par lui, car il est écrit : « Car voici, le jour vient, brûlant comme une fournaise ; tous les orgueilleux et tous ceux qui commettent la méchanceté seront de la paille, et le jour qui vient les embrasera, dit l’Éternel des armées, qui ne leur laissera ni racine ni branche » (Ml 3, 19) — ni racine en ce monde, ni branche dans le monde à venir.
בה דכתיב (מלאכי ג, יט) [כי] הנה היום בא בוער כתנור והיו כל זדים וכל עושה רשעה קש ולהט אותם היום הבא אמר ה' צבאות אשר לא יעזוב להם שורש וענף לא שורש בעולם הזה ולא ענף לעולם הבא
Les justes sont guéris par lui, car il est écrit : « Mais pour vous qui craignez Mon nom se lèvera le soleil de justice, avec la guérison dans ses ailes » (Ml 3, 20). Et non seulement cela, mais ils s’en délectent, ainsi qu’il est dit : « Vous sortirez et vous bondirez comme des veaux à l’engrais » (Ml 3, 20).
צדיקים מתרפאין בה דכתיב (מלאכי ג, כ) וזרחה לכם יראי שמי שמש צדקה ומרפא בכנפיה וגו' ולא עוד אלא שמתעדנין בה שנאמר (מלאכי ג, כ) ויצאתם ופשתם כעגלי מרבק
Autre explication : de même que parmi les poissons de la mer, quiconque est plus grand que son compagnon avale son compagnon, de même les hommes : n’était la crainte du pouvoir, quiconque est plus grand que son compagnon avalerait son compagnon. C’est ce que nous avons appris : Rabbi ’Hanina, l’adjoint des cohanim, dit : prie pour la paix du pouvoir, car n’était la crainte qu’il inspire, chacun avalerait son prochain tout vif.
דבר אחר מה דגים שבים כל הגדול מחבירו בולע את חבירו אף בני אדם אלמלא מוראה של מלכות כל הגדול מחבירו בולע את חבירו והיינו דתנן רבי חנינא סגן הכהנים אומר הוי מתפלל בשלומה של מלכות שאלמלא מוראה של מלכות איש את רעהו חיים בלעו
Rav ’Hinana bar Papa a opposé [des versets] : il est écrit : « Le Tout-Puissant, nous ne L’atteignons pas, Il est grand en force » (Jb 37, 23), et il est écrit : « Notre Seigneur est grand et abondant en force » (Ps 147, 5), et il est écrit : « Ta droite, Éternel, est magnifique de force » (Ex 15, 6). Ce n’est pas difficile : ici, au moment du jugement ; là, au moment de la guerre.
רב חיננא בר פפא רמי כתיב (איוב לז, כג) שדי לא מצאנוהו שגיא כח וכתיב (תהלים קמז, ה) גדול אדונינו ורב כח וכתיב (שמות טו, ו) ימינך ה' נאדרי בכח לא קשיא כאן בשעת הדין כאן בשעת מלחמה
Rabbi ’Hama fils de Rabbi ’Hanina a opposé [des versets] : il est écrit : « Je n’ai pas de fureur » (Is 27, 4), et il est écrit : « L’Éternel se venge, Il est maître de la fureur » (Na 1, 2). Ce n’est pas difficile : ici, à l’égard d’Israël ; là, à l’égard des idolâtres. Rav ’Hinana bar Papa a dit : « Je n’ai pas de fureur », car J’ai déjà juré ; qui Me donnera de ne pas avoir juré ? Je serais alors [contre eux] comme des ronces et des épines (Is 27, 4).
רבי חמא בר' חנינא רמי כתיב (ישעיהו כז, ד) חימה אין לי וכתיב (נחום א, ב) נוקם ה' ובעל חימה לא קשיא כאן בישראל כאן בעובדי כוכבים רב חיננא בר פפא אמר חימה אין לי שכבר נשבעתי מי יתנני שלא נשבעתי אהיה שמיר ושית וגו'
C’est ce qu’a dit Rabbi Alexandri : que signifie ce qui est écrit : « Et ce sera en ce jour-là, Je chercherai à détruire toutes les nations » (Za 12, 9) ? « Je chercherai » — auprès de qui ? Le Saint, béni soit-Il, a dit : Je chercherai dans leurs registres ; s’ils ont un mérite, Je les rachèterai, sinon, Je les détruirai.
