Structure du débat :Michna 2Question 2Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
« Jusqu’ici, [le texte] parle de choses consacrées que l’on a consacrées au temps où les autels privés étaient interdits et que l’on a offertes au temps où les autels privés étaient interdits,
עד כאן הוא מדבר בקדשים שהקדישן בשעת איסור הבמות והקריבן בשעת איסור הבמות
car leur châtiment est énoncé, comme il est dit : « et ne l’a pas amené à l’entrée de la Tente d’assignation… » (Lv 17, 4). Nous avons appris le châtiment ; d’où vient l’avertissement ? Le verset dit : « Garde-toi d’offrir tes holocaustes [en tout lieu] » (Dt 12, 13) »,
שהרי עונשן אמור שנאמר (ויקרא יז, ד) ואל פתח אהל מועד לא הביאו וגו' עונש שמענו אזהרה מנין ת"ל (דברים יב, יג) פן תעלה עולותיך
et conformément à Rabbi Avin au nom de Rabbi Ila, car Rabbi Avin a dit au nom de Rabbi Ila : partout où il est dit « garde-toi », « de peur que » ou « ne… pas », il ne s’agit que d’une interdiction.
וכדר' אבין א"ר אילא דאמר ר' אבין א"ר אילא כל מקום שנאמר השמר ופן ואל אינו אלא בלא תעשה
« À partir de là, il parle de choses consacrées que l’on a consacrées au temps où les autels privés étaient permis et que l’on a offertes au temps où les autels privés étaient interdits,
מכאן ואילך הוא מדבר בקדשים שהקדישן בשעת היתר הבמות והקריבן בשעת איסור הבמות
comme il est dit : « Afin que les enfants d’Israël amènent leurs sacrifices, qu’ils sacrifient sur la face des champs » (Lv 17, 5) — [ceux] que je t’avais déjà permis — « sur la face des champs » : cela enseigne que quiconque sacrifie sur un autel privé au temps où les autels privés sont interdits, l’Écriture le considère comme s’il sacrifiait sur la face des champs.
שנאמר (ויקרא יז, ה) למען אשר יביאו בני ישראל את זבחיהם אשר הם זובחים שהתרתי לך כבר על פני השדה מלמד שכל הזובח בבמה בשעת איסור הבמות מעלה עליו הכתוב כאילו הוא זובח על פני השדה
« Et qu’ils les amènent à l’Éternel » : c’est un commandement positif. Et l’interdiction, d’où vient-elle ? Le verset dit : « Et ils ne sacrifieront plus leurs sacrifices » (Lv 17, 7).
והביאום לה' זו מצות עשה ומצות לא תעשה מנין ת"ל (ויקרא יז, ז) ולא יזבחו עוד את זבחיהם
On pourrait penser qu’il soit passible du retranchement ; le verset dit : « Ce sera pour eux une loi perpétuelle » (Lv 17, 7) : « ceci pour eux », et rien d’autre pour eux. »
יכול יהא ענוש כרת ת"ל (ויקרא יז, ז) חקת עולם תהיה זאת להם זאת להם ולא אחרת להם
MICHNA: Si l’on a trouvé sur sa tête de l’argent, des vêtements ou des ustensiles, ils sont permis ; des grappes de raisin, des couronnes d’épis, des vins, des huiles, de la fleur de farine, et toute chose dont l’équivalent est offert sur l’autel, c’est interdit.
מתני׳ מצא בראשו מעות כסות או כלים הרי אלו מותרין פרכילי ענבים ועטרות של שבלים ויינות ושמנים וסלתות וכל דבר שכיוצא בו קרב ע"ג המזבח אסור:
GUEMARA: D’où ces paroles ? Rabbi ’Hiya bar Yossef dit au nom de Rabbi Ochaya : un verset dit : « Vous avez vu leurs abominations et leurs idoles, le bois et la pierre, l’argent et l’or qui sont avec eux » (Dt 29, 16), et un autre verset dit : « Tu ne convoiteras pas l’argent et l’or qui sont sur eux » (Dt 7, 25). Comment [les concilier] ?
גמ׳ מנהני מילי א"ר חייא בר יוסף א"ר אושעיא כתוב אחד אומר (דברים כט, טז) ותראו את שקוציהם ואת גלוליהם עץ ואבן כסף וזהב אשר עמהם וכתוב אחד אומר (דברים ז, כה) לא תחמוד כסף וזהב עליהם הא כיצד
« Avec eux » est semblable à « sur eux » : de même que pour « sur eux », un objet d’ornement est interdit et ce qui n’est pas un ornement est permis, de même pour « avec eux », un objet d’ornement est interdit et ce qui n’est pas un ornement est permis.
עמהם דומיא דעליהם מה עליהם דבר של נוי אסור שאינו של נוי מותר אף עמהם דבר של נוי אסור ושאינו של נוי מותר
Et pourquoi ne pas dire que « sur eux » est semblable à « avec eux » : de même que pour « avec eux », tout ce qui est avec eux [est interdit], de même pour « sur eux », tout ce qui est sur eux ? — S’il en était ainsi, [le verset] n’aurait pas dit « sur eux ».
ואימא עליהם דומיא דעמהם מה עמהם כל מה שעמהם אף עליהם כל שעליהם א"כ לא יאמר עליהם
Un vêtement est-il un objet d’ornement ? À l’école de Rabbi Yannaï, on a dit : il s’agit d’un vêtement plié et posé sur sa tête. Un ustensile est-il un objet d’ornement ? Rav Papa dit : il s’agit d’une bassine qu’on lui a renversée sur la tête.
