ce [verset] : « elle profane son père » (Lv 21, 9), qu’en interprète-t-il ?
האי (ויקרא כא, ט) את אביה היא מחללת מאי דריש ביה
Sanhédrin 52a סנהדרין
Structure du débat :Michna 1Question 5Objection 1
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Il en a besoin pour ce qui est enseigné : Rabbi Meïr disait : Que vient enseigner « elle profane son père » ? Que si on le traitait comme sacré, on le traite comme profane ; [si on lui accordait] l’honneur, on le traite avec mépris ; on dit : « Maudit celui qui a engendré celle-ci, maudit celui qui a élevé celle-ci, maudit celui de qui celle-ci est issue ! »
מבעי ליה לכדתניא היה רבי מאיר אומר מה ת"ל את אביה היא מחללת שאם היו נוהגין בו קודש נוהגין בו חול כבוד נוהגין בו בזיון אומרין ארור שזו ילד ארור שזו גידל ארור שיצא זו מחלציו
Rav Achi a dit : Selon qui appelons-nous [quelqu’un] « méchant fils de méchant », et même le méchant fils d’un juste ? Selon ce Tanna.
אמר רב אשי כמאן קרינן רשיעא בר רשיעא ואפי' לרשיעא בר צדיקא כמאן כהאי תנא:
« Telle est la règle des lapidés. » Que [veut dire] le Tanna en enseignant : « Telle est la règle des lapidés » ?
זו מצות הנסקלין: מאי תנא דקתני זו מצות הנסקלין
Parce qu’il a enseigné : « Lorsque le jugement est conclu, on le fait sortir pour le lapider », « le lieu de la lapidation avait une hauteur de deux tailles d’homme » ; et comme il veut enseigner la règle de ceux qui sont brûlés, il a aussi enseigné : « Telle est la règle des lapidés ».
משום דתנא נגמר הדין מוציאין אותו לסקלו בית הסקילה היה גבוה שתי קומות ואיידי דקא בעי למיתנא מצות הנשרפין תנא נמי זו מצות הנסקלין:
MICHNA: La règle de ceux qui sont brûlés : on l’enfonçait dans du fumier jusqu’aux genoux, on mettait un linge rugueux à l’intérieur d’un linge doux et on l’enroulait autour de son cou ; l’un tire vers lui et l’autre tire vers lui jusqu’à ce qu’il ouvre la bouche. On allume la mèche, on la jette dans sa bouche, elle descend dans ses entrailles et lui brûle les intestins.
מתני׳ מצות הנשרפין היו משקעין אותו בזבל עד ארכובותיו ונותנין סודר קשה לתוך הרכה וכורך על צוארו זה מושך אצלו וזה מושך אצלו עד שפותח את פיו ומדליק את הפתילה וזורקה לתוך פיו ויורדת לתוך מעיו וחומרת את בני מעיו
Rabbi Yehouda dit : Lui aussi, s’il mourait entre leurs mains, ils n’auraient pas accompli à son égard le commandement du bûcher ; mais on lui ouvre la bouche avec une pince contre son gré, on allume la mèche, on la jette dans sa bouche, elle descend dans ses entrailles et lui brûle les intestins.
ר' יהודה אומר אף הוא אם מת בידם לא היו מקיימין בו מצות שריפה אלא פותח את פיו בצבת שלא בטובתו ומדליק את הפתילה וזורקה לתוך פיו ויורדת לתוך מעיו וחומרת את בני מעיו
Rabbi Éléazar ben Tsadok a dit : Il arriva qu’une fille de cohen se prostitua ; on l’entoura de fagots de sarments et on la brûla. On lui répondit : C’est parce que le tribunal de cette époque n’était pas compétent.
אמר רבי אלעזר (בן) צדוק מעשה בבת כהן אחת שזינתה והקיפוה חבילי זמורות ושרפוה אמר לו מפני שלא היה בית דין של אותה שעה בקי:
GUEMARA: Qu’est-ce que la mèche ? Rav Matna a dit : Une mèche de plomb.
גמ׳ מאי פתילה אמר רב מתנה פתילה של אבר
D’où le savons-nous ? On le déduit de « brûlure » et « brûlure », de l’assemblée de Kora’h : de même que là-bas il s’agit d’une brûlure de l’âme, le corps restant intact, de même ici, une brûlure de l’âme, le corps restant intact.
מנא לן אתיא שריפה שריפה מעדת קרח מה להלן שריפת נשמה וגוף קיים אף כאן שריפת נשמה וגוף קיים
Rabbi Éléazar a dit : On le déduit de « brûlure » et « brûlure », des fils d’Aaron : de même que là-bas il s’agit d’une brûlure de l’âme, le corps restant intact, de même ici, une brûlure de l’âme, le corps restant intact.
רבי אלעזר אמר אתיא שריפה שריפה מבני אהרן מה להלן שריפת נשמה וגוף קיים אף כאן שריפת נשמה וגוף קיים
Celui qui le déduit de l’assemblée de Kora’h, d’où le tient-il ? Ainsi qu’il est écrit : « les encensoirs de ces pécheurs [qui ont péché] contre leurs âmes » (Nb 17, 3) : leur âme fut brûlée et le corps resta intact.