והיינו דאמר רבי אלכסנדרי מאי דכתיב (זכריה יב, ט) והיה ביום ההוא אבקש להשמיד את כל הגוים אבקש ממי אמר הקב"ה אבקש בניגני שלהם אם יש להם זכות אפדם ואם לאו אשמידם
C’est ce qu’a dit Rava : que signifie ce qui est écrit : « Certes, Il n’étendra pas la main contre un monceau ; si dans son malheur (pid), ils en ont le salut » (Jb 30, 24) ? Le Saint, béni soit-Il, a dit à Israël : quand Je juge Israël, Je ne les juge pas comme les idolâtres, dont il est écrit : « Ruine, ruine, ruine, Je la mettrai » (Ez 21, 32) ; mais Je les châtie peu à peu, comme une poule picore.
והיינו דאמר רבא מאי דכתיב (איוב ל, כד) אך לא בעי ישלח יד אם בפידו להן שוע אמר להן הקב"ה לישראל כשאני דן את ישראל אין אני דן אותם כעובדי כוכבים דכתיב (יחזקאל כא, לב) עוה עוה עוה אשימנה וגו' אלא אני נפרע מהן כפיד של תרנגולת
Autre explication : même si Israël n’accomplit devant Moi qu’un peu de commandements, comme les coups de bec des poules qui picorent dans un tas d’ordures, Je les additionne en un grand compte, ainsi qu’il est dit : « Si dans leur picorement, ils en ont le salut. » Autre explication : en récompense de ce qu’ils crient vers Moi, Je les sauve.
דבר אחר אפילו אין ישראל עושין מצוה לפני כי אם מעט כפיד של תרנגולין שמנקרין באשפה אני מצרפן לחשבון גדול [שנאמר אם בפידו] להן שוע [דבר אחר] בשכר שמשוועין לפני אני מושיע אותם
C’est ce qu’a dit Rabbi Abba : que signifie ce qui est écrit : « Et Moi, Je les rachèterais, mais eux disent sur Moi des mensonges » (Os 7, 13) ? J’ai dit que Je les rachèterais par leurs biens en ce monde, afin qu’ils aient mérite dans le monde à venir, « mais eux disent sur Moi des mensonges ».
והיינו דאמר ר' אבא מאי דכתיב (הושע ז, יג) ואנכי אפדם והמה דברו עלי כזבים אני אמרתי אפדם בממונם בעוה"ז כדי שיזכו לעולם הבא והמה דברו עלי כזבים
C’est ce qu’a dit Rav Papi au nom de Rava : que signifie ce qui est écrit : « Et Moi, Je les ai châtiés, J’ai fortifié leurs bras, et contre Moi ils méditent le mal » (Os 7, 15) ? Le Saint, béni soit-Il, a dit : J’ai dit que Je les châtierais par des souffrances en ce monde, afin que leurs bras soient fortifiés pour le monde à venir, « et contre Moi ils méditent le mal ».
והיינו דאמר רב פפי משמיה דרבא מאי דכתיב (הושע ז, טו) ואני יסרתי חזקתי זרועותם ואלי יחשבו רע אמר הקב"ה אני אמרתי איסרם ביסורין בעולם הזה כדי שיחזקו זרועותם לעוה"ב ואלי יחשבו רע
Rabbi Abbahou vantait Rav Safra auprès des hérétiques, [disant] que c’était un grand homme ; ils lui remirent [alors] l’impôt de treize années. Un jour, ils le rencontrèrent et lui dirent : il est écrit : « Vous seuls Je vous ai connus parmi toutes les familles de la terre ; c’est pourquoi Je vous demanderai compte de toutes vos fautes » (Am 3, 2). Celui qui est en colère, est-ce sur son ami qu’il la déverse ? Il se tut et ne leur répondit rien. Ils lui mirent une écharpe autour du cou et le tourmentèrent.
משתבח להו ר' אבהו למיני ברב ספרא דאדם גדול הוא שבקו ליה מיכסא דתליסר שנין יומא חד אשכחוהו אמרו ליה כתיב (עמוס ג, ב) רק אתכם ידעתי מכל משפחות האדמה על כן אפקוד עליכם את כל עונותיכם מאן דאית ליה סיסיא ברחמיה מסיק ליה אישתיק ולא אמר להו ולא מידי רמו ליה סודרא בצואריה וקא מצערו ליה
Rabbi Abbahou arriva et les trouva. Il leur dit : pourquoi le tourmentez-vous ? Ils lui dirent : ne nous as-tu pas dit que c’était un grand homme ? Et il n’a pas su nous dire l’explication de ce verset ! Il leur dit : admettons que je vous l’aie dit pour [l’enseignement des] Tannaïm ; vous l’ai-je dit pour les versets ?
