Structure du débat :Michna 1Question 2Preuve 1Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Pourquoi ai-je encore besoin de cela ? — Il dit : quelle en est la raison ? Quelle est la raison pour laquelle, s’il s’est répandu sur le pavement et qu’on l’a recueilli, il ne requiert pas de lavage ? Parce que seul requiert un lavage le sang qui a été recueilli dans un ustensile et qui est propre à l’aspersion.
הא תו ל"ל מה טעם קאמר מה טעם נשפך על הרצפה ואספו אין טעון כיבוס לפי שאין טעון כיבוס אלא דם שנתקבל בכלי וראוי להזייה:
Propre à l’aspersion. Qu’est-ce que cela vient exclure ? Cela vient exclure [le cas où] il a recueilli moins que la quantité d’une aspersion dans cet ustensile-ci et moins que la quantité d’une aspersion dans cet ustensile-là.
ראוי להזאה: למעוטי מאי למעוטי קיבל פחות מכדי הזייה בכלי זה ופחות מכדי הזייה בכלי זה
Car il a été enseigné : Rabbi ’Halafta bar Chaoul dit : S’il a consacré moins que la quantité d’une aspersion dans cet ustensile-ci et moins que la quantité d’une aspersion dans cet ustensile-là, il n’a pas consacré.
דתניא רבי חלפתא בר שאול אומר קידש פחות מכדי הזייה בכלי זה ופחות מכדי הזייה בכלי זה לא קידש
Ou peut-être, là-bas, quelle en est la raison ? Parce qu’il est écrit : « et il trempera dans l’eau » (Nb 19, 18) ; or ici aussi, il est écrit : « et il trempera dans le sang » (Lv 4, 6) ?
או דלמא התם מ"ט דכתיב (במדבר יט, יח) וטבל במים ה"נ כתיב (ויקרא ד, ו) וטבל בדם
Rava dit : Il a été enseigné : « Et il trempera » : et non pas éponger ; « dans le sang » : qu’il y ait dans le sang la quantité pour tremper dès le départ ; « du sang » : du sang dont il est question.
אמר רבא תניא וטבל ולא מספג בדם עד שיהא בדם שיעור טבילה מעיקרו מן הדם מן הדם שבענין
Et il fallait écrire « dans le sang », car si le Miséricordieux avait écrit [seulement] « et il trempera », j’aurais dit : même s’il n’y a pas dès le départ la quantité pour tremper ; [c’est pourquoi] le Miséricordieux a écrit « dans le sang ».
ואיצטריך למיכתב בדם דאי כתב רחמנא וטבל ה"א אע"פ דליכא שיעור טבילה מעיקרו כתב [רחמנא] בדם
Et si le Miséricordieux avait écrit [seulement] « dans le sang », j’aurais dit : même en épongeant ; [c’est pourquoi] le Miséricordieux a écrit « et il trempera ».
« Du sang dont il est question » : qu’est-ce que cela vient exclure ? Rava dit : Cela vient exclure les restes sur le doigt. Cela soutient Rabbi Éléazar, car Rabbi Éléazar a dit : Les restes sur le doigt sont disqualifiés.
מן הדם שבענין למעוטי מאי אמר רבא למעוטי שיריים שבאצבע מסייע לרבי אלעזר דאר"א שיריים שבאצבע פסולין
Ravin bar Rav Ada dit à Rava : Tes disciples ont dit [au nom de]Rav Amram : Nous avons appris : S’il aspergeait et que l’aspersion a giclé de sa main, avant qu’il ait aspergé, cela requiert un lavage ; après qu’il a aspergé, cela ne requiert pas de lavage.
א"ל רבין בר רב אדא לרב אמר תלמידך אמר רב עמרם תנינא היה מזה וניתזה הזאה מידו עד שלא הזה טעון כיבוס משהזה אין טעון כיבוס
N’est-ce pas qu’il veut dire ceci : avant qu’il ait fini d’asperger, cela requiert un lavage ; après qu’il a fini d’asperger, cela ne requiert pas de lavage ? — Non, il veut dire ceci : avant que l’aspersion soit sortie de sa main, cela requiert un lavage ; après que l’aspersion est sortie de sa main, cela ne requiert pas de lavage.
