coudées pour un côté » (Ex 38, 14). Et que nous apprend l’Écriture [par] « cinq coudées » (Ex 27, 18) ? À partir du bord de l’autel vers le haut.
אמה אל הכתף ומה ת"ל (שמות לח, טו) ה' אמות משפת מזבח ולמעלה
Zeva’him 60a זבחים
Structure du débat :Question 2
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Et que nous apprend l’Écriture [par] « et trois coudées sa hauteur » (Ex 27, 1) ? À partir du bord de la galerie vers le haut.
ומה ת"ל (שמות כז, א) ושלש אמות קומתו משפת סובב ולמעלה
Et Rabbi Yehouda, quand il apprend l’analogie verbale, c’est pour la largeur qu’il l’apprend.
ור' יהודה כי גמיר גזירת שוה ברחבה הוא דגמיר
Et selon Rabbi Yehouda, voici que le cohen est vu ! Admettons que le cohen soit vu ; le service qui est dans sa main n’est pas vu.
ולרבי יהודה הא קא מיתחזי כהן נהי דכהן מיתחזי עבודה דבידו לא מיתחזי
Cela se comprend selon Rabbi Yehouda : c’est ce qui est écrit : « il consacra » (1 R 8, 64). Mais selon Rabbi Yossé, que signifie « il consacra » ? Pour y placer un autel.
בשלמא לרבי יהודה היינו דכתיב (מלכים א ח, סד) קידש אלא לרבי יוסי מאי קידש להעמיד בה מזבח
Cela se comprend selon Rabbi Yossé : c’est ce qui est écrit : « petit ». Mais selon Rabbi Yehouda, que signifie « petit » ? Voici ce qu’il dit : l’autel de pierres que fit Salomon à la place de l’autel d’airain, [celui-ci] était petit.
בשלמא לרבי יוסי היינו דכתיב קטן אלא לרבי יהודה מאי קטן הכי קאמר מזבח אבנים שעשה שלמה תחת מזבח הנחשת קטן הוה
Sur quoi divergent-ils ? L’un pense qu’on déduit l’extérieur de l’extérieur, et qu’on ne déduit pas l’extérieur de l’intérieur ;
במאי פליגי מר סבר דנין חוץ מחוץ ואין דנין חוץ מפנים
et l’autre pense qu’on déduit un ustensile d’un ustensile, et qu’on ne déduit pas un ustensile d’une construction.
ומר סבר דנין כלי מכלי ואין דנין כלי מבנין
Rava a dit : Rabbi Yehouda reconnaît [l’exigence de l’autel] pour les sangs, car il est enseigné : Rabbi Yehouda dit : Il remplissait une coupe du sang mélangé et la versait sur l’autel, de sorte que si le sang de l’un d’eux avait été répandu, celle-ci le validerait.
אמר רבא מודה רבי יהודה בדמים דתניא רבי יהודה אומר כוס אחד היה ממלא מדם התערובות ושופכו על גבי מזבח שאם ישפך דמו של אחת מהן נמצא זה מכשירו
Et s’il te venait à l’esprit que Rabbi Yehouda pense que tout le parvis est sanctifié, voici que sa prescription a été accomplie !
ואי סלקא דעתך סבר רבי יהודה כולה עזרה מיקדשא הא איתעבידא ליה מצוותיה
Mais peut-être est-ce parce qu’il pense que nous exigeons un versement par la force humaine ? S’il en était ainsi, qu’on le ramasse et qu’on le verse à sa place !
ודלמא משום דקסבר שפיכה מכח האדם בעינן אם כן נשקליה ונשפיך ליה אדוכתיה
Mais peut-être est-ce parce que nous exigeons la prescription de la manière la plus choisie !
ודלמא משום דבעינן מצוה מן המובחר
Rabbi Éléazar a dit : Un autel qui a été ébréché, on ne mange pas à cause de lui les restes de l’offrande de farine, car il est dit : « Mangez-la en azymes à côté de l’autel » (Lv 10, 12). Est-ce donc à côté de l’autel qu’ils la mangeaient ? C’est plutôt : au moment où il est entier, et non au moment où il est incomplet.
אמר רבי אלעזר מזבח שנפגם אין אוכלין בגינו שירי מנחה שנאמר (ויקרא י, יב) ואכלוה מצות אצל המזבח וכי אצל המזבח אכלוה אלא בזמן שהוא שלם ולא בזמן שהוא חסר
Nous l’avons trouvé pour les restes de l’offrande de farine ; les saintetés majeures, d’où le savons-nous ? L’Écriture dit : « c’est une sainteté majeure » (Lv 10, 12).
אשכחן שירי מנחה קדשי קדשים מנלן ת"ל קדש קדשים
Les saintetés mineures, d’où [le sait-on] ? Abayé a dit : Cela vient de l’exégèse de Rabbi Yossé, car il est enseigné : Rabbi Yossé dit trois choses au nom de
קדשים קלים מנין אמר אביי אתיא מדרשא דר' יוסי דתניא ר' יוסי אומר ג' דברים משום
Original : Zevachim 60a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.