le manche d’une lance.
קתא דבורטיא
Sanhédrin 27b סנהדרין
Structure du débat :Michna 1Question 4
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Il lui dit : Quelle est ton opinion ? [Tu penses] comme Rabbi Meïr ? [Entre] Rabbi Meïr et Rabbi Yossé, la halakha est selon Rabbi Yossé ! Et Rabbi Yossé ne dit-il pas que celui qui a été réfuté dans des procès pécuniaires est apte pour les procès capitaux ?
א"ל מאי דעתיך כר' מאיר רבי מאיר ורבי יוסי הלכה כרבי יוסי ורבי יוסי האמר הוזם בדיני ממונות כשר לדיני נפשות
Rav Papi lui dit : Cela ne vaut que lorsque le Tanna ne nous a pas enseigné sans attribution selon Rabbi Meïr ; ici, le Tanna nous a enseigné sans attribution selon Rabbi Meïr.
אמר ליה רב פפי הני מילי היכא דלא סתם לן תנא כרבי מאיר הכא סתם לן תנא כרבי מאיר
D’où [le sais-tu] ? Si l’on dit que c’est de ce que nous avons appris : « Tout celui qui est apte à juger les procès capitaux est apte à juger les procès pécuniaires » — de qui est-ce ? Si l’on dit que c’est de Rabbi Yossé, il y a le témoin réfuté en matière pécuniaire, qui est apte pour les procès capitaux et inapte pour les procès pécuniaires ! N’est-ce donc pas de Rabbi Meïr ?
ממאי אילימא מהא דתנן כל הראוי לדון דיני נפשות ראוי לדון דיני ממונות מני אילימא רבי יוסי היא הא איכא עד זומם דממון דכשר לדיני נפשות ופסול לדיני ממונות אלא לאו רבי מאיר היא
D’où [le sais-tu] ? Peut-être parle-t-il de ceux qui sont inaptes en raison de leur ascendance ?
ממאי דילמא בפסולי יוחסין קאי
Car si tu ne dis pas cela, la fin, qui enseigne : « Il en est qui sont aptes à juger les procès pécuniaires et ne sont pas aptes à juger les procès capitaux », pourquoi n’est-il pas apte ? Parce qu’il a été réfuté dans des procès capitaux ; et il serait apte à juger les procès pécuniaires ? Il est inapte de l’avis de tous ! Il parle donc de celui qui est inapte en raison de son ascendance ; ici aussi, il parle de celui qui est inapte en raison de son ascendance.
דאי לא תימא הכי סיפא דקתני יש ראוי לדון דיני ממונות ואין ראוי לדון דיני נפשות אמאי אינו ראוי דאיתזם בדיני נפשות ראוי לדון דיני ממונות והא דברי הכל פסול הוא אלא בפסול יוחסין קאי ה"נ בפסול יוחסין קאי
C’est plutôt ici que le Tanna nous a enseigné sans attribution, car nous avons appris : « Voici les inaptes : celui qui joue aux dés, ceux qui prêtent à intérêt, ceux qui font voler les pigeons, les marchands de la septième année et les esclaves. Voici la règle : tout témoignage pour lequel la femme n’est pas apte, eux non plus n’y sont pas aptes. »
אלא הכא קא סתם לן תנא דתנן אלו הן הפסולים המשחק בקוביא ומלוי ברבית ומפריחי יונים וסוחרי שביעית והעבדים זה הכלל כל עדות שאין האשה כשירה לה אף הן אין כשרין לה
De qui est-ce ? Si l’on dit que c’est de Rabbi Yossé, il y a le témoignage dans les procès capitaux, pour lequel la femme n’est pas apte et pour lequel eux sont aptes ! N’est-ce donc pas de Rabbi Meïr ?
מני אילימא רבי יוסי והאיכא עדות בדיני נפשות שאין האשה כשרה לה והן כשרין לה אלא לאו רבי מאיר היא
Bar ’Hama se leva, lui baisa les pieds et prit à sa charge son impôt de capitation pour toutes ses années.
קם בר חמא נשקיה אכרעיה וקבליה לכרגיה דכולי שניה:
MICHNA: Voici les parents [inaptes à témoigner] : son frère, le frère de son père, le frère de sa mère, le mari de sa sœur, le mari de la sœur de son père, le mari de la sœur de sa mère, le mari de sa mère, son beau-père et son beau-frère — eux, leurs fils et leurs gendres ; et son beau-fils seul.