מאי לאו ה"ק עד שלא גמר מלהזות טעון כיבוס משגמר להזות אין טעון כיבוס לא ה"ק עד שלא יצתה הזאה מידו טעון כיבוס משיצתה הזאה מידו אין טעון כיבוס
Abayé lui objecta : [Quand] il a fini d’asperger, il essuie sa main sur le corps de la vache. S’il a fini, oui ; s’il n’a pas fini, non ! Il lui dit : S’il a fini, il essuie sa main sur le corps de la vache ; s’il n’a pas fini, il essuie son doigt.
איתיביה אביי גמר מלהזות מקנח ידו בגופה של פרה גמר אין לא גמר לא א"ל גמר מקנח ידו בגופה של פרה לא גמר מקנח אצבעו
Certes, s’il a fini, il essuie sa main sur le corps de la vache, car il est dit : « Et l’on brûlera la vache sous ses yeux » (Nb 19, 5) ; mais son doigt, sur quoi l’essuie-t-il ? Abayé dit : Sur le bord du bassin, comme il est écrit : « des coupes d’or » (Esd 1, 10).
בשלמא גמר מקנח ידו בגופה של פרה שנאמר (במדבר יט, ה) ושרף את הפרה לעיניו אלא אצבעו במאי מקנח אמר אביי בשפת מזרק כדכתיב (עזרא א, י) כפורי זהב:
MICHNA:[Le sang] qui a giclé sur la peau avant qu’elle ait été écorchée ne requiert pas de lavage ; après qu’elle a été écorchée, elle requiert un lavage ; ce sont les paroles de Rabbi Yehouda.
מתני׳ ניתז על העור עד שלא הופשט אינו טעון כיבוס משהופשט טעון כיבוס דברי רבי יהודה
Rabbi Éléazar dit : Même après qu’elle a été écorchée, elle ne requiert pas de lavage. Seul requiert un lavage l’endroit du sang, et une chose qui est susceptible de recevoir l’impureté et propre au lavage.
רבי אלעזר אומר אף משהופשט אינו טעון כיבוס אלא מקום הדם ודבר שהוא ראוי לקבל טומאה וראוי לכיבוס
Le vêtement, le sac et la peau requièrent [tous] un lavage. Et le lavage [se fait] dans un lieu saint ; le bris de l’ustensile de terre, dans un lieu saint ; et l’écurage et le rinçage de l’ustensile de cuivre, dans un lieu saint. C’est là une sévérité du ’hatat par rapport aux [autres] sacrifices de sainteté majeure.
אחד הבגד ואחד השק ואחד העור טעונין כיבוס והכיבוס במקום קדוש ושבירת כלי חרס במקום קדוש ומריקה ושטיפה בכלי נחושת במקום קדוש זה חומר בחטאת מקדשי קדשים:
GUEMARA: D’où ces choses ? Car nos maîtres ont enseigné : « Vêtement » (Lv 6, 20) : je n’aurais que le vêtement ; d’où inclure la peau après qu’elle a été écorchée ? L’Écriture dit : « sur lequel il aura giclé, tu laveras » (Lv 6, 20).
גמ׳ מנהני מילי דת"ר (ויקרא ו, כ) בגד אין לי אלא בגד מנין לרבות עור משהופשט ת"ל (ויקרא ו, כ) אשר יזה עליה תכבס
Pourrais-je inclure la peau avant qu’elle ait été écorchée ? L’Écriture dit : « vêtement » : de même que le vêtement est propre à recevoir l’impureté, de même tout ce qui est propre à recevoir l’impureté ; ce sont les paroles de Rabbi Yehouda.
יכול שאני מרבה עור עד שלא הופשט תלמוד לומר בגד מה בגד הראוי לקבל טומאה אף כל הראוי לקבל טומאה דברי ר' יהודה
Rabbi Éléazar dit : « Vêtement » : je n’aurais que le vêtement ; d’où inclure le sac
רבי אלעזר אומר בגד אין לי אלא בגד מנין לרבות שק
Original : Zevachim 93b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.