« Et après A’hitofel, Benaïahou fils de Yehoïada, et Abiathar ; et le chef de l’armée du roi était Joab » (1 Ch 27, 34). A’hitofel, c’est le conseiller, et de même il est dit : « Et le conseil d’A’hitofel, qu’il conseillait, etc. » (2 S 16, 23) ; « Benaïahou fils de Yehoïada », c’est le Sanhédrin ; « Abiathar », ce sont les ourim et toummim.
(דברי הימים א כז, לד) ואחרי אחיתופל בניהו בן יהוידע ואביתר ושר צבא למלך יואב אחיתופל זה יועץ וכן הוא אומר (שמואל ב טז, כג) ועצת אחיתופל אשר יעץ וגו' ובניהו בן יהוידע זו סנהדרין אביתר אלו אורים ותומים
Et de même il est dit : « Et Benaïahou fils de Yehoïada était [préposé] sur les Kerétites et les Pelétites » (1 Ch 18, 17). Et pourquoi les a-t-on appelés Kerétites et Pelétites ? Kerétites, parce qu’ils tranchent leurs paroles ; Pelétites, parce que leurs actes sont merveilleux. Et ensuite : « le chef de l’armée du roi était Joab ».
וכן הוא אומר (דברי הימים א יח, יז) ובניהו בן יהוידע על הכרתי ועל הפלתי ולמה נקרא שמן כרתי ופלתי כרתי שכורתין דבריהן ופלתי שמופלאין מעשיהן ואחר כך שר הצבא למלך יואב
Rabbi Its’hak, fils de Rav Ada, dit — et certains disent que c’est Rabbi Its’hak bar Avoudimi qui dit : Quel est le verset [concernant la harpe] ? « Éveille-toi, ma gloire ; éveillez-vous, luth et harpe ; j’éveillerai l’aurore » (Ps 57, 9).
א"ר יצחק בריה דרב אדא ואמרי לה א"ר יצחק בר אבודימי מאי קרא (תהלים נז, ט) עורה כבודי עורה הנבל וכנור אעירה שחר:
« Et on n’ajoute pas à la ville. » D’où ces paroles [sont-elles tirées] ? Rav Chimi bar ’Hiya dit : Le verset dit : « Selon tout ce que Je te montre, le modèle du Tabernacle [et le modèle de tous ses ustensiles], et ainsi vous ferez » (Ex 25, 9) : [ainsi vous ferez] pour les générations à venir.
ואין מוסיפין על העיר: מנהני מילי אמר רב שימי בר חייא אמר קרא (שמות כה, ט) ככל אשר אני מראה אותך את תבנית המשכן וכן תעשו לדורות הבאין
Rava objecta : Tous les ustensiles que fit Moïse, leur onction les consacrait ; à partir de là et dans la suite, c’est leur service qui les inaugurait. Pourquoi donc ? Disons : « et ainsi vous ferez » pour les générations à venir !
מתיב רבא כל הכלים שעשה משה משיחתן מקדשן מיכן ואילך עבודתן מחנכתן ואמאי נימא וכן תעשו לדורות הבאין
Là, c’est différent, car le verset dit : « Il les oignit et les consacra » (Nb 7, 1) : eux, par l’onction, mais pas [les ustensiles] des générations [suivantes] par l’onction.
שאני התם דאמר קרא (במדבר ז, א) וימשחם ויקדש אותם אותם במשיחה ולא לדורות במשיחה
Mais dis plutôt : eux, par l’onction, et pour les générations [suivantes], soit par l’onction soit par le service ! Rav Papa dit : Le verset dit : « avec lesquels ils servent dans le sanctuaire » (Nb 4, 12) : l’Écriture les a fait dépendre du service.
ואימא אותם במשיחה ולדורות אי במשיחה אי בעבודה אמר רב פפא אמר קרא (במדבר ד, יב) אשר ישרתו בם בקודש הכתוב תלאן בשירות
Mais alors, pourquoi me faut-il « les » ? Sans « les », j’aurais dit : pour les générations [suivantes], par l’onction et par le service, puisqu’il est écrit « et ainsi vous ferez » ; le Miséricordieux a donc écrit « les » : eux, par l’onction, mais pas [ceux des] générations [suivantes] par l’onction.
אלא אותם למה לי אי לאו אותם הוה אמינא לדורות במשיחה ובעבודה דהא כתיב וכן תעשו כתב רחמנא אותם אותם במשיחה ולא לדורות במשיחה:
« Et on n’institue pas de sanhédrins [pour les tribus], etc. » D’où le savons-nous ? Comme nous le trouvons chez Moïse, qui institua des sanhédrins, et Moïse tenait la place des soixante et onze.
ואין עושין סנהדראות כו': מנא לן כדאשכחן במשה דאוקי סנהדראות ומשה במקום שבעים וחד קאי
Nos maîtres ont enseigné : D’où [sait-on] qu’on institue des juges pour Israël ? Le texte dit : « Tu établiras des juges » (Dt 16, 18). Des agents [d’exécution] pour Israël, d’où [le sait-on] ? Le texte dit : « [et] des agents tu établiras ». Des juges pour chaque tribu, d’où [le sait-on] ? Le texte dit : « des juges… pour tes tribus ». Des agents pour chaque tribu, d’où [le sait-on] ? Le texte dit : « des agents pour tes tribus ».
