Une fille de cohen mariée à un Israélite ne mange pas de terouma ; s’il est mort et qu’elle a de lui un fils, elle ne mange pas de terouma. Mariée à un lévite, elle mange du maasser ; s’il est mort et qu’elle a de lui un fils, elle mange du maasser. Mariée à un cohen, elle mange de la terouma ; s’il est mort et qu’elle a de lui un fils, elle mange de la terouma.
בת כהן שניסת לישראל לא תאכל בתרומה מת ולה הימנו בן לא תאכל בתרומה ניסת ללוי תאכל במעשר מת ולה הימנו בן תאכל במעשר ניסת לכהן תאכל בתרומה מת ולה הימנו בן תאכל בתרומה
Si son fils du cohen meurt, elle ne mange pas de terouma ; si son fils du lévite meurt, elle ne mange pas de maasser ; si son fils de l’Israélite meurt, elle retourne à la maison de son père, et c’est à son sujet qu’il est dit : « Et elle retourne à la maison de son père comme en sa jeunesse, elle mangera du pain de son père » (Lv 22, 13).
מת בנה מכהן לא תאכל בתרומה מת בנה מלוי לא תאכל במעשר מת בנה מישראל חוזרת לבית אביה ועל זו נאמר (ויקרא כב, יג) ושבה אל בית אביה כנעוריה מלחם אביה תאכל:
GUEMARA: « Si son fils du lévite meurt, elle mange de la terouma » : qu’elle recommence à manger grâce à son fils, d’où le savons-nous ? Rabbi Abba a dit au nom de Rav : [de] « fille » et « et une fille ».
גמ׳ מת בנה מלוי תאכל בתרומה דהדרא אכלה משום בנה מנלן אמר ר' אבא אמר רב בת ובת
Selon qui ? Selon Rabbi Akiva, qui interprète les « et » ? Tu peux même dire [selon] les Sages : tout le [mot] « et une fille » est un terme superflu dans le verset.
כמאן כר"ע דדריש ווי אפילו תימא רבנן כולא ובת קרא יתירא הוא
Les Sages ont enseigné : quand elle retourne, elle retourne à la terouma, mais elle ne retourne pas à la poitrine et à la cuisse. Rav ’Hisda a dit au nom de Ravina bar Chila : quel est le verset ? « Elle ne mangera pas de l’offrande des choses saintes » (Lv 22, 12) : elle ne mangera pas de ce qui est prélevé des choses saintes. Rav Na’hman a dit au nom de Rabba bar Avouha : « du pain », et non de tout pain, ce qui exclut la poitrine et la cuisse.
תנו רבנן כשהיא חוזרת חוזרת לתרומה ואינה חוזרת לחזה ושוק אמר רב חסדא אמר רבינא בר שילא מאי קרא (ויקרא כב, יב) היא בתרומת הקדשים לא תאכל במורם מן הקדשים לא תאכל רב נחמן אמר רבה בר אבוה מלחם ולא כל לחם פרט לחזה ושוק
Rami bar ’Hama l’a contesté : dis [plutôt] : ce qui exclut l’annulation des vœux ! Rava a dit : l’école de Rabbi Yichmaël l’a déjà tranché, car l’école de Rabbi Yichmaël a enseigné : « Et le vœu de la veuve et de la divorcée sera valable contre elle » (Nb 30, 10) : pourquoi le verset le dit-il ? N’est-elle pas sortie de l’autorité du père et sortie de l’autorité du mari ?
מתקיף לה רמי בר חמא אימא פרט להפרת נדרים אמר רבא כבר פסקה תנא דבי רבי ישמעאל דתנא דבי ר' ישמעאל (במדבר ל, י) ונדר אלמנה וגרושה יקום עליה מה ת"ל והלא מוצאה מכלל אב ומוצאה מכלל בעל
C’est plutôt [le cas où] le père l’a remise aux envoyés du mari, ou que les envoyés du père l’ont remise aux envoyés du mari, et qu’elle est devenue veuve ou divorcée en chemin : comment la considérer ? Comme [dans] la maison de son père à elle, ou [dans] la maison de son mari ? C’est pour te dire : dès lors qu’elle est sortie un seul instant de l’autorité du père, il ne peut plus annuler [ses vœux].
