Structure du débat :Question 2Objection 1Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
« Et qui connaît la pensée du Très-Haut » (Nb 24, 16). Est-il possible [de le dire] ? Il ne connaissait même pas la pensée de son ânesse ; connaissait-il la pensée du Très-Haut ?
(במדבר כד, טז) ויודע דעת עליון אפשר דעת בהמתו לא הוה ידע דעת עליון מי הוה ידע
Qu’est-ce [qui montre qu’]il ne connaissait pas la pensée de son ânesse ? Quand ils le virent monté sur son ânesse, ils lui dirent : pourquoi ne montes-tu pas un cheval ? Il leur dit : je l’ai envoyé au pâturage. Aussitôt : « L’ânesse dit : Ne suis-je pas ton ânesse ? » (Nb 22, 30). Il lui dit : [tu sers] simplement de bête de somme.
מאי דעת בהמתו לא הוה ידע בעידנא דחזו ליה דהוה רכיב אחמריה אמרו ליה מאי טעמא לא רכבתא אסוסיא אמר להו ברטיבא שדאי ליה מיד ותאמר האתון הלא אנכי אתונך אמר לה לטעינא בעלמא
Elle lui dit : « que tu montes » (Nb 22, 30). Il lui dit : de temps en temps seulement. Elle lui dit : « depuis que tu existes jusqu’à ce jour » ; et non seulement cela, mais je te sers de monture le jour et d’épouse la nuit. Il est écrit ici : « Ai-je eu l’habitude (hahiskhen hiskhanti) » (Nb 22, 30), et il est écrit là : « Qu’elle lui soit une compagne (sokhénet) » (1 R 1, 2).
אמרה ליה אשר רכבת עלי אמר לה אקראי בעלמא אמרה ליה מעודך ועד היום הזה ולא עוד אלא שאני עושה לך רכיבות ביום ואישות בלילה כתיב הכא ההסכן הסכנתי וכתיב התם (מלכים א א, ב) ותהי לו סוכנת
Que signifie donc « et qui connaît la pensée du Très-Haut » ? Qu’il savait saisir précisément le moment où le Saint, béni soit-Il, est en colère. C’est ce que leur a dit le prophète : « Mon peuple, souviens-toi donc de ce qu’a projeté Balak, roi de Moab, et de ce que lui a répondu Bilam fils de Béor ; de Chittim jusqu’à Guilgal, afin de connaître les bienfaits de l’Éternel » (Mi 6, 5).
אלא מאי ויודע דעת עליון שהיה יודע לכוין אותה שעה שהקב"ה כועס בה והיינו דקאמר להו נביא (מיכה ו, ה) עמי זכר נא מה יעץ בלק מלך מואב ומה ענה אותו בלעם בן בעור מן השטים ועד הגלגל למען דעת צדקות ה'
Rabbi Elazar a dit : le Saint, béni soit-Il, a dit à Israël : Mon peuple, voyez combien de bienfaits J’ai accomplis envers vous, en ne Me mettant pas en colère contre vous durant tous ces jours-là ; car si Je M’étais mis en colère contre vous, il ne serait resté des ennemis d’Israël [euphémisme pour Israël] ni survivant ni rescapé. C’est ce que Bilam a dit à Balak : « Comment maudirais-je, quand Dieu ne maudit pas ? Comment Me courroucerais-je, quand l’Éternel ne S’est pas courroucé ? » (Nb 23, 8).
א"ר אלעזר אמר להן הקב"ה לישראל עמי ראו כמה צדקות עשיתי עמכם שלא כעסתי עליכם כל אותן הימים שאם כעסתי עליכם לא נשתייר מעובדי כוכבים משונאיהם של ישראל שריד ופליט והיינו דקאמר ליה בלעם לבלק (במדבר כג, ח) מה אקב לא קבה אל ומה אזעם לא זעם ה'
Et combien dure Son courroux ? Un instant. Et combien dure un instant ? Amémar — d’autres disent Ravina — a dit : un instant, le temps de le dire. Et d’où savons-nous que Sa colère dure un instant ? Car il est écrit : « Car Sa colère dure un instant, la vie [est] dans Sa faveur » (Ps 30, 6) ; et si tu veux, dis : d’ici : « Cache-toi un petit instant, jusqu’à ce que le courroux soit passé » (Is 26, 20).