תנו רבנן מניין שמעמידין שופטים לישראל תלמוד לומר (דברים טז, יח) שופטים תתן שוטרים לישראל מניין תלמוד לומר שוטרים תתן שופטים לכל שבט ושבט מניין תלמוד לומר שופטים לשבטיך שוטרים לכל שבט ושבט מניין ת"ל שוטרים לשבטיך
Des juges pour chaque ville, d’où [le sait-on] ? Le texte dit : « des juges… dans toutes tes portes ». Des agents pour chaque ville, d’où [le sait-on] ? Le texte dit : « des agents… dans toutes tes portes ». Rabbi Yehouda dit : Un seul est préposé sur eux tous, car il est dit : « Tu établiras pour toi ». Rabban Chimon ben Gamliel dit : « pour tes tribus, et ils jugeront » : c’est une mitsva pour [le tribunal d’]une tribu de juger sa tribu.
שופטים לכל עיר ועיר מניין ת"ל שופטים לשעריך שוטרים לכל עיר ועיר מניין ת"ל שוטרים לשעריך רבי יהודה אומר אחד ממונה על כולן שנאמר תתן לך רשב"ג אומר לשבטיך ושפטו מצוה בשבט לדון את שבטו:
« Et on ne fait pas [d’une ville] une ville entraînée [à l’idolâtrie, sauf par soixante et onze]. » D’où ces paroles [sont-elles tirées] ? Rabbi ’Hiya bar Yossef dit au nom de Rabbi Ochaya : Car le verset dit : « Tu feras sortir cet homme ou cette femme » (Dt 17, 5) : un homme ou une femme tu fais sortir à tes portes, mais tu ne fais pas sortir toute la ville entière à tes portes.
ואין עושין עיר הנדחת: מנה"מ אמר ר' חייא בר יוסף אמר רבי אושעיא דאמר קרא (דברים יז, ה) והוצאת את האיש ההוא או את האשה ההיא איש ואשה אתה מוציא לשעריך ואי אתה מוציא כל העיר כולה לשעריך:
« On ne fait pas une ville entraînée à la frontière. » Quelle en est la raison ? « Du milieu de toi » (Dt 13, 14), a dit le Miséricordieux, et non de la frontière.
אין עושין עיר הנדחת בספר: מ"ט (דברים יג, יד) מקרבך אמר רחמנא ולא מן הספר:
« Ni trois. » Car il est écrit : « une » ; mais on en fait une ou deux, car il est écrit : « tes villes » (Dt 13, 13). Nos maîtres ont enseigné : « Une » : une, et non trois. Dis-tu une, et non trois, ou bien n’est-ce qu’une, et non deux ? Lorsqu’il dit « tes villes », voici que deux sont mentionnées ; comment donc j’accomplis « une » ? Une, et non trois.
ולא שלש (ערי הנדחת): דכתיב אחת אבל עושין אחת או שתים דכתיב (דברים יג, יג) עריך תנו רבנן אחת אחת ולא שלש אתה אומר אחת ולא שלש או אינו אלא אחת ולא שתים כשהוא אומר עריך הרי שתים אמור הא מה אני מקיים אחת אחת ולא שלש
Parfois Rav disait : C’est dans un seul tribunal qu’on n’en fait pas [trois] ; mais dans deux ou trois tribunaux, on en fait. Et parfois Rav disait : Même dans deux ou trois tribunaux, on n’en fait jamais. Quelle est la raison de Rav ? À cause de la trouée [dans le pays]. Rech Lakich dit : On n’a enseigné cela que pour un seul endroit, mais en deux ou trois endroits, on en fait. Rabbi Yo’hanan dit : On n’en fait pas, à cause de la trouée.
זימנין אמר רב בב"ד אחד הוא דאין עושין הא בשנים ושלשה בתי דינין עושין וזימנין אמר רב אפילו בשנים ושלשה בתי דינין לעולם אין עושין מ"ט דרב משום קרחה אמר ר"ל לא שנו אלא במקום אחד אבל בשנים ושלשה מקומות עושין רבי יוחנן אמר אין עושין משום קרחה
On a enseigné une baraïta conformément à Rabbi Yo’hanan : On ne fait pas trois villes entraînées [à l’idolâtrie] dans la terre d’Israël, mais on en fait deux, par exemple une en Judée et une en Galilée ; mais deux en Judée et deux en Galilée, on n’en fait pas. Et proche de la frontière, on n’en fait pas même une. Quelle en est la raison ? De peur que les nations ne l’apprennent et ne dévastent la terre d’Israël.
תניא כוותיה דר"י אין עושין שלש עיירות מנודחות בארץ ישראל אבל עושין אותם שתים כגון אחת ביהודה ואחת בגליל אבל שתים ביהודה ושתים בגליל אין עושין וסמוכה לספר אפילו אחת אין עושין מאי טעמא שמא ישמעו נכרים ויחריבו את ארץ ישראל
Mais je le tirerais de ce que le Miséricordieux a dit : « du milieu de toi », et non de la frontière ! — C’est [l’avis de]Rabbi Chimon, qui interprète la raison du verset.
ותיפוק לי דמקרבך אמר רחמנא ולא מן הספר רבי שמעון היא דדריש טעמא דקרא:
« Le grand Sanhédrin était [de soixante et onze]. » Quelle est la raison des Rabbanan, qui disent : Et Moïse [s’ajoutait] à eux ? Le verset dit : « Et qu’ils se tiennent là »
סנהדרי גדולה היתה: מ"ט דרבנן דאמרי ומשה על גביהן אמר קרא (במדבר יא, טז) והתיצבו שם
Original : Sanhedrin 16b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.