אלא הרי שמסר האב לשלוחי הבעל או שמסרו שלוחי האב לשלוחי הבעל ונתארמלה או נתגרשה בדרך היאך אני קורא בה בית אביה של זו או בית בעלה של זו אלא לומר לך כיון שיצאה שעה אחת מרשות האב שוב אינו יכול להפר
Rav Safra a dit : « elle mangera du pain de son père » : du pain, et non de la viande. Rav Papa a dit : « elle mangera du pain de son père » : du pain qui est acquis à son père, ce qui exclut la poitrine et la cuisse, qu’ils reçoivent de la table du Très-Haut.
רב ספרא אמר מלחם אביה תאכל לחם ולא בשר רב פפא אמר מלחם אביה תאכל לחם הקנוי לאביה פרט לחזה ושוק דמשלחן גבוה קא זכו
Et Rava a dit : « Et la poitrine du balancement et la cuisse du prélèvement, vous les mangerez, toi, tes fils et tes filles avec toi » (Lv 10, 14) : au temps où elles sont avec toi.
ורבא אמר (ויקרא י, יד) ואת חזה התנופה ואת שוק התרומה תאכלו אתה ובניך ובנותיך אתך בזמן שאתך
Rav Ada bar Ahava a dit : on a enseigné : quand elle retourne à la maison de son père, elle retourne à la terouma, mais elle ne retourne pas à la poitrine et à la cuisse ; grâce à son fils, elle retourne aussi à la poitrine et à la cuisse.
אמר רב אדא בר אהבה תנא כשהיא חוזרת לבית אביה חוזרת לתרומה ואינה חוזרת לחזה ושוק בשביל בנה חוזרת אף לחזה ושוק
Rav Mordekhaï alla dire cet enseignement devant Rav Achi. Il dit : d’où l’inclut-on ? De « et une fille ». Celle-ci vaut-elle mieux que l’autre ? Là, des restrictions sont écrites ; ici, aucune restriction n’est écrite.
אזל רב מרדכי אמרה לשמעתא קמיה דרב אשי אמר מהיכא קא מתרביא מובת מי עדיפא לה מינה התם כתיבי מיעוטי הכא לא כתיבי מיעוטי:
« Une fille de cohen mariée à un Israélite, etc. » Les Sages ont enseigné : « Et elle retourne à la maison de son père » : ce qui exclut celle qui attend son yavam ; « comme en sa jeunesse » : ce qui exclut celle qui est enceinte.
בת כהן שניסת לישראל וכו': ת"ר ושבה אל בית אביה פרט לשומרת יבם כנעוריה פרט למעוברת
Mais n’est-ce pas un raisonnement [a fortiori] ? Si là où [la Torah] n’a pas considéré l’enfant du premier [mari] comme l’enfant du second pour la dispenser du lévirat, elle a considéré le fœtus comme né,
והלא דין הוא ומה במקום שלא עשה ולד מן הראשון כולד מן השני לפוטרה מן הייבום עשה עובר כילוד
là où elle a considéré l’enfant du premier comme l’enfant du second pour la rendre inapte à la terouma, n’est-il pas logique qu’on considère le fœtus comme né ?
מקום שעשה ולד מן הראשון כולד מן השני לפוסלה מן התרומה אינו דין שנעשה עובר כילוד
Non : si elle a considéré le fœtus comme né en matière de lévirat, c’est qu’elle y a considéré les morts comme vivants ; considérerait-on le fœtus comme né en matière de terouma, où elle n’a pas considéré les morts comme vivants ? Le verset dit : « comme en sa jeunesse » : ce qui exclut celle qui est enceinte.
לא מה לי עשה עובר כילוד לענין ייבום שהרי עשה מתים כחיים נעשה עובר כילוד לענין תרומה שלא עשה מתים כחיים ת"ל כנעוריה פרט למעוברת
Et il fallait écrire « enceinte », et il fallait écrire « et elle n’a pas de descendance ». Car si le Miséricordieux avait écrit [seulement] « et elle n’a pas de descendance », [j’aurais dit] : au début, il y avait un seul corps, et maintenant il y a deux corps ; mais celle qui est enceinte, au début un seul corps et maintenant un seul corps, je dirais qu’elle mange. C’était nécessaire. Et si le Miséricordieux avait écrit [seulement] « enceinte », [j’aurais dit] : au début, le corps
ואיצטריך למכתב מעוברת ואיצטריך למכתב וזרע אין לה דאי כתב רחמנא וזרע אין לה מעיקרא חד גופא והשתא תרי גופי אבל מעוברת דמעיקרא חד גופא והשתא חד גופא אימא תיכול צריכא ואי כתב רחמנא מעוברת דמעיקרא גופא
Original : Yevamot 87a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.