Au moment de la préparation, fais fumer l’encens. Car si tu ne dis pas cela, le soir, ainsi qu’il est écrit : « Et quand Aaron allumera les lampes le soir, il le fera fumer » (Ex 30, 8), faudrait-il aussi d’abord allumer les lampes, puis faire fumer l’encens du soir ? Et si tu dis qu’il en est bien ainsi, n’est-il pas enseigné dans une baraïta : « Du soir au matin » (Ex 27, 21) :
בעידן הטבה תהא מקטר קטורת דאי לא תימא הכי בין הערבים דכתיב (שמות ל, ח) ובהעלות אהרן את הנרות בין הערבים יקטירנה הכי נמי דברישא מדליק נרות והדר מקטיר קטורת של בין הערבים וכי תימא הכי נמי והתניא (שמות כז, כא) מערב עד בקר
donne-lui sa mesure, afin qu’elle brûle toute la nuit, du soir au matin. Autre explication : « Du soir au matin » : il n’y a aucun service qui soit valide du soir au matin, si ce n’est celui-ci seulement. Mais que dit le Miséricordieux ? Au moment de l’allumage, fais fumer l’encens. Ici aussi, au moment de la préparation, fais fumer l’encens.
תן לה מדתה שתהא דולקת והולכת כל הלילה מערב ועד בקר דבר אחר מערב עד בקר אין לך עבודה שכשרה מערב עד בקר אלא זו בלבד אלא מאי קאמר רחמנא בעידן הדלקה תהא מקטר קטורת הכא נמי בעידן הטבה תהא מקטר קטורת
Rav Papa a dit : Cela ne pose pas de difficulté : ceci [est selon] les Sages, cela [selon] Abba Chaoul. Comment as-tu établi notre michna d’ici ? Selon les Sages. Le tirage au sort, selon Abba Chaoul.
רב פפא אמר לא קשיא הא רבנן הא אבא שאול במאי אוקימתא למתניתין דהכא כרבנן פייס כאבא שאול
Cite la fin [de la michna] : On lui apporta le sacrifice perpétuel ; il fit l’incision, et [un autre] acheva l’égorgement à sa place ; il entra pour faire fumer l’encens et préparer les lampes. Cela nous ramène aux Sages ! Le début et la fin seraient [selon] les Sages, et le milieu [selon] Abba Chaoul ? Rav Papa te répondra : Oui, le début et la fin sont [selon] les Sages, et le milieu [selon] Abba Chaoul.
אימא סיפא הביאו לו את התמיד קרצו ומרק אחר שחיטה על ידו נכנס להקטיר את הקטורת ולהיטיב את הנרות אתאן לרבנן רישא וסיפא רבנן ומציעתא אבא שאול אמר לך רב פפא אין רישא וסיפא רבנן ומציעתא אבא שאול
Certes, Abayé n’a pas parlé comme Rav Papa, car il n’établit pas [la michna] avec le début et la fin [selon] les Sages et le milieu [selon] Abba Chaoul. Mais Rav Papa, pourquoi n’a-t-il pas parlé comme Abayé ? Il te répondra : Le Tanna aurait dû enseigner d’abord la préparation de deux lampes, et ensuite la préparation de cinq lampes.
בשלמא אביי לא אמר כרב פפא רישא וסיפא רבנן ומציעתא אבא שאול לא מוקים לה אלא רב פפא מאי טעמא לא אמר כאביי אמר לך תנא ברישא הטבת שתי נרות והדר הטבת חמש נרות
[Revenons au] texte même : Il arrivait à l’angle nord-est et donnait [du sang] au nord-est ; à l’angle sud-ouest, il donnait au sud-ouest. Et on a enseigné à ce sujet : Rabbi Chimon de Mitspa change [l’ordre] dans [le sacrifice] perpétuel : il arrivait à l’angle nord-est et donnait au nord-est ; à l’angle sud-ouest, il donnait à l’ouest, et ensuite il donnait au sud. Quelle est la raison de Rabbi Chimon de Mitspa ?
גופא בא לו לקרן מזרחית צפונית נותן מזרחית צפונית מערבית דרומית נותן מערבית דרומית ותני עלה ר"ש איש המצפה משנה בתמיד בא לו לקרן מזרחית צפונית נותן מזרחית צפונית מערבית דרומית נותן מערבה ואח"כ נותן דרומה מ"ט דר"ש איש המצפה
Rabbi Yo’hanan a dit au nom de quelqu’un de l’école de Rabbi Yannaï : Le verset dit : « Et un bouc en sacrifice expiatoire à l’Éternel ; sur l’holocauste perpétuel il sera offert, avec sa libation » (Nb 28, 15). C’est un holocauste, et le Miséricordieux a dit : Accomplis sur lui l’acte d’un sacrifice expiatoire.
אמר ר' יוחנן משום חד דבי ר' ינאי אמר קרא (במדבר כח, טו) ושעיר עזים אחד לחטאת לה' על עולת התמיד יעשה ונסכו עולה היא ואמר רחמנא עביד בה מעשה חטאת
Comment cela ? Il donne une [aspersion] qui en vaut deux, à la manière de l’holocauste, [et] deux qui sont deux, à la manière du sacrifice expiatoire. Qu’il donne donc deux qui en valent quatre, à la manière de l’holocauste, et quatre qui sont quatre, à la manière du sacrifice expiatoire !
הא כיצד נותן אחת שהיא שתים כמעשה עולה שתים שהן שתים כמעשה חטאת וליתן שתים שהן ארבע כמעשה עולה וארבע שהן ארבע כמעשה חטאת
Nous ne trouvons pas de sang qui fasse l’expiation puis fasse de nouveau l’expiation. Et trouvons-nous du sang dont une moitié soit sacrifice expiatoire et l’autre moitié holocauste ? Mais c’est malgré tout que l’Écriture les a mis en parallèle ; ici aussi, c’est malgré tout que l’Écriture les a mis en parallèle !
לא מצינו דמים שמכפרין וחוזרין ומכפרין וכי מצינו דמים שחציין חטאת וחציין עולה אלא ע"כ הקישן הכתוב הכא נמי בעל כרחן הקישן הכתוב
Là, ce n’est qu’une répartition des aspersions. Qu’il donne donc une qui en vaut deux en bas, à la manière de l’holocauste, [et] deux qui sont deux en haut, à la manière du sacrifice expiatoire !
התם פיסוק מתנות בעלמא היא וניתיב אחת שהיא שתים למטה כמעשה עולה שתים שהן שתים למעלה כמעשה חטאת
Nous ne trouvons pas de sang dont une moitié [soit aspergée] en haut et l’autre moitié en bas. N’en trouvons-nous pas ? N’avons-nous pas appris : Il en aspergea une fois vers le haut et sept fois vers le bas ?
לא מצינו דמים שחציין למעלה וחציין למטה ולא והתנן הזה ממנו אחת למעלה ושבע למטה
N’en trouvons-nous pas ? N’avons-nous pas appris : Il en aspergea sur le tohar de l’autel sept fois ? N’est-ce pas sur la moitié de l’autel, comme les gens disent : tehar tihara, c’est la moitié du jour [midi] ?
ולא והתנן הזה ממנו על טהרו של מזבח שבע פעמים מאי לאו אפלגיה דמזבח כדאמרי אינשי טהר טיהרא הוא פלגא דיומא
Original : Yoma 15a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.