אתא רבי אבהו אשכחינהו אמר להו אמאי מצעריתו ליה אמרו ליה ולאו אמרת לן דאדם גדול הוא [ולא ידע למימר לן פירושא דהאי פסוקא] אמר להו אימר דאמרי לכו בתנאי בקראי מי אמרי לכו
Ils lui dirent : en quoi est-ce différent pour vous, qui le savez ? Il leur dit : nous, qui fréquentons votre compagnie, nous nous en imposons la tâche et nous examinons [l’Écriture] ; eux ne l’examinent pas.
אמרו ליה מ"ש אתון דידעיתון אמר להו אנן דשכיחינן גביכון רמינן אנפשין ומעיינן אינהו לא מעייני
Ils lui dirent : explique-le-nous, toi. Il leur dit : je vais vous proposer une parabole. À quoi cela ressemble-t-il ? À un homme qui est créancier de deux personnes, l’une son ami et l’autre son ennemi : de son ami, il se fait rembourser peu à peu ; de son ennemi, il se fait rembourser en une seule fois.
אמרו ליה לימא לן את אמר להו אמשול לכם משל למה"ד לאדם שנושה משני בנ"א אחד אוהבו ואחד שונאו אוהבו נפרע ממנו מעט מעט שונאו נפרע ממנו בבת אחת
Rabbi Abba bar Kahana a dit : que signifie ce qui est écrit : « Loin de Toi (’halila) d’agir de la sorte, de faire mourir le juste avec le méchant » (Gn 18, 25) ? Abraham dit devant le Saint, béni soit-Il : Maître du monde, ce serait profane (’houlin) d’agir de la sorte, de faire mourir le juste avec le méchant.
א"ר אבא בר כהנא מאי דכתיב (בראשית יח, כה) חלילה לך מעשות כדבר הזה להמית צדיק עם רשע אמר אברהם לפני הקב"ה רבש"ע חולין הוא מעשות כדבר הזה להמית צדיק עם רשע
Mais un juste parfait, non ? N’est-il pas écrit : « Et vous commencerez par Mon sanctuaire » (Ez 9, 6), et Rav Yossef a enseigné : ne lis pas mimikdachi, « par Mon sanctuaire », mais mimekoudachaï, « par Mes sanctifiés » — ce sont les gens qui ont observé la Torah de l’alef jusqu’au tav ? Là aussi, puisqu’ils avaient le pouvoir de protester [contre les fautes des autres] et qu’ils n’ont pas protesté, ils sont considérés comme des justes qui ne sont pas parfaits.
אבל בצדיק גמור לא והכתיב (יחזקאל ט, ו) וממקדשי תחלו ותני רב יוסף אל תקרי ממקדשי אלא ממקודשי אלו בני אדם שקיימו את התורה מאל"ף ועד תי"ו התם נמי כיון שהיה בידם למחות ולא מיחו הוו להו כצדיקים שאינן גמורים
Rav Papa a opposé [des versets] : il est écrit : « Dieu S’irrite chaque jour » (Ps 7, 12), et il est écrit : « Devant Son courroux, qui tiendra ? » (Na 1, 6). Ce n’est pas difficile : ici, à l’égard d’un individu ; là, à l’égard d’une collectivité.
רב פפא רמי כתיב (תהלים ז, יב) אל זועם בכל יום וכתיב (נחום א, ו) לפני זעמו מי יעמוד לא קשיא כאן ביחיד כאן בצבור
Nos maîtres ont enseigné : « Dieu S’irrite chaque jour » — et combien dure Son courroux ? Un instant. Et combien dure un instant ? Un cinquante-trois mille huit cent quarante-huitième d’heure, c’est un instant. Et aucune créature ne peut saisir précisément cet instant, sauf Bilam le méchant, dont il est écrit :
ת"ר אל זועם בכל יום וכמה זעמו רגע וכמה רגע אחת מחמש ריבוא ושלשת אלפים ושמונה מאות וארבעים ושמנה בשעה זו היא רגע ואין כל בריה יכולה לכוין אותה רגע חוץ מבלעם הרשע דכתיב ביה
Original : Avodah Zarah 4a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.