« Il y lut devant la place qui est devant la porte des Eaux » (Ne 8, 3). Rav ’Hisda a dit : dans le parvis des femmes.
(נחמיה ח, ג) ויקרא בו לפני הרחוב אשר לפני שער המים אמר רב חסדא בעזרת נשים
Sota 41a סוטה
Structure du débat :Michna 1Question 1
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
« Et il lit “Après la mort” et “Mais le dix”. » On leur opposa : on saute [des passages] dans un prophète, mais on ne saute pas dans la Torah !
וקורא אחרי מות ואך בעשור ורמינהי מדלגין בנביא ואין מדלגין בתורה
Abayé a dit : ce n’est pas difficile : ici, [le saut est si court qu’il dure] le temps pour que le traducteur ne s’arrête pas ; là, [il dure] le temps pour que le traducteur s’arrête.
אמר אביי לא קשיא כאן בכדי שיפסוק התורגמן כאן בכדי שלא יפסוק התורגמן
Mais c’est précisément à ce sujet qu’on enseigne : on saute dans un prophète, mais on ne saute pas dans la Torah ; et jusqu’où saute-t-on ? Juste assez pour que le traducteur ne s’arrête pas. On en déduit que dans la Torah, pas du tout !
והא עלה קתני מדלגין בנביא ואין מדלגין בתורה ועד כמה מדלגין עד כדי שלא יפסוק התורגמן מכלל דבתורה כלל כלל לא
Abayé a donc dit : ce n’est pas difficile : ici, dans un même sujet ; là, dans deux sujets.
אלא אמר אביי לא קשיא כאן בענין אחד כאן בשני עניינין
Et en effet, il est enseigné dans une baraïta : on saute dans la Torah à l’intérieur d’un même sujet, et dans un prophète [même] entre deux sujets ; et ici comme là, juste assez pour que le traducteur ne s’arrête pas.
והתניא מדלגין בתורה בענין אחד ובנביא בשני עניינין וכאן וכאן בכדי שלא יפסוק התורגמן
Et on ne saute pas d’un prophète à un autre ; mais dans [le livre des] douze prophètes on saute, pourvu qu’on ne saute pas de la fin du livre à son début.
ואין מדלגין מנביא לנביא ובנביא של שנים עשר מדלגין ובלבד שלא ידלג מסוף הספר לתחילתו
« Puis il enroule la Torah et la pose sur son sein, etc. » Et pourquoi tout cela ? Afin de ne pas jeter de discrédit sur le rouleau de la Torah.
וגולל את התורה ומניחה בחיקו כו' וכל כך למה שלא להוציא לעז על ס"ת
« Et “Et le dix” du livre des Nombres, il le lit par cœur. » Qu’il enroule le livre [jusque-là] et qu’il lise ! Rav Houna bar Yehouda a dit au nom de Rav Chéchet : parce qu’on n’enroule pas un rouleau de la Torah en public.
ובעשור שבחומש הפקודים קורא על פה וליכרכיה לספר וליקרי א"ר הונא בר יהודה א"ר ששת לפי שאין גוללין ס"ת בצבור
Qu’on apporte un autre rouleau de la Torah et qu’il lise ! Rav Houna bar Yehouda a dit : à cause du discrédit [jeté] sur le premier. Rabbi Chimon ben Lakich a dit : parce qu’on ne récite pas une bénédiction inutile.
וליתי ס"ת אחרינא וליקרי רב הונא בר יהודה אמר משום פגמו של ראשון ר"ש בן לקיש אמר לפי שאין מברכין ברכה שאינה צריכה
Mais nous soucions-nous du discrédit ? Rabbi Yits’hak Nappa’ha n’a-t-il pas dit : lorsque la néoménie de Tevet tombe un Chabbat, on apporte trois [rouleaux de la] Torah, et on lit dans l’un le passage du jour, dans un autre celui de la néoménie, et dans un autre celui de ’Hanouka ?
ומי חיישינן לפגמא והאמר רבי יצחק נפחא ר"ח טבת שחל להיות בשבת מביא שלש תורות וקורא אחת מעניינו של יום ואחת של ר"ח ואחת בשל חנוכה
Trois hommes dans trois rouleaux, il n’y a pas de discrédit ; un seul homme dans deux rouleaux, il y a discrédit.
תלתא גברי בתלתא סיפרי ליכא פגמא חד גברא בתרי סיפרי איכא פגמא
« Et il récite à son sujet huit bénédictions, etc. » Nos maîtres ont enseigné : [on bénit] sur la Torah de la manière dont on bénit à la synagogue ; sur le service, sur l’action de grâce et sur le pardon de la faute, selon leur formule établie ; sur le Sanctuaire à part, sur les cohanim à part, sur Israël à part et sur Jérusalem à part.
