et ce qui ne reste pas ne sera pas exprimé ! Ce sont deux Tannaïm [divergeant] selon Rabbi Yichmaël.
ושאינו נשאר לא ימצה תרי תנאי ואליבא דר' ישמעאל
Zeva’him 52b זבחים
Structure du débat :Michna 1Baraïta 1Question 2
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Rami bar ’Hama a dit : Ce Tanna-ci pense que le reste du sang est indispensable. Car il est enseigné : « Le cohen qui l’offre en expiation » (Lv 6, 19) : celui-ci, dont le sang a été appliqué en haut, et non celui dont le sang a été appliqué en bas.
אמר רמי בר חמא האי תנא סבר שירים מעכבי דתניא (ויקרא ו, יט) הכהן המחטא אותה אותה שניתן דמה למעלה ולא אותה שניתן דמה למטה
Tu as dit [cela] ; mais d’où es-tu venu [à en avoir besoin] ? De la règle générale qui dit : « Et le sang de tes sacrifices sera versé sur l’autel », etc. (Dt 12, 27), nous avons appris, pour ceux qui sont appliqués en quatre aspersions, que s’il les a appliqués en une seule aspersion, il a expié. On pourrait penser que même ceux qui sont appliqués en haut, s’il les a appliqués en bas, il a expié.
אמרת וכי מאין באתה מכלל שנאמר (דברים יב, כז) ודם זבחיך ישפך על מזבח וגו' למדנו לניתנין במתן ארבע שאם נתנן במתנה אחת כיפר יכול אף הניתנין למעלה שנתנן למטה כיפר
Or c’est un raisonnement : il est parlé de sangs [appliqués] en haut et il est parlé de sangs [appliqués] en bas ; de même que pour les sangs dont il est parlé en bas, s’il les a appliqués en haut, il n’a pas expié, de même pour les sangs dont il est parlé en haut, s’il les a appliqués en bas, il n’a pas expié.
ודין הוא נאמרו דמים למעלה ונאמרו דמים למטן מה דמים האמורים למטן שנתנן למעלן לא כיפר אף דמים האמורים למעלן אם נתן למטה לא כיפר
Non ! Si tu le dis des [sangs] inférieurs appliqués en haut, dont la destination finale n’est pas en haut, et [où] il n’a pas expié, le diras-tu des [sangs] supérieurs appliqués en bas, dont une partie est offerte en bas ?
לא אם אמרת בתחתונים שניתנין בנתינה למעלה שאין סופן למעלן לא כיפר תאמר בעליונים שנתנן למטה שיש מהן קרב למטה
Les sangs (le reste) intérieurs le prouveront : une partie en est offerte à l’extérieur, et pourtant, s’il les a appliqués d’emblée à l’extérieur, il n’a pas expié.
דמים (שיריים) הפנימיים יוכיחו שיש מהן קרב בחוץ ואם נתנן בתחלה בחוץ לא כיפר
Non ! Si tu le dis des sangs intérieurs, que l’autel intérieur n’achève pas, le diras-tu des [sangs] supérieurs, que les cornes achèvent, [de sorte que] s’il les a appliqués en bas, ils seraient valides ?
לא אם אמרת בדמים הפנימיים שאין מזבח הפנימי ממרקן תאמר בעליונים שהרי קרנות ממרקות אותן אם נתנן למטה כשרים
[C’est pourquoi] l’Écriture dit : « l’ » : celui dont le sang a été appliqué en haut, et non celui dont le sang a été appliqué en bas.
ת"ל אותה אותה שניתן דמים למעלה ולא שניתן דמה למטה
Que signifie « que l’autel intérieur n’achève pas » ? N’est-ce pas ce reste du sang [qui est donc indispensable] ?
מאי שאין מזבח הפנימי ממרקן לאו אלו שיריים
Rava lui dit : S’il en était ainsi, qu’on le tire par a fortiori !
