s’il ne trouve pas les quatre espèces, il restera assis sans rien faire ! Or la Torah a dit : « Vous habiterez dans des cabanes sept jours » : une soukka de n’importe quelle matière. Et de même [le livre] d’Esdras dit : « Sortez sur la montagne et apportez des feuilles d’olivier, des feuilles d’arbre à huile, des feuilles de myrte, des feuilles de palmier et des feuilles d’arbre touffu, [pour faire] des cabanes, comme il est écrit » (Ne 8, 15).
לא מצא ארבעת מינין יהא יושב ובטל והתורה אמרה בסוכות תשבו שבעת ימים סוכה של כל דבר וכן בעזרא אומר (נחמיה ח, טו) צאו ההר והביאו עלי זית ועלי עץ שמן ועלי הדס ועלי תמרים ועלי עץ עבות (ועשו) סוכות ככתוב
Et Rabbi Yehouda pense que celles-là [les feuilles d’olivier et d’arbre à huile] sont pour les parois, et les feuilles de myrte, de palmier et d’arbre touffu pour la toiture. Or nous avons appris : on fait la toiture avec des planches, telles sont les paroles de Rabbi Yehouda. Il en ressort que la fibre et la racine du palmier sont de l’espèce du loulav. Déduis-en cela.
ורבי יהודה סבר הני לדפנות עלי הדס ועלי תמרים ועלי עץ עבות לסכך ותנן מסככין בנסרין ד"ר יהודה אלמא סיב ועיקרא דדיקלא מינא דלולבא הוא ש"מ
Mais Rabbi Yehouda a-t-il dit : les quatre espèces, oui, autre chose, non ? N’a-t-il pas été enseigné : si on l’a couverte de planches de cèdre larges de quatre palmes, elle est invalide selon tous ; si elles n’ont pas quatre palmes, Rabbi Meïr l’invalide et Rabbi Yehouda la valide. Et Rabbi Meïr reconnaît que s’il y a entre une planche et l’autre la largeur d’une planche, on met entre elles des lattes et elle est valide.
ומי אמר ר' יהודה ארבעת מינין אין מידי אחרינא לא והתניא סיככה בנסרים של ארז שיש בהן ד' טפחים ד"ה פסולה אין בהן ד' טפחים רבי מאיר פוסל ורבי יהודה מכשיר ומודה רבי מאיר שאם יש בין נסר לנסר כמלא נסר שמניח פסל ביניהן וכשירה
Que signifie « cèdre » ? Le myrte, conformément à Rabba bar Rav Houna, car Rabba bar Rav Houna a dit : on dit à l’école de Rav : il y a dix espèces de cèdres, ainsi qu’il est dit : « Je mettrai dans le désert le cèdre, l’acacia et le myrte, etc. » (Is 41, 19).
מאי ארז הדס כדרבה בר רב הונא דאמר רבה בר רב הונא אמרי בי רב עשרה מיני ארזים הן שנא' (ישעיהו מא, יט) אתן במדבר ארז שיטה והדס וגו':
« Rabbi Meïr dit : même avec une corde, etc. » : Il a été enseigné : Rabbi Meïr a dit : il arriva que les notables de Jérusalem liaient leurs loulavs avec des anneaux d’or. On lui répondit : est-ce une preuve ? Ils le liaient [d’abord] avec sa propre espèce, par en dessous.
ר' מאיר אומר אפילו במשיחה כו': תניא א"ר מאיר מעשה ביקירי ירושלים שהיו אוגדין את לולביהן בגימוניות של זהב אמרו לו משם ראיה במינו היו אוגדין אותו מלמטה
Rabba dit à ceux qui liaient les bouquets [de saules] de la maison de l’exilarque : quand vous liez le bouquet de la maison de l’exilarque, laissez-y une poignée [libre], afin qu’il n’y ait pas d’interposition.
אמר להו רבה להנהו מגדלי הושענא דבי ריש גלותא בי גדליתו הושענא דבי ריש גלותא שיירי ביה בית יד כי היכי דלא תיהוי חציצה
Rava a dit : tout ce qui sert à l’embellir ne constitue pas une interposition. Et Rabba a dit : qu’on ne prenne pas le bouquet avec un foulard, car nous exigeons une prise complète, et il n’y en a pas. Et Rava a dit : une prise au moyen d’un autre objet s’appelle une prise.
רבא אמר כל לנאותו אינו חוצץ ואמר רבה לא לינקיט איניש הושענא בסודרא דבעינא לקיחה תמה וליכא ורבא אמר לקיחה על ידי דבר אחר שמה לקיחה
Rava a dit : d’où est-ce que je déduis qu’une prise au moyen d’un autre objet s’appelle une prise ? De ce que nous avons appris : si l’hysope est trop courte, on la rallonge avec un fil ou un fuseau, on trempe, on remonte, on tient l’hysope et on asperge. Pourquoi ? Le Miséricordieux a dit : « Il prendra et trempera » (Nb 19, 18). N’est-ce donc pas qu’on en déduit qu’une prise au moyen d’un autre objet s’appelle une prise ?
אמר רבא מנא אמינא לה דלקיחה על ידי דבר אחר שמה לקיחה דתנן אזוב קצר מספקו בחוט ובכוש וטובל ומעלה ואוחז באזוב ומזה אמאי (במדבר יט, יח) ולקח וטבל אמר רחמנא אלא לאו ש"מ לקיחה על ידי דבר אחר שמה לקיחה
D’où [le déduis-tu] ? Peut-être est-ce différent là-bas, car ce qui y est rattaché est comme l’objet lui-même. Mais [on le déduit] d’ici : si [la cendre] est tombée du tube dans l’auge, [l’eau] est invalide.
ממאי דלמא שאני התם כיון דחבריה כגופיה דמי אלא מהכא נפל משפופרת לשוקת פסול
Original : Sukkah 37a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.