Et pourquoi tout cela ? Parce qu’on ne répond pas amen dans le Temple.
וכל כך למה לפי שאין עונין אמן במקדש
Sota 40b סוטה
Structure du débat :Michna 1Baraïta 1Question 1
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Nos maîtres ont enseigné : d’où savons-nous qu’on ne répond pas amen dans le Temple ? De ce qu’il est dit : « Levez-vous, bénissez l’Éternel votre Dieu, d’éternité en éternité » (Ne 9, 5). Et d’où savons-nous qu’à chaque bénédiction [on ajoute] une louange ? De ce qu’il est dit : « [Et qu’on bénisse Ton nom glorieux,] élevé au-dessus de toute bénédiction et louange » (Ne 9, 5) : à chaque bénédiction, donne-Lui une louange.
תנו רבנן מנין שאין עונין אמן במקדש שנא' (נחמיה ט, ה) קומו וברכו את ה' אלהיכם מן העולם ועד העולם ומנין שעל כל ברכה וברכה תהלה שנאמר (נחמיה ט, ה) [ויברכו שם כבודך] ומרומם על כל ברכה ותהלה על כל ברכה וברכה תן לו תהלה
MICHNA: Les bénédictions du grand prêtre, comment [se déroulent-elles] ? Le servant de la synagogue prend le rouleau de la Torah et le donne au chef de la synagogue ; le chef de la synagogue le donne au segan, et le segan le donne au grand prêtre.
מתני׳ ברכות כהן גדול כיצד חזן הכנסת נוטל ספר תורה ונותנה לו לראש הכנסת וראש הכנסת נותנה לסגן והסגן נותנה לכהן גדול
Et le grand prêtre se tient debout, le reçoit et lit « Après la mort » (Lv 16, 1) et « Mais le dix » (Lv 23, 27). Puis il enroule la Torah, la pose sur son sein et dit : « Plus que ce que je vous ai lu est écrit ici. » Et [le passage] « Et le dix » (Nb 29, 7) du livre des Nombres, il le lit par cœur.
וכ"ג עומד ומקבל וקורא (ויקרא טז, א) אחרי מות (ויקרא כג, כז) ואך בעשור וגולל את התורה ומניחה בחיקו ואומר יתר ממה שקריתי לפניכם כתוב כאן (במדבר כט, ז) ובעשור שבחומש הפקודים קורא על פה
Et il récite à son sujet huit bénédictions : sur la Torah, sur le service, sur l’action de grâce, sur le pardon de la faute, sur le Sanctuaire, sur Israël, sur les cohanim, sur Jérusalem, et le reste [est] prière.
ומברך עליה שמנה ברכות על התורה ועל העבודה ועל ההודייה ועל מחילת העון ועל המקדש ועל ישראל ועל הכהנים ועל ירושלים והשאר תפלה
GUEMARA: Tu en déduis qu’on rend honneur au disciple en présence du maître !
גמ׳ שמעת מינה חולקין כבוד לתלמיד במקום הרב
Abayé a dit : tout cela est en l’honneur du grand prêtre.
אמר אביי כולה משום כבודו דכ"ג הוא
« Et le grand prêtre se tient debout, le reçoit et lit, etc. » « Se tient debout » — on en déduit qu’[auparavant] il était assis. Or le maître n’a-t-il pas dit : il n’y a pas de position assise dans le parvis, sauf pour les rois de la maison de David seulement, ainsi qu’il est dit : « Le roi David vint, s’assit devant l’Éternel et dit : Qui suis-je, etc. » (2 S 7, 18) ?
וכ"ג עומד ומקבל וקורא וכו' עומד מכלל דיושב הוא והאמר מר אין ישיבה בעזרה אלא למלכי בית דוד בלבד שנאמר (שמואל ב ז, יח) ויבא המלך דוד וישב לפני ה' ויאמר מי אנכי וגו
Comme l’a dit Rav ’Hisda : dans le parvis des femmes ; ici aussi, dans le parvis des femmes.
כדאמר רב חסדא בעזרת נשים הכא נמי בעזרת נשים
On objecta : et où lisait-on ? Dans le parvis. Rabbi Eliézer ben Ya’akov dit : sur le mont du Temple, ainsi qu’il est dit :
מיתיבי והיכן קורין בו בעזרה רבי אליעזר בן יעקב אומר בהר הבית שנא'
Original : Sotah 40b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.