מאן דיליף מעדת קרח מנא ליה דכתיב (במדבר יז, ג) ואת מחתות החטאים האלה בנפשותם שנשמתן נשרפת וגוף קיים
Et l’autre ? Celle-là était une véritable brûlure ; et que signifie « contre leurs âmes » ? Qu’ils furent condamnés au feu à cause de [ce qui touchait] leurs âmes,
ואידך ההיא שריפה ממש היא ומאי בנפשותם שנתחייבו שריפה על עסקי נפשותם
selon [l’enseignement de] Rech Lakich, car Rech Lakich a dit : Que signifie ce qui est écrit : « Avec les flatteurs moqueurs pour un gâteau, ils grinçaient des dents contre moi » (Ps 35, 16) ? À cause de la flatterie dont ils flattèrent Kora’h pour des bouchées de nourriture, le prince de la Géhenne grinça des dents contre eux.
כדריש לקיש דאמר ריש לקיש מאי דכתיב (תהלים לה, טז) בחנפי לעגי מעוג חרק עלי שנימו בשביל חנופה שהחניפו לקרח על עסקי לגימה חרק עליהן שר של גיהנם שניו
Et celui qui le déduit des fils d’Aaron, d’où le tient-il ? Ainsi qu’il est écrit : « Ils moururent devant l’Éternel » (Lv 10, 2) : à la manière d’une mort [ordinaire].
ומאן דיליף מבני אהרן מנא ליה דכתי' (ויקרא י, ב) וימותו לפני ה' כעין מיתה
Et l’autre ? Celle-là était une véritable brûlure ; et ce qui est écrit « ils moururent », c’est que cela commença en eux par l’intérieur, à la manière d’une mort [ordinaire], car il est enseigné : Abba Yossé ben Dostaï dit : Deux fils de feu sortirent du Saint des Saints, se divisèrent en quatre, et deux entrèrent dans le nez de l’un et deux dans le nez de l’autre, et ils les brûlèrent.
ואידך ההוא שריפה ממש הואי ומאי דכתיב וימותו דאתחיל בהו מגואי כעין מיתה דתניא אבא יוסי בן דוסתאי אומר שני חוטין של אש יצאו מבית קודש הקדשים ונחלקו לארבע ונכנסו שנים בחוטמו של זה ושנים בחוטמו של זה ושרפום
Mais n’est-il pas écrit : « et il les dévora » (Lv 10, 2) ? Eux, et non leurs vêtements.
והכתיב (ויקרא י, ב) ותאכל אותם אותם ולא בגדיהם
Qu’on le déduise donc des taureaux brûlés : de même que là-bas il s’agit d’une véritable combustion, de même ici une véritable combustion !
ונילף מפרים הנשרפים מה להלן שריפה ממש אף כאן שריפה ממש
Il est plus logique de le déduire d’un être humain, car [ils ont en commun d’être] : un homme, un pécheur, une âme, [sans question de] pigoul.
מסתברא מאדם הוה ליה למילף שכן אדם חוטא נשמה פיגול
Au contraire, il aurait fallu le déduire des taureaux brûlés, car [ils ont en commun] : rendre apte, pour les générations [futures].
אדרבה מפרים הנשרפים הוה ליה למילף שכן מכשיר לדורות
Ces [points communs]-là sont plus nombreux.
הנך נפישין
Celui qui le déduit de l’assemblée de Kora’h, pourquoi ne le déduit-il pas des fils d’Aaron ? Celle-là était une véritable brûlure. Qu’on le déduise donc [directement de la règle suivante] :
מאן דיליף מעדת קרח מאי טעמא לא יליף מבני אהרן ההוא שריפה ממש הואי ונילף מינה
Rav Na’hman a dit au nom de Rabba bar Avouha : Le verset dit : « Tu aimeras ton prochain comme toi-même » (Lv 19, 18) : choisis-lui une mort décente.
אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה אמר קרא (ויקרא יט, יח) ואהבת לרעך כמוך ברור לו מיתה יפה
Et puisqu’il y a [l’enseignement de] Rav Na’hman, pourquoi me faut-il l’analogie verbale ?
וכי מאחר דאיכא דרב נחמן גזרה שוה למה לי
Sans l’analogie verbale, j’aurais dit qu’une brûlure de l’âme, le corps restant intact, n’est pas du tout une brûlure ; et qu’à cause de « Tu aimeras ton prochain comme toi-même », il faut lui ajouter des fagots de sarments afin qu’il brûle rapidement. Il nous enseigne [que non].
אי לאו גזרה שוה הוה אמינא שריפת נשמה וגוף קיים לאו שריפה היא כלל ואי משום ואהבת לרעך כמוך לפיש ליה חבילי זמורות כי היכי דלישרוף לעגל קמ"ל:
Il arriva que Moïse et Aaron marchaient sur la route, Nadav et Avihou marchaient derrière eux, et tout Israël derrière eux. Nadav dit à Avihou : Quand donc ces deux vieillards mourront-ils, pour que toi et moi dirigions la génération ? Le Saint, béni soit-Il, leur dit : Nous verrons qui enterrera qui ! Rav Papa a dit : C’est ce que disent les gens : nombreux sont les vieux chameaux chargés des peaux des jeunes.
וכבר היו משה ואהרן מהלכין בדרך ונדב ואביהוא מהלכין אחריהן וכל ישראל אחריהן אמר לו נדב לאביהוא אימתי ימותו שני זקנים הללו ואני ואתה ננהיג את הדור אמר להן הקב"ה הנראה מי קובר את מי אמר רב פפא היינו דאמרי אינשי נפישי גמלי סבי דטעיני משכי דהוגני
Rabbi (Eliézer) a dit :
אמר רבי (אליעזר)
Original : Sanhedrin 52a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.