ומברך עליה שמנה ברכות כו' ת"ר [מברכין] על התורה כדרך שמברכין בבהכ"נ ועל העבודה ועל ההודאה ועל מחילת עון כתיקנן על המקדש בפני עצמו ועל הכהנים בפני עצמן על ישראל בפני עצמן ועל ירושלים בפני עצמה
« Et le reste [est] prière. » Nos maîtres ont enseigné : le reste [est] prière, supplication, cri de joie et requête, [disant] que Ton peuple Israël a besoin d’être sauvé ; et il conclut par « … qui écoute la prière ». À partir de là, chacun apporte un rouleau de la Torah de chez lui et y lit. Et pourquoi tout cela ? Pour montrer sa beauté au public.
והשאר תפלה ת"ר השאר תפלה תחנה רנה ובקשה שעמך ישראל צריכין ליוושע וחותם בשומע תפלה מכאן ואילך כל אחד ואחד מביא ספר תורה מתוך ביתו וקורא בו וכל כך למה כדי להראות חזותו לרבים
MICHNA: La section du roi, comment [se déroule-t-elle] ? À l’issue du premier jour de fête de [Soukkot], la huitième [année], à l’issue de l’année sabbatique, on lui fait une estrade de bois dans le parvis, et il s’y assied, ainsi qu’il est dit : « Au terme de sept ans, au temps fixé, etc. » (Dt 31, 10).
מתני׳ פרשת המלך כיצד מוצאי יו"ט הראשון של חג בשמיני במוצאי שביעית עושין לו בימה של עץ בעזרה והוא יושב עליה שנאמר (דברים לא, י) מקץ שבע שנים במועד וגו
Le servant de la synagogue prend le rouleau de la Torah et le donne au chef de la synagogue ; le chef de la synagogue le donne au segan, le segan le donne au grand prêtre, le grand prêtre le donne au roi ; et le roi se tient debout, le reçoit et lit assis.
חזן הכנסת נוטל ס"ת ונותנה לראש הכנסת וראש הכנסת נותנה לסגן והסגן נותנה לכהן גדול וכ"ג נותנה למלך והמלך עומד ומקבל וקורא יושב
Le roi Agrippa se tint debout, le reçut et lut debout, et les Sages le louèrent. Et quand il arriva à « Tu ne pourras pas placer sur toi un homme étranger » (Dt 17, 15), ses yeux versèrent des larmes. Ils lui dirent : « Ne crains pas, Agrippa ! Tu es notre frère, tu es notre frère ! »
אגריפס המלך עמד וקבל וקרא עומד ושבחוהו חכמים וכשהגיע (דברים יז, טו) ללא תוכל לתת עליך איש נכרי זלגו עיניו דמעות אמרו לו אל תתירא אגריפס אחינו אתה אחינו אתה
Et il lit depuis le début de « Voici les paroles » (Dt 1, 1) jusqu’à « Écoute » (Dt 6, 4), puis « Écoute », « Et s’il advient que vous écoutiez », « Tu prélèveras la dîme », « Quand tu auras achevé de prélever la dîme », la section du roi, et les bénédictions et malédictions, jusqu’à ce qu’il achève toute la section.
וקורא מתחילת (דברים א, א) אלה הדברים עד (דברים ו, ד) שמע ושמע והיה אם שמוע עשר תעשר כי תכלה לעשר ופרשת המלך וברכות וקללות עד שגומר כל הפרשה
Les bénédictions que récite le grand prêtre, le roi les récite, sauf qu’il met celle des fêtes de pèlerinage à la place du pardon de la faute.
ברכות שכהן גדול מברך אותן המלך מברך אותן אלא שנותן של רגלים תחת מחילת העון
GUEMARA: « Le huitième [jour] » — peux-tu l’imaginer ? Dis plutôt : la huitième [année].
גמ׳ בשמיני סלקא דעתך אימא בשמינית
Et pourquoi ai-je besoin de toutes ces [expressions] ?
וכל הני למה לי
Elles sont nécessaires : car si le Miséricordieux avait écrit [seulement] « au terme », j’aurais dit : comptons à partir de maintenant, même si cela ne coïncide pas avec l’année de relâche ; c’est pourquoi le Miséricordieux a écrit « l’année de relâche ».
צריכי דאי כתב רחמנא מקץ הוה אמינא נימנו מהשתא ואע"ג דלא מתרמי בשמיטה כתב רחמנא שמיטה
Et si le Miséricordieux avait écrit [seulement] « l’année de relâche », j’aurais dit : à la fin de l’année de relâche ; c’est pourquoi le Miséricordieux a écrit « au temps fixé ».
ואי כתב רחמנא שמיטה ה"א בסוף שמיטה כתב רחמנא במועד
Et s’Il avait écrit « au temps fixé », j’aurais dit : dès le début de l’année ; c’est pourquoi le Miséricordieux a écrit « à la fête de Soukkot ».
ואי כתב במועד ה"א מריש שתא כתב רחמנא בחג הסוכות
Et si le Miséricordieux avait écrit « à la fête de Soukkot », j’aurais dit : même au dernier jour de fête ; c’est pourquoi le Miséricordieux a écrit « lorsque tout Israël vient » :
ואי כתב רחמנא בחג הסוכות הוה אמינא אפי' יו"ט אחרון כתב רחמנא בבוא כל ישראל
Original : Sotah 41a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.