à l’intérieur, et à l’intérieur ce qui doit être mis à l’extérieur ; que des impurs le mangent, que des impurs l’offrent ; que des incirconcis le mangent, que des incirconcis l’offrent ; de briser les os de [l’agneau de] Pessa’h, d’en manger cru ; de mêler son sang au sang de [sacrifices] invalides : il est valide.
בפנים בחוץ ואת הניתנין בחוץ בפנים שיאכלוהו טמאים שיקריבוהו טמאים שיאכלוהו ערלים ושיקריבוהו ערלים לשבר עצמות הפסח לאכול הימנו נא ולערב דמו בדם הפסולים כשר
Car la pensée ne rend invalide que [pour] « hors de son temps » et « hors de son lieu », et [pour] le Pessa’h et le sacrifice expiatoire, [la pensée] « pas en leur nom ».
שאין מחשבה פוסלת אלא בחוץ לזמנו וחוץ למקומו והפסח והחטאת שלא לשמן:
GUEMARA: Quelle est la raison de Rabbi Yehouda ? Rabbi Éléazar a dit : Deux versets sont écrits à propos du notar. Un verset dit : « Vous n’en laisserez rien jusqu’au matin » (Ex 12, 10), et un verset dit : « Il n’en laissera rien jusqu’au matin » (Lv 7, 15). S’il ne s’applique pas au fait de laisser, applique-le à la pensée de laisser.
גמ׳ מ"ט דרבי יהודה אמר רבי אלעזר תרי קראי כתיבי בנותר כתוב אחד אומר (שמות יב, י) לא תותירו ממנו עד בקר וכתוב אחד אומר (ויקרא ז, טו) לא יניח ממנו עד בקר אם אינו ענין להניח תנהו לענין מחשבת הינוח
Et pour Rabbi Yehouda, ce verset vient-il pour cela ? Il lui est nécessaire pour ce qui a été enseigné : « “Et la chair du sacrifice de reconnaissance de ses chelamim” (Lv 7, 15) : nous avons appris que le [sacrifice de] reconnaissance se mange pendant un jour et une nuit.
ורבי יהודה האי קרא להכי הוא דאתא אי מיבעי ליה לכדתניא (ויקרא ז, טו) ובשר זבח תודת שלמיו למדנו לתודה שנאכלת ליום ולילה
Les substituts [achetés avec son argent], les petits et les échanges, d’où [le sait-on] ? L’Écriture dit : “et la chair”. Le sacrifice expiatoire et le sacrifice de culpabilité, d’où ? L’Écriture dit : “sacrifice”.
Et d’où [sait-on qu’il faut] inclure les chelamim du naziréen et les chelamim de Pessa’h ? L’Écriture dit : “ses chelamim”. Les pains du sacrifice de reconnaissance et les gâteaux et galettes du naziréen, d’où ? L’Écriture dit : “son offrande”. À tous, j’applique “il n’en laissera rien”. »
ומנין לרבות שלמי נזיר ושלמי פסח ת"ל שלמיו לחמי תודה וחלות ורקיקים שבנזיר מנין ת"ל קרבנו כולן קורא אני בהן לא יניח
S’il en est ainsi, que le verset dise « vous n’en laisserez rien » ; pourquoi « il n’en laissera rien » ? S’il ne s’applique pas au fait de laisser, applique-le à la pensée de laisser.
א"כ לימא קרא לא תותירו מאי לא יניח אם אינו ענין להינוח תנהו ענין למחשבת הינוח
Et de plus, la raison de Rabbi Yehouda est une logique, comme il a été enseigné : « Rabbi Yehouda leur dit : Ne reconnaissez-vous pas que s’il l’a laissé jusqu’au lendemain, il est invalide ? De même, s’il a eu l’intention de le laisser jusqu’au lendemain, il est invalide. » La raison de Rabbi Yehouda est donc une logique ; alors que Rabbi Yehouda soit en désaccord aussi pour tous [les autres cas de la Michna] !
