Rabbi Yossé dit : Voici le signe : tout ce qui est pris à l’intérieur pour être placé à l’extérieur n’est placé qu’à l’endroit le plus proche, car il n’y a pas plus intérieur ;
רבי יוסי אומר זה סימן כל הניטל בפנים לינתן בחוץ אינו נותן אלא בסמוך שאין לפנים
Tout ce qui est pris à l’intérieur pour être placé à l’extérieur, qu’est-ce ? Si tu dis le reste du sang, c’est écrit explicitement à son sujet : « à la base de l’autel de l’holocauste, qui est à l’entrée de la Tente d’assignation » (Lv 4, 7) !
כל הניטל בפנים לינתן בחוץ מאי ניהו אילימא שירים בהדיא כתיב בהו (ויקרא ד, ז) אל יסוד מזבח העולה אשר פתח אהל מועד
Et encore : tout ce qui est pris à l’extérieur pour être placé à l’intérieur, qu’est-ce ? Si tu dis les braises de Yom Kippour, c’est écrit explicitement à leur sujet : « Il prendra plein le brasier de charbons ardents », etc. (Lv 16, 12) !
ותו כל הניטל בחוץ לינתן בפנים מאי ניהו אילימא גחלים של יום הכיפורים בהדיא כתיב בהו (ויקרא טז, יב) ולקח מלא המחתה גחלי אש וגו'
C’est plutôt : tout ce qui est pris à l’intérieur pour être placé à l’extérieur, [ce sont] les deux coupes d’encens des pains de proposition, qui s’apprennent du reste du sang ;
אלא כל הניטל בפנים לינתן בחוץ שני בזיכי לבונה של לחם הפנים דגמרי משירים
Et s’il pense que la moitié en est au nord et la moitié au sud, il faudrait venir [à] onze ; et s’il pense [en plus] que la sainteté du Heikhal et du vestibule est une seule chose, il faudrait venir [à] six.
ואי קסבר חציו בצפון וחציו בדרום חד סרי בעי למיתי ואלא קסבר קדושת היכל ואולם חדא מילתא היא שית בעי למיתי
Et ces quatre coudées [sont] : une coudée pour la base, une coudée pour la galerie, une coudée pour l’emplacement des cornes et une coudée pour l’emplacement des pieds des cohanim ; car s’ils avançaient au-delà, il n’y aurait plus [face à eux] l’entrée.
והני ארבע אמות אמה יסוד ואמה סובב ואמה מקום קרנות ואמה מקום רגלי הכהנים דכי מסגו לקמיה טפי תו ליכא פתח
Rav Ada bar Ahava a dit : De qui est-ce ? C’est de Rabbi Yehouda, car il est enseigné : Rabbi Yehouda dit : L’autel était centré et se trouvait au milieu du parvis ; il avait trente-deux coudées : dix coudées face à l’entrée du Heikhal, onze coudées d’un côté et onze coudées de l’autre ; il se trouve que l’autel était aligné face au Heikhal.
אמר רב אדא בר אהבה הא מני רבי יהודה היא דתניא ר"י אומר מזבח ממוצע ועומד באמצע העזרה ושלשים ושתים אמות היו לו עשר אמות כנגד פתחו של היכל אחת עשרה אמה מיכן ואחת עשרה אמה מיכן נמצא מזבח מכוון כנגד היכל
En fin de compte, selon Rabbi Yehouda, il faudrait venir [à] onze ; et s’il pense que la sainteté du Heikhal et du vestibule est une seule chose, il faudrait venir [à] six !
סוף סוף לרבי יהודה חד סרי בעי למיתי ואי קסבר קדושת היכל ואולם חדא מילתא היא שית בעי למיתי
Penses-tu que ces quatre coudées [sont comptées] avec la coudée de la base et la coudée de la galerie ? [Ce sont] quatre coudées en plus de la coudée de la base et de la coudée de la galerie.
מי סברת הני ארבע אמות בהדי אמה יסוד ואמה סובב ארבע אמות בר מאמה יסוד ואמה סובב
Qu’on l’établisse alors selon Rabbi Yossé, et [avec un autel] centré ! Parce que de Rabbi Yehouda, nous avons entendu explicitement [qu’il était] centré.
ונוקמה כרבי יוסי ובממוצע משום דרבי יהודה שמענא ליה ממוצע בהדיא
Et Rav Cherevia a dit : De qui est-ce ? C’est de Rabbi Yossé le Galiléen, car il est enseigné : Rabbi Yossé le Galiléen dit : Puisqu’il est dit : « Tu placeras la cuve entre la Tente d’assignation et », etc. (Ex 40, 7), [et] « l’
ורב שרביא אמר הא מני רבי יוסי הגלילי היא דתניא רבי יוסי הגלילי אומר מתוך שנאמר (שמות מ, ז) ונתת את הכיור בין אהל מועד וגומר (שמות מ, ו) ואת
Original : Zevachim 58b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.