כסות דבר של נוי הוא אמרי דבי ר' ינאי בכסות מקופלת ומונחת לו על ראשו כלי דבר של נוי הוא אמר רב פפא דסחיפא ליה משכילתא ארישיה
Rav Assi bar ’Hiya dit : tout ce qui est à l’intérieur des barrières, même de l’eau et du sel, est interdit ; hors des barrières, un objet d’ornement est interdit, ce qui n’est pas un ornement est permis. Rabbi Yossé bar ’Hanina dit : nous tenons pour acquis qu’il n’y a de barrières ni pour Peor ni pour Mercure.
אמר רב אסי בר חייא כל שהוא לפנים מן הקלקלין אפי' מים ומלח אסור חוץ לקלקלין דבר של נוי אסור שאינו של נוי מותר א"ר יוסי בר חנינא נקטינן אין קלקלין לא לפעור ולא למרקוליס
Dans quel sens ? Si l’on dit que même l’intérieur est comme l’extérieur et c’est permis — alors qu’on va jusqu’à se soulager devant Peor, ne lui offrirait-on pas de l’eau et du sel ? C’est donc que même l’extérieur est comme l’intérieur, et c’est interdit.
למאי אילימא דאפי' פנים כחוץ דמי ושרי השתא פעורי מפערין קמיה מים ומלח לא מקרבין ליה אלא אפי' חוץ כבפנים דמי ואסור:
MICHNA: Une idole qui possédait un jardin ou un bain : on peut en jouir sans [rendre] de faveur, mais on ne peut pas en jouir en [rendant] faveur. S’il lui appartenait ainsi qu’à d’autres, on peut en jouir avec faveur comme sans faveur. L’idole d’un idolâtre est interdite immédiatement ; celle d’un Israélite n’est interdite que lorsqu’elle a été servie.
מתני׳ עבודת כוכבים שהיה לה גינה או מרחץ נהנין מהן שלא בטובה ואין נהנין מהן בטובה היה שלה ושל אחרים נהנין מהן בין בטובה ובין שלא בטובה עבודת כוכבים של עובד כוכבים אסורה מיד ושל ישראל אין אסורה עד שתיעבד:
GUEMARA:Abayé dit : « avec faveur », avec faveur rendue aux prêtres ; « sans faveur », sans faveur rendue aux prêtres — à l’exclusion de la faveur rendue à ses adorateurs, qui est permise.
גמ׳ אמר אביי בטובה בטובת כומרין שלא בטובה שלא בטובת כומרין לאפוקי טובת עובדיה דשרי
Certains l’enseignent sur la clause finale : « S’il lui appartenait ainsi qu’à d’autres, on peut en jouir avec faveur comme sans faveur. » Abayé dit : « avec faveur », avec faveur rendue aux autres [propriétaires] ; « sans faveur », sans faveur rendue aux prêtres.
איכא דמתני לה אסיפא היה שלה ושל אחרים נהנין מהן בטובה ושלא בטובה אמר אביי בטובה בטובת אחרים שלא בטובה שלא בטובת כומרין
Celui qui l’enseigne sur la clause finale [l’applique] à plus forte raison à la clause initiale ; mais celui qui l’enseigne sur la clause initiale [estime] que dans la clause finale, puisque d’autres y sont associés, même avec faveur rendue aux prêtres c’est également permis.
מאן דמתני אסיפא כ"ש ארישא ומאן דמתני ארישא אבל אסיפא כיון דאיכא אחרים בהדה אפי' בטובת כומרין נמי שפיר דמי:
« L’idole d’un idolâtre est interdite immédiatement. » Selon qui est notre michna ? C’est Rabbi Akiva, car il a été enseigné : « Vous détruirez entièrement tous les lieux où les nations ont servi [leurs dieux] » (Dt 12, 2) : l’Écriture parle des ustensiles dont on s’est servi pour le culte idolâtre.
עבודת כוכבים של עובד כוכבים אסורה מיד: מתני' מני ר"ע היא דתניא (דברים יב, ב) אבד תאבדון את כל המקומות אשר עבדו שם הגוים בכלים שנשתמשו בהן לעבודת כוכבים הכתוב מדבר
On pourrait penser que s’ils les ont fabriqués sans les achever, achevés sans les apporter, apportés sans s’en servir, ils soient interdits ; le verset dit : « où les nations ont servi » : ils ne sont interdits que lorsqu’on s’en est servi pour le culte. D’ici on a dit : l’idole d’un idolâtre n’est interdite que lorsqu’elle a été servie, et celle d’un Israélite est interdite immédiatement — paroles de Rabbi Yichmaël.
יכול עשאום ולא גמרום גמרום ולא הביאום הביאום ולא נשתמשו בהן יכול יהו אסורים ת"ל אשר עבדו שם הגוים שאין אסורין עד שיעבדו מכאן אמרו עבודת כוכבים של עובד כוכבים אינה אסורה עד שתיעבד ושל ישראל אסורה מיד דברי ר' ישמעאל
Le maître a dit : « l’Écriture parle des ustensiles dont on s’est servi pour le culte idolâtre » — or il est écrit « les lieux » ! — Si ce n’est pas nécessaire pour les lieux, qui ne deviennent pas interdits, puisqu’il est écrit : « leurs dieux sur les montagnes » (Dt 12, 2) — et non « les montagnes [sont] leurs dieux » —
אמר מר בכלים שנשתמשו בהן לעבודת כוכבים הכתוב מדבר הא מקומות כתיב אם אינו ענין למקומות דלא מיתסרי דכתיב (דברים יב, ב) אלהיהם על ההרים ולא ההרים אלהיהם
Original : Avodah Zarah 51b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.