Structure du débat :Baraïta 1Question 3Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
avec le myrte égyptien, dont [les feuilles] sont disposées sept par sept sur une même tige, de sorte que si quatre tombent, il en reste trois. Abayé dit : déduis-en que ce myrte égyptien est valide pour la hochaana.
באסא מצראה דקיימי שבעה שבעה בחד קינא דכי נתרי ארבעה פשו להו תלתא אמר אביי ש"מ האי אסא מצראה כשר להושענא
C’est évident ! — On aurait pu penser : puisqu’il a un nom qualificatif, il n’est pas valide ; il nous apprend [que si]. — Et dis qu’en effet [il est invalide] ! — Le Miséricordieux a dit « arbre touffu » — de toute façon.
פשיטא מהו דתימא הואיל ואית ליה שם לווי לא מתכשר קא משמע לן ואימא הכי נמי עץ עבות אמר רחמנא מכל מקום
Nos maîtres ont enseigné : si la majeure partie de ses feuilles s’est desséchée et qu’il lui reste trois rameaux aux feuilles fraîches, il est valide. Et Rav ’Hisda dit : [à condition qu’elles soient] au sommet de chacun d’eux.
ת"ר יבשו רוב עליו ונשארו בו שלשה בדי עלין לחין כשר ואמר רב חסדא ובראש כל אחד ואחד:
Rabbi Yirmeya a demandé : si sa pointe a été coupée la veille du jour de fête et qu’une baie y a poussé le jour de fête, qu’en est-il ? Y a-t-il une mise à l’écart [définitive] pour les mitsvot ou non ?
בעי רבי ירמיה נקטם ראשו מערב יום טוב ועלתה בו תמרה ביו"ט מהו יש דחוי אצל מצות או לא
Qu’on le tranche d’après ce que nous avons appris : « S’il l’a recouvert [le sang] et qu’il s’est découvert, il est dispensé de le recouvrir ; si le vent l’a recouvert, il est obligé de le recouvrir. » Et Rabba bar bar ’Hana dit au nom de Rabbi Yo’hanan : on ne l’a enseigné que lorsqu’il s’est de nouveau découvert ; mais s’il ne s’est pas de nouveau découvert, il est dispensé de le recouvrir.
ותפשוט ליה מהא דתנן כסהו ונתגלה פטור מלכסות כסהו הרוח חייב לכסות ואמר רבה בר בר חנה א"ר יוחנן לא שנו אלא שחזר ונתגלה אבל לא חזר ונתגלה פטור מלכסות
Et nous avons discuté à ce sujet : lorsqu’il s’est de nouveau découvert, pourquoi est-il obligé de le recouvrir ? Puisqu’il a été mis à l’écart, il est mis à l’écart !
והוינן בה כי חזר ונתגלה אמאי חייב לכסות הואיל ואידחי אידחי
Quant à Rav Papa lui-même, la question se pose : tranche-t-il nettement qu’il n’y a pas de mise à l’écart pour les mitsvot, aussi bien dans le sens de l’indulgence que dans celui de la rigueur, ou bien est-il dans le doute, et nous le disons dans le sens de la rigueur mais pas dans le sens de l’indulgence ? La question reste en suspens.
דרב פפא גופא מיבעיא ליה מיפשיט פשיט ליה דאין דחוי אצל מצות לא שנא לקולא ולא שנא לחומרא או דלמא ספוקי מספקא ליה לחומרא אמרינן לקולא לא אמרינן תיקו
Dirons-nous que c’est comme [une controverse de] Tannaïm ? « S’il a transgressé et les a cueillies [les baies], il est invalide, selon les paroles de Rabbi Éléazar (ben) Tsadok ; et les Sages le valident. » On a supposé que, de l’avis de tous, le loulav n’a pas besoin d’être lié ; et si tu veux dire qu’il a besoin d’être lié, nous ne déduisons pas le loulav de la soukka, au sujet de laquelle il est écrit « tu feras » et non [à partir de] ce qui est déjà fait.
