ce qui [relève] de l’extérieur [irait] à l’intérieur, et ce qui [relève] de l’intérieur à l’extérieur – mais [il est dit] : l’[autel] intérieur lui-même n’a pas de base !
דבראי לגואי ודגואי לבראי הא אין לו יסוד לפנימי עצמו
Zeva’him 52a זבחים
Structure du débat :Baraïta 1Question 1
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
« Ou bien cela signifie-t-il seulement que l’autel de l’holocauste doit avoir une base ? » Est-il écrit « à la base de l’holocauste » ? Il est écrit « à la base de l’autel de l’holocauste » !
או אינו אלא מזבח של עולה יהא ליסוד מי כתיב אל יסוד העולה אל יסוד מזבח העולה כתיב
S’il était écrit « à la base de l’holocauste », j’aurais dit : à la verticale, contre la base ; maintenant qu’il est écrit « à la base de l’autel de l’holocauste », [c’est] sur le dessus de la base.
אי הוה כתיב אל יסוד העולה הוה אמינא בזקיפה אל יסוד השתא דכתיב אל יסוד מזבח העולה אגגו דיסוד
Rabbi Yichmaël a dit : Le dessus de la base, pourquoi ai-je besoin d’un verset ? C’est un a fortiori : si le reste du sang du sacrifice expiatoire, qui n’expie pas, requiert le dessus de la base, le début [du sang] de l’holocauste, qui expie, n’est-il pas logique qu’il requière le dessus de la base ?
א"ר ישמעאל גג יסוד למה לי קרא ק"ו הוא ומה שירי חטאת שאינה מכפרת טעונה גג יסוד תחלת עולה שמכפרת אינו דין שטעונה גג יסוד
Rabbi Akiva a dit : Si le reste du sang du sacrifice expiatoire, qui n’expie pas et ne vient pas pour expier, requiert le dessus de la base, le début [du sang] de l’holocauste, qui expie et vient pour expier, n’est-il pas logique qu’il requière le dessus de la base ? S’il en est ainsi, que nous apprend l’Écriture par « à la base de l’autel de l’holocauste » ? Donne une base à l’autel de l’holocauste.
אמר רבי עקיבא ומה שירי חטאת שאין מכפרין ואין באין לכפר טעונה גג יסוד תחלת עולה שמכפרת ובאה לכפר אינו דין שטעונה גג יסוד אם כן מה ת"ל אל יסוד מזבח העולה תן יסוד למזבח של עולה
Qu’y a-t-il entre eux ? Rav Ada bar Ahava a dit : Il y a entre eux [la question de savoir si] le reste du sang est indispensable : l’un pense qu’il est indispensable, et l’autre pense qu’il n’est pas indispensable.
מאי בינייהו אמר רב אדא בר אהבה שירים מעכבים איכא בינייהו מר סבר מעכבי ומר סבר לא מעכבי
Rav Papa a dit : Tout le monde admet que le reste du sang n’est pas indispensable, et ici, ils divergent sur [la question de savoir si] l’exprimage [du sang] du sacrifice expiatoire d’oiseau est indispensable : l’un pense qu’il est indispensable, et l’autre pense qu’il n’est pas indispensable.
רב פפא אמר דכולי עלמא שירים אין מעכבים והכא במיצוי חטאת העוף מעכב קא מיפלגי מר סבר מעכב ומר סבר לא מעכב
Il est enseigné conformément à Rav Papa : « Et tout le [sang du] taureau, il le versera » (Lv 4, 7) – que nous apprend l’Écriture par « le taureau » ? Cela enseigne, au sujet du taureau de Yom Kippur, qu’il requiert l’application du sang sur la base ; ce sont les paroles de Rabbi.
תניא כוותיה דרב פפא (ויקרא ד, ז) ואת כל (הדם) [הפר] ישפך מה ת"ל הפר לימד על פר יום הכיפורים שטעון מתן דמים ליסוד דברי רבי
Rabbi Yichmaël a dit : [C’est] un a fortiori : si celui dont le sang n’entre pas obligatoirement à l’intérieur requiert la base, celui dont le sang entre obligatoirement à l’intérieur, n’est-il pas logique qu’il requière la base ?
אמר רבי ישמעאל קל וחומר ומה אם מי שאין נכנס דמו לפנים חובה טעון יסוד מי שנכנס דמו לפנים חובה אינו דין שטעון יסוד
Rabbi Akiva a dit : Si celui dont le sang n’entre dans le Saint des Saints ni obligatoirement ni à titre de prescription requiert la base, celui dont le sang entre obligatoirement dans le Saint des Saints, n’est-il pas logique qu’il requière la base ?
אמר רבי עקיבא ומה מי שאין דמו נכנס לפני ולפנים בין לחובה בין למצוה טעון יסוד מי שנכנס דמו חובה לפני ולפנים אינו דין שטעון יסוד
On pourrait penser que cela soit indispensable ; c’est pourquoi l’Écriture dit : « Quand il aura achevé de faire l’expiation du Sanctuaire » (Lv 16, 20) : toutes les expiations sont achevées ; ce sont les paroles de Rabbi Yichmaël.
יכול יעכבנו ת"ל (ויקרא טז, כ) וכלה מכפר את הקדש שלמו כל הכפרות כולן דברי רבי ישמעאל
Désormais, [c’est] un a fortiori pour le taureau du cohen oint (du bouc du prince) : si celui dont le sang n’entre à l’intérieur ni obligatoirement ni à titre de prescription requiert la base, celui dont le sang entre à l’intérieur tant obligatoirement qu’à titre de prescription, n’est-il pas logique qu’il requière la base ?
קל וחומר לפר כהן משיח (משעיר נשיא) מעתה ומה מי שאין נכנס דמו לפנים לא חובה ולא מצוה טעון יסוד מי שנכנס דמו לפנים בין לחובה בין למצוה אינו דין שטעון יסוד
On pourrait penser que cela soit indispensable ; c’est pourquoi l’Écriture dit : « Et tout le [sang du] taureau, il le versera ».
יכול יעכבנו תלמוד לומר ואת כל (הדם) [הפר] ישפך
L’Écriture l’a détaché [pour en faire] un commandement positif et en a fait un reste de prescription, pour te dire que le reste du sang n’est pas indispensable.
נתקו הכתוב לעשה ועשאו שירי מצוה לומר לך שירים אין מעכבין
Et Rabbi Yichmaël pense-t-il que l’exprimage du sacrifice expiatoire d’oiseau est indispensable ? Or l’école de Rabbi Yichmaël a enseigné : « Et ce qui reste du sang sera exprimé » (Lv 5, 9) : ce qui reste sera exprimé,
וסבר רבי ישמעאל מיצוי חטאת העוף מעכב והתנא דבי רבי ישמעאל (ויקרא ה, ט) והנשאר בדם ימצה והנשאר ימצה
Original : Zevachim 52a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.