Structure du débat :Michna 1Question 2Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
moi non plus je n’ai parlé que lorsqu’il a été recueilli dans un ustensile. » Et lui-même, comment le sait-il ? Les cohanim sont diligents ; ils officient rapidement et [les coupes] se répandent [ainsi déjà recueillies].
אף אני לא אמרתי אלא כשנתקבל בכלי והוא גופיה מנא ידע כהנים זריזין ועבדין הייא ומשתפכין
Mais Rabbi Éléazar n’a-t-il pas dit : Rabbi Yehouda reconnaît, quant à l’expiation, qu’il n’expie pas, car il est dit : (« Car le sang, c’est l’âme ») (Dt 12, 23).
והאמר ר' אלעזר מודה רבי יהודה לענין כפרה שאינו מכפר שנאמר (דברים יב, כג) (כי הדם הוא הנפש)
« Rabbi Yehouda leur dit : Selon vos paroles, pourquoi bouche-t-on [l’écoulement] du parvis ? Ils lui dirent : C’est un honneur pour les fils d’Aaron de marcher jusqu’aux genoux dans le sang. »
אמר להם רבי יהודה לדבריכם למה פוקקין העזרה אמרו לו שבח הוא לבני אהרן שיהלכו עד ארכובותיהן בדם
Mais le sang ne fait-il pas interposition [entre les pieds et le sol] ? — Il est humide et ne fait pas interposition, car nous avons appris : « Le sang, l’encre, le miel et le lait, secs, font interposition ; humides, ils ne font pas interposition. »
והא דם הוי חציצה לח הוא ולא הוי חציצה דתנן הדם והדיו והדבש והחלב יבישין חוצצין לחין אין חוצצין
Mais leurs vêtements se salissent ! Et nous avons appris : « Si ses vêtements étaient souillés et qu’il a accompli son service, [le service] est invalide. » Et si tu dis qu’ils les relèvent, n’a-t-il pas été enseigné : « “Sa tunique selon sa mesure” (Lv 6, 3) : qu’elle ne soit ni trop courte ni trop longue » ? — [Il s’agit] du transport des membres vers la rampe, qui n’est pas un service.
והא קא מיתווסי מאנייהו ותנן היו בגדיו מטושטשין ועבד עבודתו פסולה וכי תימא דמדלו להו והתניא (ויקרא ו, ג) מדו כמדתו שלא יחסר ושלא יותיר בהולכת אברים לכבש דלאו עבודה היא
Et ce n’en est pas un ? N’a-t-il pas été enseigné : « “Le cohen offrira le tout” (Lv 1, 13) : c’est le transport des membres vers la rampe » ? — [Il s’agit] plutôt du transport du bois vers le bûcher, qui n’est pas un service. — Et pour le service, comment marchent-ils ? Ils marchent sur des banquettes.
ולא והתניא (ויקרא א, יג) והקריב הכהן את הכל זו הולכת אברים לכבש אלא בהולכת עצים למערכה דלאו עבודה היא ולעבודה היכי אזלי אזלי אאיצטבי:
MICHNA: Celui qui égorge le sacrifice [avec l’intention] de manger une chose qu’on n’a pas coutume de manger, ou de faire fumer une chose qu’on n’a pas coutume de faire fumer, [le sacrifice] est valide ; et Rabbi Eliézer le déclare invalide.
מתני׳ השוחט את הזבח לאכול דבר שאין דרכו לאכול ולהקטיר דבר שאין דרכו להקטיר כשר ורבי אליעזר פוסל
[Avec l’intention] de manger une chose qu’on a coutume de manger, ou de faire fumer une chose qu’on a coutume de faire fumer, moins d’une olive, il est valide. De manger une demi-olive et de faire fumer une demi-olive, il est valide, car le manger et le faire fumer ne se combinent pas.
לאכול דבר שדרכו לאכול ולהקטיר דבר שדרכו להקטיר פחות מכזית כשר לאכול כחצי זית ולהקטיר כחצי זית כשר שאין אכילה והקטרה מצטרפין
Celui qui égorge le sacrifice [avec l’intention] de manger une olive de la peau, du jus, du dépôt d’épices, des lambeaux de chair, des os, des tendons, des cornes ou des sabots, hors de son temps ou hors de son lieu, [le sacrifice] est valide, et on n’est pas passible à leur sujet [de la peine] de pigoul, de notar ni d’impureté.
השוחט את הזבח לאכול כזית מן העור ומן הרוטב ומן הקיפה ומן האלל ומן העצמות ומן הגידין ומן הקרנים ומן הטלפים חוץ לזמנו וחוץ למקומו כשר ואין חייבין עליהן משום פיגול ונותר וטמא
Celui qui égorge des [animaux] consacrés [avec l’intention] de manger le fœtus ou le placenta au-dehors n’a pas rendu pigoul. Celui qui pince [la nuque] des tourterelles [avec l’intention] de manger leurs œufs au-dehors n’a pas rendu pigoul.
השוחט את המוקדשין לאכול שליל או שיליא בחוץ לא פיגל המולק את התורין לאכול ביציהן בחוץ לא פיגל
GUEMARA:Rabbi Éléazar a dit : S’il a rendu pigoul [par une pensée portant sur] le sacrifice, le fœtus est devenu pigoul ; [par une pensée portant sur] le fœtus, le sacrifice n’est pas devenu pigoul. S’il a rendu pigoul [par une pensée portant sur] les lambeaux de chair, le jabot est devenu pigoul ; [par une pensée portant sur] le jabot, les lambeaux de chair ne sont pas devenus pigoul.
גמ׳ אמר רבי אלעזר פיגל בזבח נתפגל השליל בשליל לא נתפגל הזבח פיגל באלל נתפגלה מוראה במוראה לא נתפגל אלל
S’il a rendu pigoul [par une pensée portant sur] les parties offertes [sur l’autel], les taureaux [brûlés] sont devenus pigoul ; [par une pensée portant sur] les taureaux, les parties offertes ne sont pas devenues pigoul.
Dirons-nous que ceci le soutient : « Et ils s’accordent que s’il a eu une pensée [portant] sur la consommation des taureaux ou sur leur combustion, il n’a rien fait du tout. » N’est-ce pas [qu’il en ressort que] s’il a eu une pensée [portant] sur les parties offertes, les taureaux ne sont pas devenus pigoul ?
לימא מסייע ליה ושוים שאם חישב באכילת פרים ובשריפתן לא עשה ולא כלום מאי לאו הא חישב באימורים נתפגלו פרים לא
Original : Zevachim 35a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.