ועוד טעמא דר' יהודה סברא הוא דתניא אמר להם רבי יהודה אי אתם מודים שאם הניחו למחר שהוא פסול אף חישב להניחו למחר פסול אלא טעמא דרבי יהודה סברא הוא וניפלוג נמי ר"י בכולהו
Sur lequel serait-il en désaccord ? Sur [l’intention de] briser les os de [l’agneau de] Pessa’h ou d’en manger cru ? Le sacrifice lui-même devient-il invalide [par ces actes] ?
בהי ניפלוג בשובר עצמות הפסח ולאכול ממנו נא זיבחא גופיה מי מיפסיל
« À condition que des impurs le mangent et que des impurs l’offrent » : le sacrifice lui-même devient-il invalide ? « Que des incirconcis le mangent et que des incirconcis l’offrent » : le sacrifice lui-même devient-il invalide ? Autre version : est-ce en son pouvoir [de rendre impurs les autres] ?
ע"מ שיאכלוהו טמאים ושיקריבוהו טמאים זיבחא גופיה מי מיפסיל שיאכלוהו ערלים ושיקריבוהו ערלים זיבחא גופיה מי מיפסיל לישנא אחרינא כל כמיניה
« De mêler leur sang au sang des [sacrifices] invalides » : Rabbi Yehouda[suit] son propre raisonnement, lui qui a dit que le sang n’annule pas le sang. « De mettre en bas ce qui doit être mis en haut, en haut ce qui doit être mis en bas » : Rabbi Yehouda[suit] son propre raisonnement, lui qui a dit qu’on applique aussi [le terme] « son lieu » à [ce qui n’est] pas à sa place.
לערב דמן בדם הפסולין רבי יהודה לטעמיה דאמר אין דם מבטל דם ליתן את הניתנין למעלה למטה למטה למעלה רבי יהודה לטעמיה דאמר שלא למקומו נמי מקומו קרינא ביה
Qu’il soit donc en désaccord sur ceux qui doivent être mis à l’intérieur [et dont il a pensé] les mettre à l’extérieur, et sur ceux qui doivent être mis à l’extérieur [et dont il a pensé] les mettre à l’intérieur !
Et Rabbi Yehouda admet-il ce raisonnement ? N’a-t-il pas été enseigné : « Rabbi Yehouda dit : “[Tu ne sacrifieras pas…] une chose mauvaise” (Dt 17, 1) : [l’Écriture] a inclus ici un sacrifice expiatoire égorgé au sud et un sacrifice expiatoire dont le sang a été introduit à l’intérieur : il est invalide » ?
ומי אית ליה לרבי יהודה האי סברא והתניא רבי יהודה אומר (דברים יז, א) דבר רע ריבה כאן חטאת ששחטה בדרום וחטאת שנכנס דמה לפנים פסולה
Et Rabbi Yehouda n’admet-il pas une troisième [voie] ? N’avons-nous pas appris : « Rabbi Yehouda a dit : s’il l’a introduit par inadvertance, il est valide » ? Il en ressort que [s’il l’a fait] délibérément, il est invalide. Et nous tenons que c’est lorsqu’il a fait l’expiation [à l’intérieur].
ולית לרבי יהודה שלישי והתנן אמר רבי יהודה הכניס בשוגג כשר הא במזיד פסול וקי"ל בשכיפר
Or, si là-bas, où il l’a effectivement introduit, s’il a fait l’expiation, oui [c’est invalide], s’il n’a pas fait l’expiation, non, ici, où il n’a fait qu’y penser, à plus forte raison non ! — Ce sont deux tannaïm [qui divergent] selon Rabbi Yehouda.
השתא ומה התם עיילי עיילא אי כיפר אין אי לא כיפר לא הכא דחשיב חשובי לא כל שכן תרי תנאי ואליבא דרבי יהודה
Et Rabbi Yehouda considère-t-il [que celui qui a égorgé] un sacrifice expiatoire au sud
וסבר ר' יהודה חטאת ששחטה בדרום
Original : Zevachim 36a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.