Structure du débat :Michna 1Baraïta 1Question 2Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Là-bas, selon celui qui dit qu’il existe un lien, il y a un lien ; et selon celui qui dit qu’il est interdit d’annuler la mitsva du lévirat, il est interdit d’annuler la mitsva du lévirat. Ici, pour chacun, on peut supposer que c’est la sienne qui lui échoit.
התם אי למ"ד יש זיקה יש זיקה ואי למ"ד אסור לבטל מצות יבמין אסור לבטל מצות יבמין הכא כל חד וחד אימור דידיה קא מתרמיא ליה:
« S’ils se sont empressés de les épouser, on ne les leur retire pas, etc. » Chila a enseigné : Et même s’ils sont tous deux cohanim. Quelle en est la raison ? [L’interdit de] la ’haloutsa est rabbinique, et pour une ’haloutsa douteuse, les Sages n’ont pas décrété.
קדמו וכנסו אין מוציאין כו': תני שילא ואפי' שניהם כהנים מ"ט חלוצה דרבנן היא וספק חלוצה לא גזרו בהו רבנן
Mais [l’interdit de] la ’haloutsa est-il rabbinique ? N’est-il pas enseigné : « Une divorcée » (Lv 21, 7) — je n’ai que la divorcée ; la ’haloutsa, d’où [le sait-on] ? Le verset dit : « Et une femme » ? — C’est rabbinique, et le verset n’est qu’un simple appui.
וחלוצה דרבנן היא והתניא (ויקרא כא, ז) גרושה אין לי אלא גרושה חלוצה מנין ת"ל ואשה מדרבנן הוא וקרא אסמכתא בעלמא הוא:
GUEMARA: Nos maîtres ont enseigné : « Et ce sera le premier-né » (Dt 25, 6) : de là [on apprend] que la mitsva [incombe] à l’aîné d’épouser par lévirat. « Qu’elle enfantera » (Dt 25, 6) : à l’exclusion de l’aïlonit, qui n’enfante pas. « Il se lèvera sur le nom de son frère » : pour l’héritage.
גמ׳ ת"ר (דברים כה, ו) והיה הבכור מיכן שמצוה בגדול לייבם (דברים כה, ו) אשר תלד פרט לאילונית שאין יולדת יקום על שם אחיו לנחלה
Tu dis : pour l’héritage ; ou bien n’est-ce que pour le nom : [si le défunt s’appelait] Yossef, on l’appelle Yossef ; Yo’hanan, on l’appelle Yo’hanan ? Il est dit ici : « Il se lèvera sur le nom de son frère », et il est dit là-bas : « Ils seront appelés sur le nom de leurs frères dans leur héritage » (Gn 48, 6) : de même que le nom dont il est question là-bas [concerne] l’héritage, de même le nom dont il est question ici [concerne] l’héritage.
אתה אומר לנחלה או אינו אלא לשם יוסף קורין אותו יוסף יוחנן קורין אותו יוחנן נאמר כאן יקום על שם אחיו ונאמר להלן (בראשית מח, ו) על שם אחיהם יקראו בנחלתם מה שם האמור להלן נחלה אף שם האמור כאן לנחלה
Rava dit : Bien que, dans toute la Torah, un verset ne sorte pas de son sens simple, ici est venue l’analogie verbale [guezera chava] et l’a fait sortir entièrement de son sens simple.
אמר רבא אע"ג דבכל התורה כולה אין מקרא יוצא מידי פשוטו הכא אתאי גזרה שוה אפיקתיה מפשטיה לגמרי
Et sans l’analogie verbale, j’aurais dit : « nom », c’est littéralement le nom. [Mais] à qui le Miséricordieux s’adresse-t-il ? Si c’est au lévir, il aurait fallu dire : « Il se lèvera sur le nom de ton frère » ; si c’est au tribunal, il aurait fallu dire : « Il se lèvera sur le nom du frère de son père » !
ואי לאו גזרה שוה הוה אמינא שם שם ממש למאן קמזהר רחמנא ליבם יקום על שם אחיך מיבעי ליה אי לבי דינא יקום על שם אחי אביו מיבעי ליה
Mais peut-être le Miséricordieux dit-il ainsi au tribunal : Dites au lévir : il se lèvera sur le nom de son frère. C’est donc [bien] l’analogie verbale qui est venue et l’a fait sortir entièrement [de son sens simple].