וכמה זעמו רגע וכמה רגע אמר אמימר ואיתימא רבינא רגע כמימריה ומנלן דרגע הוה ריתחיה דכתיב (תהלים ל, ו) כי רגע באפו חיים ברצונו ואיבעית אימא מהכא (ישעיהו כו, כ) חבי כמעט רגע עד יעבור זעם
Quand Se met-Il en colère ? Abayé a dit : dans les trois premières heures, quand la crête du coq blanchit. — Mais elle blanchit à chaque heure ! — À chaque [autre] heure, elle a des stries rouges ; à ce moment-là, elle n’a pas de stries rouges.
אימת רתח אמר אביי בתלת שעי קמייתא כי חיורא כרבלתא דתרנגולא כל שעתא ושעתא מחוור חיורא כל שעתא אית ביה סורייקי סומקי ההיא שעתא לית ביה סורייקי סומקי
Un certain hérétique tourmentait Rabbi Yehochoua ben Lévi au sujet des versets. Un jour, [Rabbi Yehochoua] prit un coq, le plaça entre les pieds du lit et l’observa ; il pensait : quand arrivera ce moment, je le maudirai. Quand ce moment arriva, il s’assoupit.
רבי יהושע בן לוי הוה מצער ליה ההוא מינא [בקראי יומא חד] נקט תרנגולא [ואוקמיה בין כרעיה דערסא] ועיין ביה סבר כי מטא ההיא שעתא אלטייה כי מטא ההיא שעתא נימנם
Il dit : on peut en déduire qu’il n’est pas convenable d’agir ainsi. Il est écrit : « Et Sa miséricorde [s’étend] sur toutes Ses œuvres » (Ps 145, 9), et il est écrit : « Punir, même le juste, n’est pas bien » (Pr 17, 26).
אמר שמע מינה לאו אורח ארעא למיעבד הכי [ורחמיו על כל מעשיו כתיב] וכתיב (משלי יז, כו) גם ענוש לצדיק לא טוב
On a enseigné au nom de Rabbi Meïr : au moment où les rois posent leurs couronnes sur leurs têtes et se prosternent devant le soleil, aussitôt le Saint, béni soit-Il, Se met en colère. Rav Yossef a dit : qu’un homme ne récite pas seul la prière de moussaf durant les trois premières heures du jour, le premier jour de Roch Hachana ; de peur que, puisque le jugement est examiné, on n’examine ses actes et qu’on le repousse.
תנא משמיה דר"מ בשעה שהמלכים מניחין כתריהן בראשיהן ומשתחוין לחמה מיד כועס [הקב"ה] אמר רב יוסף לא ליצלי איניש צלותא דמוספי בתלת שעי קמייתא דיומא ביומא קמא דריש שתא ביחיד דלמא כיון דמפקיד דינא דלמא מעייני בעובדיה ודחפו ליה מידחי
S’il en est ainsi, [la prière] d’une communauté aussi ! — Le mérite d’une communauté est plus grand. — S’il en est ainsi, celle de l’individu le matin [chaharit] non plus ! — Puisque la communauté prie [alors], il n’est pas repoussé.
אי הכי דצבור נמי דצבור נפישא זכותיה אי הכי דיחיד דצפרא נמי לא כיון דאיכא צבורא דקא מצלו לא קא מדחי
Et si tu veux, dis : en réalité, n’inverse pas ; [pendant l’étude de] la Torah, dont il est écrit qu’elle est vérité, ainsi qu’il est écrit : « Acquiers la vérité et ne la vends pas » (Pr 23, 23), le Saint, béni soit-Il, n’agit pas au-delà de la stricte justice ; [pendant] le jugement, dont il n’est pas écrit qu’il est vérité, le Saint, béni soit-Il, agit au-delà de la stricte justice.
