N’est-ce pas [la bénédiction du] temps ? Non, [il s’agit de] la bénédiction après le repas et de la prière.
מאי לאו זמן לא ברכת המזון ותפלה
Soukka 47b סוכה
Structure du débat :Baraïta 1Question 2
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
C’est aussi raisonnable, car si tu pensais [qu’il s’agit] du temps, y a-t-il [la bénédiction du] temps les sept jours ? Cela ne fait pas difficulté, car s’il ne l’a pas récitée aujourd’hui, il la récite demain ou un autre jour.
הכי נמי מסתברא דאי ס"ד זמן זמן כל שבעה מי איכא הא לא קשיא דאי לא בריך האידנא מברך למחר או ליומא אחרינא
En tout cas, il nous faut une coupe. Dirons-nous que cela soutient Rav Na’hman ? Car Rav Na’hman a dit : [la bénédiction du] temps, on la dit même au marché. Car si tu dis qu’il nous faut une coupe, y a-t-il une coupe chaque jour ? Peut-être une coupe s’est-elle présentée à lui.
מ"מ כוס בעינן לימא מסייע ליה לר"נ דאמר רב נחמן זמן אומרו אפילו בשוק דאי אמרת בעינן כוס כוס כל יומא מי איכא דלמא דאיקלע ליה כוס
Et Rabbi Yehouda pense-t-il que le huitième requiert une nuitée ? N’a-t-il pas été enseigné : Rabbi Yehouda dit : d’où sait-on que le second Pessa’h ne requiert pas de nuitée ? Ainsi qu’il est dit : « Et le matin tu t’en retourneras et tu iras vers tes tentes » (Dt 16, 7), et il est écrit : « Six jours tu mangeras des matsot » (Dt 16, 8) : ce qui requiert six [jours] requiert une nuitée, ce qui ne requiert pas six [jours] ne requiert pas de nuitée. Pour exclure quoi ? N’est-ce pas pour exclure aussi le huitième jour de la fête ?
וסבר ר' יהודה שמיני טעון לינה והא תניא רבי יהודה אומר מנין לפסח שני שאינו טעון לינה שנא' (דברים טז, ז) ופנית בבקר והלכת לאהליך וכתיב (דברים טז, ח) ששת ימים תאכל מצות את שטעון ששה טעון לינה את שאינו טעון ששה אינו טעון לינה למעוטי מאי לאו למעוטי נמי שמיני של חג
Non, pour exclure le second Pessa’h, qui lui est semblable. C’est aussi raisonnable, car nous avons appris : les prémices requièrent un sacrifice, un chant, un balancement et une nuitée. Qui as-tu entendu dire [qu’il faut] un balancement ? Rabbi Yehouda ; et il dit [qu’elles] requièrent une nuitée.
לא למעוטי פסח שני דכוותיה הכי נמי מסתברא דתנן הביכורים טעונין קרבן ושיר ותנופה ולינה מאן שמעת ליה דאמר תנופה רבי יהודה וקאמר טעון לינה
Car il a été enseigné : Rabbi Yehouda dit : « Et tu le déposeras » (Dt 26, 10) : c’est le balancement. Tu dis : c’est le balancement ; ou bien n’est-ce pas plutôt le dépôt proprement dit ? Quand il dit : « et il le déposera » (Dt 26, 4), voici que le dépôt est mentionné. Comment donc j’applique « et tu le déposeras » ? C’est le balancement.
דתניא ר' יהודה אומר (דברים כו, י) והנחתו זו תנופה אתה אומר זו תנופה או אינו אלא הנחה ממש כשהוא אומר והניחו הרי הנחה אמור הא מה אני מקיים והנחתו זו תנופה
Mais peut-être est-ce Rabbi Eliézer ben Yaakov ? Car il a été enseigné : « Et le cohen prendra la corbeille de ta main » (Dt 26, 4) : cela enseigne que les prémices requièrent le balancement, telles sont les paroles de Rabbi Eliézer ben Yaakov.
ודלמא ר"א בן יעקב היא דתניא (דברים כו, ד) ולקח הכהן הטנא מידך לימד על הביכורים שטעונין תנופה דברי ר"א בן יעקב
Quelle est la raison de Rabbi Eliézer ben Yaakov ? On l’apprend par [l’analogie] « main » – « main » à partir des chelamim. Il est écrit ici : « Et le cohen prendra la corbeille de ta main », et il est écrit là-bas : « Ses mains apporteront les offrandes consumées de l’Éternel » (Lv 7, 30).
מ"ט דר"א בן יעקב אתיא יד יד משלמים כתיב הכא ולקח הכהן הטנא מידך וכתיב התם (ויקרא ז, ל) ידיו תביאינה את אשי ה'
De même qu’ici [il s’agit] du cohen, de même là-bas, du cohen ; et de même que là-bas [il s’agit] du propriétaire, de même ici, du propriétaire. Comment donc ? Le cohen met sa main sous la main du propriétaire et balance.
מה כאן כהן אף להלן כהן ומה להלן בעלים אף כאן בעלים הא כיצד כהן מניח ידו תחת יד בעלים ומניף
Qu’en est-il donc ? Rav Na’hman a dit : on dit [la bénédiction du] temps le huitième jour de la fête ; et Rav Chéchet a dit : on ne dit pas [la bénédiction du] temps le huitième jour de la fête. Et la halakha : on dit [la bénédiction du] temps le huitième jour de la fête.
מאי הוי עלה רב נחמן אמר אומרים זמן בשמיני של חג ורב ששת אמר אין אומרים זמן בשמיני של חג והלכתא אומרים זמן בשמיני של חג
Il a été enseigné conformément à Rav Na’hman : le huitième
תניא כוותי' דרב נחמן שמיני
Original : Sukkah 47b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.