ודלמא הכי קאמר להו רחמנא לבית דין אמרו ליה ליבם יקום על שם אחיו אלא אתאי גזרה שוה אפיקתיה לגמרי
Maintenant que tu as dit que le verset est écrit au sujet de l’aîné, dis [plutôt] : un premier-né [peut] épouser par lévirat, un [fils] ordinaire ne [peut] pas épouser par lévirat !
השתא דאמרת קרא בגדול כתיב אימא בכור לייבם פשוט לא לייבם
Rav A’ha objecta : Dis [plutôt que c’est] pour exclure le premier-né de la mère ! — Cela, tu ne peux pas le dire, car le Miséricordieux a fait dépendre le lévirat de l’héritage, et l’héritage vient du père et non de la mère.
פריך רב אחא ואימא למעוטי בוכרא דאמא ההוא לא מצית אמרת דיבום בנחלה תלה רחמנא ונחלה מן האב ולא מן האם
Mais dis : lorsqu’il y a un premier-né, la mitsva du lévirat s’accomplit ; lorsqu’il n’y a pas de premier-né, la mitsva du lévirat ne s’accomplit pas ! Le verset dit : « Et que l’un d’eux meure » : ne s’agit-il pas [aussi du cas] où le premier-né est mort, et le Miséricordieux a dit que le cadet épouse par lévirat ?
ואימא כי איכא בכור תתקיים מצות יבום כי ליכא בכור לא תתקיים מצות יבום אמר קרא ומת אחד מהם מי לא עסקינן דמית בכור ואמר רחמנא לייבם קטן
Mais dis : où le cadet est mort, et le Miséricordieux a dit que le premier-né épouse par lévirat ! — Or le Miséricordieux a exclu la femme de son frère qui n’a pas été son contemporain [ce qui implique que plusieurs frères peuvent épouser par lévirat].
ואימא דמית קטן ואמר רחמנא לייבם בכור הא מיעט רחמנא אשת אחיו שלא היה בעולמו
Mais dis : lorsqu’il n’y a pas de premier-né, si le cadet s’est empressé, il a acquis ; et s’il y a un premier-né, si le cadet s’est empressé, il n’a pas acquis ! Le verset dit : « Si des frères demeurent ensemble » (Dt 25, 5) : la demeure des frères est comparée de l’un à l’autre.
ואימא כי ליכא בכור קדם קטן זכה ואי איכא בכור קדם קטן לא זכה אמר קרא (דברים כה, ה) כי ישבו אחים יחדו הוקשה ישיבת אחים זה לזה
Mais dis : lorsqu’il y a un premier-né, qu’on revienne à l’aîné ; lorsqu’il n’y a pas de premier-né, on ne revient pas à l’aîné. Pourquoi donc Abayé l’Ancien a-t-il enseigné : La mitsva [incombe] à l’aîné d’épouser par lévirat ; s’il ne le veut pas, on va trouver son frère cadet ; s’il ne le veut pas, on revient à l’aîné ?
ואימא כי איכא בכור ליהדר אגדול כי ליכא בכור אין חוזרין אצל גדול אלמה תני אביי קשישא מצוה בגדול לייבם לא רצה הולכים אצל אחיו הקטן לא רצה חוזרין אצל גדול
[C’est que l’aîné est] comme le premier-né : de même que pour le premier-né, c’est son droit d’aînesse qui le lui vaut, de même pour l’aîné, c’est son âge qui le lui vaut.
כבכור מה בכור בכורתו גרמה לו אף גדול גדולתו גרמה לו
Mais dis : lorsqu’un premier-né épouse par lévirat, il prend l’héritage ; lorsqu’un [fils] ordinaire épouse par lévirat, il ne prend pas l’héritage ! Le verset dit : « Il se lèvera sur le nom de son frère » — et celui-ci s’est levé.
ואימא כי מייבם בכור לישקול נחלה כי מייבם פשוט לא לישקול נחלה אמר קרא יקום על שם אחיו והרי קם
Mais alors, que le Miséricordieux l’ait appelé « premier-né »,
ואלא בכור דקרייה רחמנא
Original : Yevamot 24a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.