א"ל רבא אי הכי תיתי בק"ו
Si le reste du sang intérieur, dont la destination finale obligatoire est à l’extérieur, [et que] s’il l’a fait d’emblée à l’extérieur, il n’a pas expié, ceux qui sont appliqués en haut, dont la destination finale obligatoire n’est pas en bas, [et que] s’il les a faits d’emblée en bas, n’est-il pas logique qu’il n’ait pas expié ?
מה שיריים הפנימיים שסופן חובה בחוץ עשאן בתחלה בחוץ לא כיפר הניתנין למעלה שאין סופן חובה למטה ועשאן בתחלה למטה אינו דין שלא כיפר
Il faut plutôt [comprendre] : ce n’est pas seulement l’autel intérieur qui ne les achève pas, mais [aussi] le rideau.
אלא אין מזבח הפנימי ממרקן בלבד אלא פרוכת
Nos maîtres ont enseigné : « Quand il aura achevé de faire l’expiation » (Lv 16, 20) : s’il a expié, il a achevé, et s’il n’a pas expié, il n’a pas achevé ; ce sont les paroles de Rabbi Akiva. Rabbi Yehouda lui dit : Pourquoi ne dit-on pas : s’il a achevé, il a expié, et s’il n’a pas achevé, il n’a pas expié ? De sorte que s’il a omis une seule de toutes les aspersions, il n’a rien fait.
תנו רבנן (ויקרא טז, כ) וכלה מכפר אם כיפר כלה ואם לא כיפר לא כלה דברי ר' עקיבא אמר לו רבי יהודה מפני מה לא נאמר אם כלה כיפר אם לא כלה לא כיפר שאם חיסר אחת מכל המתנות לא עשה ולא כלום
Qu’y a-t-il entre eux ? Rabbi Yo’hanan et Rabbi Yehochoua ben Lévi [divergent] : l’un dit qu’il y a entre eux [seulement] la manière d’interpréter le sens [du verset], et l’autre dit qu’il y a entre eux [la question de savoir si] le reste du sang est indispensable.
מאי בינייהו רבי יוחנן ורבי יהושע בן לוי חד אמר משמעות דורשין איכא בינייהו וחד אמר שיריים מעכבין איכא בינייהו
Concluons que c’est Rabbi Yehochoua ben Lévi qui a dit [que la divergence porte sur la question de savoir si] le reste du sang est indispensable, car Rabbi Yehochoua ben Lévi a dit : Selon celui qui dit que le reste du sang est indispensable, il apporte un [autre] taureau et recommence depuis le début à l’intérieur.
תסתיים דר' יהושע בן לוי הוא דאמר שיריים דמעכבי דא"ר יהושע בן לוי לדברי האומר שיריים מעכבין מביא פר אחד ומתחיל בתחלה בפנים
Mais Rabbi Yo’hanan n’admet-il pas ce raisonnement ? Or Rabbi Yo’hanan a dit : Rabbi Ne’hemia a enseigné selon celui qui dit que le reste du sang est indispensable !
אטו ר' יוחנן לית ליה הא סברא והאמר ר' יוחנן תנא ר' נחמיה כדברי האומר שירים מעכבין
C’est plutôt « selon celui qui dit », et non selon ces Tannaïm-ci ; ici aussi, « selon celui qui dit », et non selon ces Tannaïm-ci.
אלא כדברי האומר ולאו להני תנאי הכא נמי כדברי האומר ולאו להני תנאי:
MICHNA: Les sacrifices expiatoires de la communauté et du particulier. Voici les sacrifices expiatoires de la communauté : les boucs des néoménies et des fêtes. Leur abattage se fait au nord, et la réception de leur sang dans un ustensile sacré, au nord, et leur sang requiert quatre aspersions sur les quatre cornes. Comment ?
מתני׳ חטאות הצבור והיחיד אלו הן חטאות הצבור שעירי ראשי חדשים ושל מועדות שחיטתן בצפון וקיבול דמן בכלי שרת בצפון ודמן טעון ארבע מתנות על ארבע קרנות כיצד
Original : Zevachim 52b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.