Structure du débat :Michna 1Baraïta 1Question 3Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
MICHNA: Sept jours avant Yom Kippour, on sépare le grand-prêtre de sa maison [et on l’installe] dans la chambre des Parhedrin, et on lui prépare un autre cohen à sa place, de peur qu’il ne lui survienne une cause d’inaptitude.
מתני׳ שבעת ימים קודם יום הכפורים מפרישין כהן גדול מביתו ללשכת פרהדרין ומתקינין לו כהן אחר תחתיו שמא יארע בו פסול
Rabbi Yehouda dit : On lui prépare même une autre épouse, de peur que sa femme ne meure, ainsi qu’il est dit : « Il fera l’expiation pour lui-même et pour sa maison » (Lv 16, 6) ; « sa maison », c’est sa femme. Ils lui dirent : S’il en est ainsi, la chose n’a pas de fin.
ר' יהודה אומר אף אשה אחרת מתקינין לו שמא תמות אשתו שנאמר (ויקרא טז, ו) וכפר בעדו ובעד ביתו ביתו זו אשתו אמרו לו אם כן אין לדבר סוף:
GUEMARA: Nous avons appris là-bas [dans une autre michna] : Sept jours avant la combustion de la vache [rousse], on séparait le cohen qui brûle la vache de sa maison [et on l’installait] dans la chambre qui fait face à la Bira, au nord-est ; on l’appelait la chambre de la Maison de pierre. Et pourquoi l’appelait-on la chambre de la Maison de pierre ? Parce que tous ses actes [se font] avec des ustensiles de bouse, des ustensiles de pierre et des ustensiles de terre [non cuite].
גמ׳ תנן התם שבעת ימים קודם שריפת הפרה היו מפרישין כהן השורף את הפרה מביתו ללשכה שעל פני הבירה צפונה מזרחה ולשכת בית האבן היתה נקראת ולמה נקרא שמה לשכת בית האבן שכל מעשיה בכלי גללים בכלי אבנים ובכלי אדמה
Quelle en est la raison ? Puisque celui qui s’est immergé le jour même est apte pour [le rite de] la vache, ainsi que nous l’avons appris : On rendait impur le cohen qui brûle la vache, puis on l’immergeait, afin de faire sortir [l’idée] du cœur des Sadducéens, qui disaient qu’elle devait être faite par ceux dont le soleil s’est couché.
מאי טעמא כיון דטבול יום כשר בפרה דתנן מטמאין היו הכהן השורף את הפרה ומטבילין אותו להוציא מלבן של צדוקין שהיו אומרים במעורבי השמש היתה נעשית
Les Sages ont institué pour elle des ustensiles de bouse, des ustensiles de pierre et des ustensiles de terre, qui ne reçoivent pas l’impureté, afin qu’on ne la traite pas avec légèreté.
תקינו לה רבנן כלי גללים כלי אבנים וכלי אדמה דלא ליקבלו טומאה כי היכי דלא ליזלזלו בה
Pourquoi précisément au nord-est ? Puisque c’est un sacrifice expiatoire, et qu’un sacrifice expiatoire requiert le nord, et qu’il est écrit à son sujet : « vers la face de la Tente d’assignation » (Nb 19, 4), les Sages ont institué pour elle une chambre au nord-est, afin qu’il y ait pour elle un signe distinctif.
מאי שנא צפונה מזרחה כיון דחטאת היא וחטאת טעונה צפונה וכתיב בה (במדבר יט, ד) אל נכח פני אהל מועד תקינו לה רבנן לשכה צפונה מזרחה כי היכי דלהוי לה היכירא
Qu’est-ce que la Bira ? Rabba bar bar ’Hana a dit au nom de Rabbi Yo’hanan : C’était un endroit sur le mont du Temple, et Bira était son nom. Et Rech Lakich a dit : Tout le Sanctuaire est appelé Bira, ainsi qu’il est dit : « la Bira que j’ai préparée » (1 Ch 29, 19).
מאי בירה אמר רבה בר בר חנה א"ר יוחנן מקום היה בהר הבית ובירה שמו ור"ל אמר כל המקדש כולו קרוי בירה שנאמר (דברי הימים א כט, יט) הבירה אשר הכינותי
D’où ces choses [sont-elles tirées] ? Rabbi Menyomi bar ’Hilkiya a dit au nom de Rabbi Ma’hassia bar Idi au nom de Rabbi Yo’hanan : Le verset dit : « Comme on a fait en ce jour, l’Éternel a ordonné de faire, pour faire l’expiation sur vous » (Lv 8, 34). « De faire », ce sont les actes de la vache ; « pour faire l’expiation », ce sont les actes de Yom Kippour.
מנא הני מילי א"ר מניומי בר חלקיה א"ר מחסיא בר אידי א"ר יוחנן אמר קרא (ויקרא ח, לד) כאשר עשה ביום הזה צוה ה' לעשות לכפר עליכם לעשות אלו מעשי פרה לכפר אלו מעשי יום הכפורים
Certes, le verset entier ne peut s’appliquer à la vache, car il est écrit « pour faire l’expiation », et la vache n’est pas sujette à l’expiation. Mais dis plutôt que le verset entier est écrit au sujet de Yom Kippour !
בשלמא כוליה קרא בפרה לא מתוקם לכפר כתיב ופרה לאו בת כפרה היא אלא אימא כוליה קרא ביום הכפורים כתיב
On répond : On l’apprend par [l’analogie] « ordonné »-« ordonné ». Il est écrit ici : « l’Éternel a ordonné de faire », et il est écrit là-bas : « Voici le statut de la Torah que l’Éternel a ordonné en disant » (Nb 19, 2). De même que là-bas il s’agit de la vache, ici aussi il s’agit de la vache ; et de même qu’ici il y a séparation, là-bas aussi il y a séparation.
אמרי יליף צוה צוה כתיב הכא צוה ה' לעשות וכתיב התם (במדבר יט, ב) זאת חקת התורה אשר צוה ה' לאמר מה להלן פרה אף כאן פרה ומה כאן פרישה אף להלן פרישה
Original : Yoma 2a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.