Structure du débat :Michna 1Baraïta 2Question 1Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Rav et Chmouel : l’un a dit : un miracle ; et l’autre a dit : un miracle dans un miracle. Selon celui qui dit : un miracle, il y avait une forêt, mais il n’y avait pas d’ours. Selon celui qui dit : un miracle dans un miracle, il n’y avait ni forêt ni ours. Qu’il y ait eu des ours sans forêt ! [Non,] car ils auraient eu peur.
רב ושמואל חד אמר נס וחד אמר נס בתוך נס מאן דאמר נס יער הוה דובים לא הוו מ"ד נס בתוך נס לא יער הוה ולא דובים הוו וליהוי דובים ולא ליהוי יער דבעיתי
Rav Yehouda n’a-t-il pas dit au nom de Rav : qu’un homme s’occupe toujours de Torah et de mitsvot, même pas pour elles-mêmes, car à partir du « pas pour elles-mêmes » on parvient au « pour elles-mêmes » ; en effet, en récompense des quarante-deux sacrifices qu’offrit Balak, roi de Moab, il mérita que sorte de lui Ruth, de qui sortit Salomon, à propos duquel il est écrit : « Salomon offrit mille holocaustes » (1 R 3, 4). Et Rabbi Yossé ben ’Honi a dit : Ruth était la fille d’Églon, fils de Balak. [Réponse :] son désir était en tout cas de maudire.
והאמר רב יהודה אמר רב לעולם יעסוק אדם בתורה ובמצות ואע"פ שלא לשמה שמתוך שלא לשמה בא לשמה שבשכר ארבעים ושנים קרבנות שהקריב בלק מלך מואב זכה ויצתה ממנו רות שיצא ממנו שלמה שכתוב ביה (מלכים א ג, ד) אלף עולות יעלה שלמה ואמר רבי יוסי בן חוני רות בתו של עגלון בנו של בלק היתה תאותו מיהא לקללה הוי
« Les gens de la ville dirent à Élisée : Voici, le séjour de la ville est bon, comme mon seigneur le voit, [mais les eaux sont mauvaises et la terre fait avorter] » (2 R 2, 19). Puisque les eaux sont mauvaises et la terre fait avorter, en quoi est-elle bonne ? Rabbi ’Hanin a dit : la grâce d’un lieu aux yeux de ses habitants. Rabbi Yo’hanan a dit : il y a trois grâces : la grâce d’un lieu aux yeux de ses habitants, la grâce d’une femme aux yeux de son mari, la grâce d’un achat aux yeux de son acheteur.
(מלכים ב ב, יט) ויאמרו אנשי העיר אל אלישע הנה נא מושב העיר טוב כאשר אדוני רואה וגו' וכי מאחר דמים רעים וארץ משכלת אלא מה טובתה אמר רבי חנין חן מקום על יושביו אמר רבי יוחנן שלשה חינות הן חן מקום על יושביו חן אשה על בעלה חן מקח על מקחו
Nos maîtres ont enseigné : Élisée fut atteint de trois maladies : l’une parce qu’il lança des ours contre les enfants, l’autre parce qu’il repoussa Guéhazi des deux mains, et la troisième dont il mourut, ainsi qu’il est dit : « Élisée était atteint de la maladie dont il mourut » (2 R 13, 14).
תנו רבנן שלשה חלאין חלה אלישע אחד שגירה דובים בתינוקות ואחד שדחפו לגחזי בשתי ידים ואחד שמת בו שנאמר (מלכים ב יג, יד) ואלישע חלה את חליו אשר ימות בו
Nos maîtres ont enseigné : que toujours la main gauche repousse et la main droite rapproche ; non comme Élisée, qui repoussa Guéhazi des deux mains, ni comme Yehochoua ben Pera’hia, qui repoussa [le Nazaréen] (l’un de ses disciples) des deux mains.
תנו רבנן לעולם תהא שמאל דוחה וימין מקרבת לא כאלישע שדחפו לגחזי בשתי ידיו ולא כיהושע בן פרחיה שדחפו [להנוצרי] (לאחד מתלמידיו) בשתי ידיו
Élisée, qu’en est-il ? Car il est écrit : « Naaman dit : Consens à prendre deux talents » (2 R 5, 23), et il est écrit : « [Élisée] lui dit : Mon cœur n’est-il pas allé [avec toi] quand un homme s’est retourné de son char à ta rencontre ? Est-ce le moment de prendre de l’argent, de prendre des vêtements, des oliviers, des vignes, du petit et du gros bétail, des serviteurs et des servantes ? » (2 R 5, 26).
