car c’est là qu’on met les tefilin.
ששם מניחין תפילין:
Zeva’him 19b זבחים
Structure du débat :Baraïta 4Question 3
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Celui à qui manque l’expiation : d’où le savons-nous ? Rav Houna dit : Le verset dit : « Le cohen fera expiation pour elle et elle sera pure » (Lv 12, 8) : « elle sera pure », d’où l’on déduit qu’elle est [encore] impure.
מחוסר כיפורים מנלן אמר רב הונא אמר קרא (ויקרא יב, ח) וכפר עליה הכהן וטהרה טהרה מכלל שהיא טמאה:
Et celui qui ne s’est pas lavé les mains et les pieds : on déduit « statut », « statut » de celui à qui manquent les vêtements.
ושלא רחוץ ידים ורגלים: אתיא חוקה חוקה ממחוסר בגדים:
Les Sages ont enseigné : Un grand-prêtre qui ne s’est pas immergé et ne s’est pas sanctifié [les mains et les pieds] entre un vêtement et un autre, et entre un service et un autre, et qui a accompli le service, son service est valide. Mais qu’il s’agisse du grand-prêtre ou d’un cohen ordinaire, celui qui ne s’est pas sanctifié les mains et les pieds le matin et a accompli le service, son service est invalide.
ת"ר כהן גדול שלא טבל ושלא קידש בין בגד לבגד ובין עבודה לעבודה ועבד עבודתו כשרה ואחד כהן גדול ואחד כהן הדיוט שלא קידש ידיו ורגליו שחרית ועבד עבודתו פסולה
Rav Assi dit à Rabbi Yo’hanan : Puisque les cinq immersions et les dix sanctifications sont de la Torah et que « statut » est écrit à leur sujet, qu’elles soient indispensables !
א"ל רב אסי לרבי יוחנן מכדי חמש טבילות ועשרה קדושין דאורייתא וחוקה כתיב בהו ליעכבו
Il lui répondit : Le verset dit : « Il les revêtira » (Lv 16, 4) : le revêtement est indispensable, et rien d’autre n’est indispensable.
א"ל אמר קרא (ויקרא טז, ד) ולבשם לבישה מעכבת ואין דבר אחר מעכב
Son visage s’illumina. Il lui dit : T’ai-je écrit [la réponse] comme un vav sur une poutre ? S’il en est ainsi, celle du matin aussi [ne serait pas indispensable] !
צהבו פניו אמר ליה וי"ו אאופתא כתבי לך אי הכי דצפרא נמי
’Hizkiya dit : Le verset dit : « Ce sera pour eux un statut perpétuel, pour lui et pour sa descendance, au fil de leurs générations » (Ex 30, 21) : ce qui est indispensable pour sa descendance est indispensable pour lui ; ce qui n’est pas indispensable pour sa descendance n’est pas indispensable pour lui.
אמר חזקיה אמר קרא (שמות ל, כא) והיתה להם חק עולם לו ולזרעו לדורותם דבר המעכב בזרעו מעכב בו דבר שאינו מעכב בזרעו אין מעכב בו
Rabbi Yonatan dit : D’ici : « Moïse, Aaron et ses fils s’y laveront » (Ex 40, 31) : ce qui est indispensable pour ses fils est indispensable pour lui ; ce qui n’est pas indispensable pour ses fils n’est pas indispensable pour lui.
רבי יונתן אמר מהכא (שמות מ, לא) ורחצו ממנו משה ואהרן ובניו דבר המעכב בבניו מעכב בו דבר שאינו מעכב בבניו אין מעכב בו
Rabbi Yonatan, pourquoi ne le dit-il pas de [la source] de ’Hizkiya ? Il te répondra : Celui-là est écrit pour les générations [et non pour un enseignement de ce genre].
רבי יונתן מ"ט לא אמר מדחזקיה אמר לך ההוא לדורות הוא דכתיב
Et l’autre, pourquoi ne le dit-il pas de celui-ci ? Il en a besoin pour [l’enseignement] de Rabbi Yossé, fils de Rabbi ’Hanina, car Rabbi Yossé, fils de Rabbi ’Hanina, a dit : Toute cuve qui ne contient pas de quoi sanctifier quatre cohanim, on ne s’y sanctifie pas, car il est dit : « Moïse, Aaron et ses fils s’y laveront ».
ואידך מ"ט לא אמר מהאי מיבעי ליה לכדרבי יוסי ברבי חנינא דאמר רבי יוסי ברבי חנינא כל כיור שאין בו כדי לקדש ארבעה כהנים ממנו אין מקדשין בו שנאמר ורחצו ממנו משה ואהרן ובניו:
Les Sages ont enseigné : Comment se fait la sanctification ? On pose la main droite sur le pied droit et la main gauche sur le pied gauche, et on se sanctifie. Rabbi Yossé, fils de Rabbi Yehouda, dit : On pose les deux mains l’une sur l’autre, sur les deux pieds l’un sur l’autre, et on se sanctifie. On lui dit : Tu as exagéré : il est impossible de faire ainsi.
ת"ר כיצד מצות קידוש מניח ידו הימנית על גבי רגלו הימנית וידו השמאלית על גבי רגלו השמאלית ומקדש רבי יוסי ברבי יהודה אומר מניח שתי ידיו זו על גב זו ועל גבי שתי רגליו זו על גבי זו ומקדש אמרו לו הפלגתה אי אפשר לעשות כן
Ils lui ont bien parlé ! Rav Yossef dit : Son compagnon l’aide [à tenir].
