par soixante et onze, de même ici, par soixante et onze.
א"ר יוסי בר' חנינא אתיא הזדה הזדה מזקן ממרא מה להלן בשבעים ואחד אף כאן בשבעים ואחד
Mais lorsque « présomption » est écrit [à propos de l’Ancien rebelle], c’est au sujet de la mise à mort qu’il est écrit, et la mise à mort [se juge] par vingt-trois ! Rech Lakich dit donc plutôt : On apprend [une analogie] de « parole » et « parole » à partir de sa rébellion.
והא הזדה כי כתיבא בקטלא הוא דכתיבא וקטלא בעשרין ותלתא הוא אלא אמר ריש לקיש גמר דבר דבר מהמראתו
Qu’on fasse alors l’inverse : pour l’Ancien rebelle, qu’on apprenne par l’analogie « présomption » – « présomption » à partir du faux prophète ! — « Parole » – « parole » a été reçu par tradition ; « présomption » – « présomption » n’a pas été reçu par tradition.
ולהדר זקן ממרא ולגמר הזדה הזדה מנביא השקר דבר דבר גמיר הזדה הזדה לא גמיר:
« Ni le grand-prêtre. » D’où ces paroles [sont-elles tirées] ? Rav Ada bar Ahava dit : Car le verset dit : « Toute affaire importante, ils te l’apporteront » (Ex 18, 22) : les affaires d’un homme important.
ולא את כהן גדול: מנהני מילי אמר רב אדא בר אהבה דאמר קרא (שמות יח, כב) כל הדבר הגדול יביאו אליך דבריו של גדול
On objecta : « Affaire importante » : une affaire difficile. Dis-tu une affaire difficile, ou bien n’est-ce que les affaires d’un homme important ? Lorsqu’il dit : « L’affaire difficile, ils l’apporteront à Moïse » (Ex 18, 26), voici qu’il a parlé d’affaire difficile.
מיתיבי דבר גדול דבר קשה אתה אומר דבר קשה או אינו אלא דבריו של גדול כשהוא אומר (שמות יח, כו) את הדבר הקשה יביאון אל משה הרי דבר קשה אמור
Lui [Rav Ada] parle comme ce Tanna-ci, car il est enseigné dans une baraïta : « Affaire importante » : les affaires d’un homme important. Dis-tu les affaires d’un homme important, ou bien n’est-ce qu’une affaire difficile ? Lorsqu’il dit : « l’affaire difficile », voici qu’il a parlé d’affaire difficile ; comment donc j’accomplis « affaire importante » ? [Ce sont] les affaires d’un homme important.
הוא דאמר כי האי תנא דתניא דבר גדול דבריו של גדול אתה אומר דבריו של גדול או אינו אלא דבר הקשה כשהוא אומר הדבר הקשה הרי דבר קשה אמור הא מה אני מקיים דבר גדול דבריו של גדול
Et ce [premier] Tanna, pourquoi me faut-il deux versets ? L’un pour l’ordre seulement, et l’autre pour l’exécution. Et l’autre [Tanna] ? S’il en était ainsi, qu’Il écrive soit « importante », « importante », soit « difficile », « difficile ». Pourquoi « importante » et pourquoi « difficile » ? Déduis-en les deux.
והאי תנא תרי קראי למה לי חד לצואה בעלמא וחד לעשייה ואידך א"כ לכתוב או גדול גדול או קשה קשה מאי גדול ומאי קשה שמע מינה תרתי
Rabbi Éléazar demanda : Le bœuf du grand-prêtre, par combien [de juges] ? Le comparons-nous à la mort de son propre propriétaire, ou bien le comparons-nous à la mort des propriétaires en général ? Abayé dit : Du fait qu’il pose la question pour son bœuf, on comprend que pour ses biens c’est évident pour lui.
בעי רבי אלעזר שורו של כהן גדול בכמה למיתת בעלים דידיה מדמינן ליה או דילמא למיתת בעלים דעלמא מדמינן ליה אמר אביי מדקא מבעיא ליה שורו מכלל דממונו פשיטא ליה
C’est évident ! — Tu aurais pu dire : puisqu’il est écrit « toute affaire importante », toutes les affaires d’un homme important [doivent être jugées par soixante et onze] ; il nous apprend donc [que non].
פשיטא מהו דתימא הואיל וכתב כל הדבר הגדול כל דבריו של גדול קא משמע לן:
« On ne fait sortir, etc. » D’où ces paroles [sont-elles tirées] ? Rabbi Abbahou dit : Car le verset dit : « Et il se tiendra devant Éléazar le cohen » (Nb 27, 21).
אין מוציאין כו': מנהני מילי אמר ר' אבהו דאמר קרא (במדבר כז, כא) ולפני אלעזר הכהן יעמוד
« Lui », c’est le roi ; « et tous les enfants d’Israël avec lui », c’est le [cohen] oint pour la guerre ; « et toute l’assemblée », c’est le Sanhédrin.
הוא זה מלך וכל בני ישראל אתו זה משוח מלחמה וכל העדה זה סנהדרי
Il faut plutôt [l’apprendre] de ce qu’a dit Rav A’ha bar Bizna au nom de Rabbi Chimon le Pieux : Une harpe était suspendue au-dessus du lit de David. Lorsque arrivait minuit, un vent du nord soufflait sur elle et elle jouait d’elle-même. Aussitôt David se levait et s’occupait de la Torah jusqu’à ce que monte l’aube. Lorsque l’aube montait, les sages d’Israël entraient auprès de lui.
אלא כי הא דאמר רב אחא בר ביזנא אמר רבי שמעון חסידא כנור היה תלוי למעלה ממטתו של דוד כיון שהגיע חצות לילה רוח צפונית מנשבת בו והיה מנגן מאליו מיד היה דוד עומד ועוסק בתורה עד שעלה עמוד השחר כיון שעלה עמוד השחר נכנסו חכמי ישראל אצלו
Ils lui dirent : Notre seigneur le roi, ton peuple Israël a besoin de subsistance. Il leur dit : Allez et subvenez aux besoins les uns des autres. Ils lui dirent : Une poignée ne rassasie pas le lion, et une citerne ne se remplit pas de [la terre de] sa propre fosse. Il leur dit : Allez, étendez vos mains avec une troupe [armée].
אמרו לו אדונינו המלך עמך ישראל צריכין לפרנסה אמר להן לכו והתפרנסו זה מזה אמרו לו אין הקומץ משביע את הארי ואין הבור מתמלא מחולייתו אמר להם לכו פשטו ידיכם בגדוד
Aussitôt ils prenaient conseil d’A’hitofel, délibéraient avec le Sanhédrin et interrogeaient les ourim et toummim. Rav Yossef dit : Quel est le verset [qui l’indique] ?
מיד יועצין באחיתופל ונמלכין בסנהדרין ושואלין באורים ותומים אמר רב יוסף מאי קרא
Original : Sanhedrin 16a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.