אלישע מאי היא דכתיב (מלכים ב ה, כג) ויאמר נעמן הואל קח ככרים וכתיב ויאמר אליו לא לבי הלך כאשר הפך איש מעל מרכבתו לקראתך העת לקחת את הכסף ולקחת בגדים וזיתים וכרמים וצאן ובקר ועבדים ושפחות
Avait-il donc pris tout cela ? C’est de l’argent et des vêtements qu’il avait pris ! Rabbi Yits’hak a dit : à ce moment-là, Élisée étudiait [la loi des] huit reptiles. Il lui dit : « Méchant ! Le moment est-il venu de recevoir le salaire des huit reptiles ? Que la lèpre de Naaman s’attache à toi et à ta descendance pour toujours ! » « Il y avait quatre hommes lépreux » (2 R 7, 3) — Rabbi Yo’hanan a dit : c’étaient Guéhazi et ses trois fils.
ומי שקיל כולי האי כסף ובגדים הוא דשקיל אמר ר' יצחק באותה שעה היה אלישע עוסק בשמנה שרצים אמר לו רשע הגיע עת ליטול שכר שמנה שרצים וצרעת נעמן תדבק בך ובזרעך לעולם (מלכים ב ז, ג) וארבעה אנשים היו מצורעים אמר רבי יוחנן זה גחזי ושלשת בניו
« Élisée alla à Damas » (2 R 8, 7). Pourquoi y alla-t-il ? Rabbi Yo’hanan a dit : il alla pour ramener Guéhazi au repentir, mais celui-ci ne revint pas. Il lui dit : « Repens-toi ! » Il lui répondit : « Voici ce que j’ai reçu de toi : quiconque a péché et a fait pécher la multitude, on ne lui donne pas la possibilité de se repentir. »
(מלכים ב ח, ז) וילך אלישע דמשק למה הלך אמר ר' יוחנן שהלך להחזירו לגחזי בתשובה ולא חזר אמר לו חזור בך אמר לו כך מקובלני ממך כל מי שחטא והחטיא את הרבים אין מספיקין בידו לעשות תשובה
Qu’avait-il fait ? Certains disent : il avait suspendu un aimant au [veau du] péché de Jéroboam et l’avait maintenu entre ciel et terre. Et certains disent : il avait gravé le Nom sur sa bouche, et [le veau] disait : « Je suis… » et « Tu n’auras pas… »
מאי עבד איכא דאמרי אבן שואבת תלה לו לחטאת ירבעם והעמידו בין שמים לארץ ואיכא דאמרי שם חקק לה אפומה והיתה אומרת אנכי ולא יהיה לך
Et certains disent : il avait repoussé les Sages de devant lui, car il est écrit : « Les fils des prophètes dirent à Élisée : Voici, le lieu où nous demeurons devant toi est trop étroit pour nous » (2 R 6, 1) ; on en déduit que jusqu’alors il n’était pas étroit.
ואיכא דאמרי רבנן דחה מקמיה דכתיב (מלכים ב ו, א) ויאמרו בני הנביאים אל אלישע הנה נא המקום אשר אנחנו יושבים שם לפניך צר ממנו מכלל דעד האידנא לא הוה דחיק
Yehochoua ben Pera’hia, qu’en est-il ? Lorsque le roi Yannaï tuait les Sages, Chimon ben Chéta’h fut caché par sa sœur, [tandis que]Rabbi Yehochoua ben Pera’hia alla et s’enfuit à Alexandrie d’Égypte. Quand la paix fut [revenue], Chimon ben Chéta’h lui envoya : « De moi, Jérusalem, la ville sainte, à toi, Alexandrie d’Égypte : ma sœur, mon époux demeure en ton sein, et moi je reste désolée. » Il dit : « On en déduit que la paix est [revenue]. »
יהושע בן פרחיה מאי היא כדהוה קא קטיל ינאי מלכא לרבנן שמעון בן שטח אטמינהו אחתיה ר' יהושע בן פרחיה אזל ערק לאלכסנדריא של מצרים כי הוה שלמא שלח ליה שמעון בן שטח מני ירושלים עיר הקודש לך אלכסנדריא של מצרים אחותי בעלי שרוי בתוכך ואני יושבת שוממה אמר ש"מ הוה ליה שלמא
Quand il revint, il arriva à une certaine auberge. On se leva devant eux avec honneur, on leur rendit de grands honneurs. Il s’assit et fit l’éloge : « Comme cette hôtellerie est belle ! » (L’un de ses disciples) lui dit : « Rabbi, ses yeux [de l’hôtesse] sont chassieux. » Il lui dit : « Méchant ! C’est de cela que tu t’occupes ? » Il fit sortir quatre cents chofars et l’excommunia. Chaque jour, [le disciple] venait devant lui, et il ne l’accueillait pas.