מתני׳ ואלו הן הקרובין אחיו ואחי אביו ואחי אמו ובעל אחותו ובעל אחות אביו ובעל אחות אמו ובעל אמו וחמיו וגיסו הן ובניהן וחתניהן וחורגו לבדו
Rabbi Yossé a dit : C’est la Michna de Rabbi Akiva ; mais la Michna première [disait] : son oncle, le fils de son oncle, et quiconque est en position d’hériter de lui, et quiconque lui est apparenté à ce moment-là.
א"ר יוסי זו משנת רבי עקיבא אבל משנה ראשונה דודו ובן דודו וכל הראוי ליורשו וכל הקרוב לו באותה שעה
S’il était parent et a cessé de l’être, il est apte. Rabbi Yehouda dit : Même si sa fille est morte et qu’il a des fils d’elle, il est parent.
היה קרוב ונתרחק ה"ז כשר רבי יהודה אומר אפילו מתה בתו ויש לו בנים ממנה הרי זה קרוב
L’ami et l’ennemi : l’ami, c’est son garçon d’honneur ; l’ennemi, c’est quiconque ne lui a pas parlé pendant trois jours par inimitié. Ils lui dirent : Les Israélites n’ont pas été soupçonnés de cela.
האוהב והשונא אוהב זה שושבינו שונא כל שלא דבר עמו שלשה ימים באיבה א"ל לא נחשדו ישראל על כך:
GUEMARA: D’où tenons-nous ces choses ? Car nos maîtres ont enseigné : « Les pères ne seront pas mis à mort pour les fils » (Dt 24, 16). Pourquoi le verset le dit-il ? S’il s’agit d’enseigner que les pères ne seront pas mis à mort pour la faute des fils, ni les fils pour la faute des pères, il est déjà dit : « Chacun sera mis à mort pour son propre péché » (Dt 24, 16) !
גמ׳ מנהני מילי דת"ר (דברים כד, טז) לא יומתו אבות על בנים מה ת"ל אם ללמד שלא יומתו אבות בעון בנים ובנים בעון אבות הרי כבר נאמר (דברים כד, טז) איש בחטאו יומתו
C’est plutôt : les pères ne seront pas mis à mort sur [la base du] témoignage des fils, et les fils ne seront pas mis à mort sur [la base du] témoignage des pères.
אלא לא יומתו אבות על בנים בעדות בנים ובנים לא יומתו על אבות בעדות אבות
Et les fils [ne sont-ils] pas [punis] pour la faute des pères ? N’est-il pas écrit : « Il punit la faute des pères sur les fils » (Ex 34, 7) ?
ובנים בעון אבות לא והכתיב (שמות לד, ז) פוקד עון אבות על בנים
Là-bas, [il s’agit du cas] où ils perpétuent les actes de leurs pères.
התם כשאוחזין מעשה אבותיהן בידיהן
Comme il a été enseigné : « Et aussi à cause des fautes de leurs pères, avec eux, ils dépériront » (Lv 26, 39) : lorsqu’ils perpétuent les actes de leurs pères. Tu dis lorsqu’ils les perpétuent, ou bien n’est-ce pas même lorsqu’ils ne les perpétuent pas ? Lorsqu’il dit : « Chacun sera mis à mort pour son propre péché », voilà [qu’il s’agit du cas] où ils perpétuent les actes de leurs pères.
כדתניא (ויקרא כו, לט) ואף בעונות אבותם אתם ימקו כשאוחזין מעשה אבותיהם בידיהם אתה אומר כשאוחזין או אינו אלא כשאין אוחזין כשהוא אומר איש בחטאו יומתו הרי כשאוחזין מעשה אבותיהן בידיהן
Et non ? N’est-il pas écrit : « Ils trébucheront l’un sur l’autre » (Lv 26, 37) — l’un pour la faute de l’autre ? Cela enseigne qu’ils sont tous garants les uns des autres !
ולא והכתיב (ויקרא כו, לז) וכשלו איש באחיו איש בעון אחיו מלמד שכולן ערבים זה בזה
Là-bas, [il s’agit du cas] où il était en leur pouvoir de protester et qu’ils n’ont pas protesté.
התם שהיה בידם למחות ולא מיחו
Original : Sanhedrin 27b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.