לימא כתנאי עבר ולקטן פסול דברי רבי אלעזר (בן) צדוק וחכמים מכשירין סברוה דכ"ע לולב אין צריך אגד ואת"ל צריך אגד לא ילפינן לולב מסוכה דכתיב בה תעשה ולא מן העשוי
N’est-ce donc pas sur ceci qu’ils sont en désaccord : celui qui l’invalide pense que nous disons qu’il y a une mise à l’écart pour les mitsvot, et celui qui le valide pense que nous ne disons pas qu’il y a une mise à l’écart pour les mitsvot ?
מאי לאו בהא קמיפלגי דמאן דפסיל סבר אמרינן יש דחוי אצל מצות ומאן דמכשיר סבר לא אמרינן יש דחוי אצל מצות
Non : de l’avis de tous, nous ne disons pas qu’il y a une mise à l’écart pour les mitsvot, et ici ils sont en désaccord sur [la question de] déduire le loulav de la soukka : l’un pense que nous déduisons le loulav de la soukka, et l’autre pense que nous ne déduisons pas le loulav de la soukka.
לא דכ"ע לא אמרינן יש דחוי אצל מצות והכא במילף לולב מסוכה קא מיפלגי מר סבר ילפינן לולב מסוכה ומר סבר לא ילפינן לולב מסוכה
Et si tu veux, je dirai : si nous admettons que le loulav a besoin d’être lié, de l’avis de tous nous déduisons le loulav de la soukka ; et ici ils sont en désaccord [sur la question de savoir si] le loulav a besoin d’être lié, et [ils suivent] la controverse de ces Tannaïm, car il a été enseigné : « Un loulav, qu’il soit lié ou non lié, est valide. Rabbi Yehouda dit : lié, il est valide ; non lié, il est invalide. »
ואיבעית אימא אי סבירא לן לולב צריך אגד דכ"ע ילפינן לולב מסוכה והכא בלולב צריך אגד קא מיפלגי ובפלוגתא דהני תנאי דתניא לולב בין אגוד בין שאינו אגוד כשר ר' יהודה אומר אגוד כשר שאינו אגוד פסול
Quelle est la raison de Rabbi Yehouda ? Il déduit « prendre », « prendre » du bouquet d’hysope. Il est écrit ici : « Vous prendrez pour vous, le premier jour » (Lv 23, 40), et il est écrit là : « Vous prendrez un bouquet d’hysope » (Ex 12, 22) : de même que là-bas c’est un bouquet [lié], de même ici c’est un bouquet. Et les Sages n’admettent pas [l’analogie] « prendre », « prendre ».
מאי טעמא דר' יהודה יליף לקיחה לקיחה מאגודת אזוב כתיב הכא (ויקרא כג, מ) ולקחתם לכם ביום הראשון וכתיב התם (שמות יב, כב) ולקחתם אגודת אזוב מה להלן אגודה אף כאן אגודה ורבנן לית להו לקיחה לקיחה
Qui a enseigné ce que nos maîtres ont enseigné : « Le loulav, c’est une mitsva de le lier, et si on ne l’a pas lié, il est valide » ? Qui est-ce ? Si c’est Rabbi Yehouda, quand on ne l’a pas lié, pourquoi est-il valide ? Si ce sont les Sages, quelle mitsva accomplit-on ? — En vérité, ce sont les Sages, et c’est une mitsva à cause de : « Voici mon Dieu, et je L’embellirai » (Ex 15, 2).
מאן תנא להא דת"ר לולב מצוה לאוגדו ואם לא אגדו כשר מני אי רבי יהודה כי לא אגדו אמאי כשר אי רבנן מאי מצוה קא עביד לעולם רבנן ומצוה משום (שמות טו, ב) זה אלי ואנוהו:
« Ou si ses baies sont plus nombreuses. » Rav ’Hisda dit : cette chose, notre grand maître l’a dite, et que le Lieu lui vienne en aide : on ne l’a enseigné que [si les baies sont] en un seul endroit ; mais en deux ou trois endroits, il est valide.
או שהיו ענביו מרובין: אמר רב חסדא דבר זה רבינו הגדול אמרו והמקום יהיה בעזרו לא שנו אלא במקום אחד אבל בשנים או שלשה מקומות כשר
Original : Sukkah 33a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.