ואיבעית אימא לעולם לא תיפוך תורה דכתיב בה אמת דכתיב (משלי כג, כג) אמת קנה ואל תמכור אין הקב"ה עושה לפנים משורת הדין דין דלא כתיב ביה אמת הקב"ה עושה לפנים משורת הדין:
Moyen mnémotechnique : jour, témoigne, arrache, veau. Revenons au texte même : Rabbi Yehochoua ben Lévi a dit : que signifie ce qui est écrit : « Que Je t’ordonne aujourd’hui de les accomplir » (Dt 7, 11) ? Aujourd’hui pour les accomplir, et non demain pour les accomplir ; aujourd’hui pour les accomplir, et non aujourd’hui pour en recevoir le salaire.
יום מעיד טרף בעגל סימן: גופא אמר רבי יהושע בן לוי מאי דכתיב (דברים ז, יא) אשר אנכי מצוך היום לעשותם היום לעשותם ולא למחר לעשותם היום לעשותם ולא היום ליטול שכרן
Rabbi Yehochoua ben Lévi a dit : tous les commandements qu’Israël accomplit en ce monde viendront témoigner en leur faveur dans le monde à venir, ainsi qu’il est dit : « Qu’ils produisent leurs témoins et soient justifiés ; qu’ils entendent et disent : C’est vrai » (Is 43, 9). « Qu’ils produisent leurs témoins et soient justifiés » — ce sont Israël ; « qu’ils entendent et disent : C’est vrai » — ce sont les idolâtres.
אמר רבי יהושע בן לוי כל מצות שישראל עושין בעולם הזה באות ומעידות אותם לעולם הבא שנאמר (ישעיהו מג, ט) יתנו עידיהם ויצדקו ישמעו ויאמרו אמת יתנו עידיהם ויצדקו אלו ישראל ישמעו ויאמרו אמת אלו עובדי כוכבים
Et Rabbi Yehochoua ben Lévi a dit : tous les commandements qu’Israël accomplit en ce monde viendront frapper les idolâtres au visage dans le monde à venir, ainsi qu’il est dit : « Vous les garderez et les accomplirez, car c’est là votre sagesse et votre intelligence aux yeux des peuples » (Dt 4, 6). Il n’est pas dit « devant les peuples », mais « aux yeux des peuples » ; cela enseigne qu’ils viendront frapper les idolâtres au visage dans le monde à venir.
ואמר רבי יהושע בן לוי כל מצות שישראל עושין בעולם הזה באות וטורפות אותם לעובדי כוכבים לעולם הבא על פניהם שנאמר (דברים ד, ו) ושמרתם ועשיתם כי היא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים נגד העמים לא נאמר אלא לעיני העמים מלמד שבאות וטורפות לעובדי כוכבים על פניהם לעוה"ב
Et Rabbi Yehochoua ben Lévi a dit : Israël n’a fait le veau [d’or] que pour donner une ouverture aux repentants, ainsi qu’il est dit : « Qui fera que leur cœur reste ainsi, à Me craindre tous les jours ! » (Dt 5, 26).
וא"ר יהושע בן לוי לא עשו ישראל את העגל אלא ליתן פתחון פה לבעלי תשובה שנאמר (דברים ה, כו) מי יתן והיה לבבם זה להם ליראה אותי כל הימים וגו'
C’est ce qu’a dit Rabbi Yo’hanan au nom de Rabbi Chimon ben Yo’haï : ni David n’était propre à cet acte, ni Israël n’était propre à cet acte. Ni David n’était propre à cet acte, car il est écrit : « Et mon cœur est transpercé au-dedans de moi » (Ps 109, 22) ;
והיינו דא"ר יוחנן משום ר"ש בן יוחאי לא דוד ראוי לאותו מעשה ולא ישראל ראוין לאותו מעשה לא דוד ראוי לאותו מעשה דכתיב (תהלים קט, כב) ולבי חלל בקרבי
ni Israël n’était propre à cet acte, car il est écrit : « Qui fera que leur cœur reste ainsi, à Me craindre tous les jours ! » (Dt 5, 26). Pourquoi donc l’ont-ils fait ?
ולא ישראל ראוין לאותו מעשה דכתיב מי יתן והיה לבבם זה להם ליראה אותי כל הימים אלא למה עשו
Original : Avodah Zarah 4b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.