שפיר קאמרי ליה אמר רב יוסף וחבירו מסייעו
Quelle différence entre eux ? Abayé dit : Il y a entre eux [la question de] se tenir debout de côté [contre un appui].
מאי בינייהו אמר אביי עמידה מן הצד איכא בינייהו
Rav Sama, fils de Rav Achi, dit à Ravina : Qu’il s’asseye et se sanctifie ! Le verset dit : « Pour officier » (Ex 30, 20), et l’office se fait debout.
א"ל רב סמא בריה דרב אשי לרבינא וליתיב מיתב ולקדש אמר קרא (שמות ל, כ) לשרת ושירות מעומד הוא:
Les Sages ont enseigné : S’il s’est sanctifié les mains et les pieds de jour, il n’a pas besoin de se sanctifier la nuit ; [s’il l’a fait] la nuit, il doit se sanctifier de jour. Ce sont les paroles de Rabbi, car Rabbi disait : Le passage de la nuit agit sur la sanctification des mains et des pieds. Rabbi Éléazar, fils de Rabbi Chimon, dit : Le passage de la nuit n’agit pas sur la sanctification des mains et des pieds.
ת"ר קידש ידיו ורגליו ביום אין צריך לקדש בלילה בלילה צריך לקדש ביום דברי רבי שהיה רבי אומר לינה מועלת בקידוש ידים ורגלים רבי אלעזר ברבי שמעון אומר אין לינה מועלת בקידוש ידים ורגלים
Il est enseigné une autre [baraïta] : S’il se tenait et offrait sur l’autel toute la nuit, au matin il doit sanctifier ses mains et ses pieds ; ce sont les paroles de Rabbi. Rabbi Éléazar, fils de Rabbi Chimon, dit : Puisqu’il a sanctifié ses mains et ses pieds au début du service, même pendant dix jours il n’a pas besoin de se sanctifier.
תניא אידך היה עומד ומקריב על גבי מזבח כל הלילה לאורה טעון קידוש ידים ורגלים דברי רבי רבי אלעזר בר"ש אומר כיון שקידש ידיו ורגליו מתחילת עבודה אפילו מיכן ועד עשרה ימים אינו צריך לקדש
Et c’est nécessaire : si l’on nous avait fait entendre la première, [on aurait dit] que Rabbi parle dans ce cas parce que [la nuit] l’a interrompu entre un service et l’autre, mais dans ce cas-ci, où elle ne l’a pas interrompu, dis que Rabbi reconnaît [l’avis de] Rabbi Éléazar, fils de Rabbi Chimon. Et si l’on nous avait fait entendre celle-ci, [on aurait dit] que Rabbi Éléazar, fils de Rabbi Chimon, parle dans ce cas, mais dans l’autre, dis qu’il reconnaît [l’avis de] Rabbi. C’est nécessaire.
וצריכא דאי אשמעינן קמייתא בההיא קאמר רבי דפסק ליה מעבודה לעבודה אבל בהא דלא פסק ליה אימא מודי ליה רבי לרבי אלעזר ברבי שמעון ואי אשמעינן בהא בהא קאמר רבי אלעזר ברבי שמעון אבל בהא אימא מודי ליה לרבי צריכא
Quelle est la raison de Rabbi ? Car il est écrit : « Quand ils s’approcheront » (Ex 30, 20). Quelle est la raison de Rabbi Éléazar, fils de Rabbi Chimon ? Car il est écrit : « Quand ils entreront » (Ex 30, 20).
מאי טעמא דרבי דכתיב (שמות ל, כ) בגשתם מ"ט דרבי אלעזר בר"ש דכתיב (שמות ל, כ) בבואם
Et pour l’autre aussi, il est écrit « quand ils entreront » ! S’il était écrit « quand ils s’approcheront » sans « quand ils entreront », j’aurais dit : à chaque approche ; c’est pourquoi le Miséricordieux a écrit « quand ils entreront ».
ואידך נמי הא כתיב בבואם אי כתיב בגשתם ולא כתיב בבואם הוה אמינא על כל גישה וגישה כתב רחמנא בבואם
Et pour l’autre aussi, il est écrit « quand ils s’approcheront » ! S’il était écrit « quand ils entreront » sans « quand ils s’approcheront », j’aurais dit : même pour une entrée sans but.
ואידך נמי הא כתיב בגשתם אי כתיב בבואם ולא כתיב בגשתם הוה אמינא אפילו אביאה ריקנית
Pour une entrée sans but ? Il est écrit « pour officier » ! Mais il a besoin de « quand ils s’approcheront » pour [l’enseignement] de Rav A’ha bar Yaakov, car Rav A’ha bar Yaakov a dit : Tous reconnaissent que pour la seconde sanctification [du jour de Kippour], il se sanctifie une fois vêtu, car le verset dit : « ou quand ils s’approcheront » : celui à qui ne manque que l’approche, à l’exclusion de celui à qui manquent le revêtement et l’approche.
אביאה ריקנית הא כתיב לשרת אלא בגשתם מיבעי ליה לכדרב אחא בר יעקב דאמר רב אחא בר יעקב הכל מודים בקידוש שני כשהוא לבוש מקדש דאמר קרא או בגשתם מי שאינו מחוסר אלא גישה בלבד יצא זה שמחוסר לבישה וגישה
« Pour faire fumer une offrande consumée » (Ex 30, 20), pourquoi est-ce nécessaire ?
(שמות ל, כ) להקטיר אשה למה לי
Original : Zevachim 19b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.