כי אתא אקלע לההוא אושפיזא קם קמייהו ביקרא שפיר עבדי ליה יקרא טובא יתיב וקא משתבח כמה נאה אכסניא זו א"ל (אחד מתלמידיו) רבי עיניה טרוטות א"ל רשע בכך אתה עוסק אפיק ארבע מאה שפורי ושמתיה כל יומא אתא לקמיה ולא קבליה
Un jour, il récitait le Chema ; [le disciple] vint devant lui. Il avait l’intention de l’accueillir et lui fit signe de la main. [Le disciple] crut qu’il le repoussait. Il alla, dressa une brique et se prosterna devant elle. [Le maître] lui dit : « Repens-toi ! » Il lui répondit : « Voici ce que j’ai reçu de toi : quiconque pèche et fait pécher la multitude, on ne lui donne pas la possibilité de se repentir. » Car le maître a dit : [Yéchou] a pratiqué la sorcellerie, a incité, a égaré et a fait pécher Israël.
יומא חד הוה קרי קרית שמע אתא לקמיה הוה בדעתיה לקבוליה אחוי ליה בידיה סבר מדחא דחי ליה אזל זקף לבינתא פלחא אמר ליה חזור בך א"ל כך מקובלני ממך כל החוטא ומחטיא את הרבים אין מספיקין בידו לעשות תשובה דאמר מר [יש"ו] כישף והסית והדיח והחטיא את ישראל
MICHNA: Si le meurtrier a été trouvé avant qu’on ait brisé la nuque de la génisse, elle sort et paît dans le troupeau. [S’il a été trouvé] après qu’on a brisé la nuque de la génisse, elle est enterrée à sa place, car elle était venue dès le départ pour un cas de doute : elle a expié son doute et c’en est fait. Si l’on a brisé la nuque de la génisse et qu’ensuite le meurtrier a été trouvé, celui-ci est mis à mort.
מתני׳ נמצא ההורג עד שלא נערפה העגלה תצא ותרעה בעדר משנערפה העגלה תקבר במקומה שעל ספק באתה מתחילתה כיפרה ספיקה והלכה לה נערפה העגלה ואחר כך נמצא ההורג הרי זה יהרג
Si un témoin dit : « J’ai vu le meurtrier », et un [autre] témoin dit : « Tu n’as pas vu » ; [si] une femme dit : « J’ai vu », et une [autre] femme dit : « Tu n’as pas vu », on brisait la nuque. Si un témoin dit : « J’ai vu », et deux disent : « Tu n’as pas vu », on brisait la nuque. Si deux disent : « Nous avons vu », et un leur dit : « Vous n’avez pas vu », on ne brisait pas la nuque.
עד אחד אומר ראיתי את ההורג ועד אחד אומר לא ראית אשה אומרת ראיתי ואשה אומרת לא ראית היו עורפין עד אחד אומר ראיתי ושנים אומרים לא ראית היו עורפין שנים אומרים ראינו ואחד אומר להן לא ראיתם לא היו עורפין
Lorsque les meurtriers se multiplièrent, [le rite de] la génisse à la nuque brisée fut aboli. Lorsque vint Eliézer ben Dinaï — et on l’appelait aussi Te’hina ben Pericha —, on se remit à l’appeler « fils du meurtrier ».
משרבו הרוצחנין בטלה עגלה ערופה משבא אליעזר בן דינאי ותחינה בן פרישה היה נקרא חזרו לקרותו בן הרצחן
Lorsque les adultères se multiplièrent, les eaux amères cessèrent, et c’est Rabban Yo’hanan ben Zakkaï qui les fit cesser, ainsi qu’il est dit : « Je ne punirai pas vos filles parce qu’elles se prostituent, ni vos belles-filles parce qu’elles commettent l’adultère, car eux-mêmes, etc. » (Os 4, 14).
משרבו המנאפים פסקו המים המרים ורבי יוחנן בן זכאי הפסיקן שנאמר (הושע ד, יד) לא אפקוד על בנותיכם כי תזנינה ועל כלותיכם כי תנאפנה כי הם וגו'
Lorsque moururent Yossé ben Yoézer, homme de Tseréda, et Yossé ben Yo’hanan, homme de Jérusalem, les grappes cessèrent, ainsi qu’il est dit : « Il n’y a pas de grappe à manger ; mon âme désire la figue précoce » (Mi 7, 1). Yo’hanan le grand prêtre supprima la déclaration de la dîme ; il abolit aussi les « réveilleurs » et les « frappeurs ».
משמת יוסי בן יועזר איש צרידה ויוסי בן יהודה איש ירושלים בטלו האשכלות שנאמר (מיכה ז, א) אין אשכול לאכול בכורה אותה נפשי יוחנן כהן גדול העביר הודיית המעשר אף הוא בטל את המעוררין ואת הנוקפין
Original : Sotah 47a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.