Notre Torah parfaite ne vaudrait-elle pas votre vain bavardage ? Ce qui vaut pour la fille de son fils, dont la position est forte face aux frères, le diras-tu de sa fille, dont la position est faible face aux frères ? Et ils les vainquirent, et ce jour-là on en fit un jour de fête.
ולא תהא תורה שלמה שלנו כשיחה בטלה שלכם מה לבת בנו שכן יפה כחה במקום האחין תאמר בבתו שהורע כחה במקום אחין ונצחום ואותו היום עשאוהו יום טוב
Rabbi Yits’hak, de l’école de Rabbi Ami, dit : Cela enseigne qu’ils stipulèrent, pour la tribu de Benjamin, que la fille du fils n’hériterait pas avec les frères.
אמר רבי יצחק דבי רבי אמי מלמד שהתנו על שבט בנימין שלא תירש בת הבן עם האחין
Rabbi Yo’hanan dit au nom de Rabbi Chimon bar Yo’haï : Quiconque ne laisse pas de fils pour hériter de lui, le Saint, béni soit-Il, est rempli de colère contre lui. Il est écrit ici : « Vous ferez passer (veha’avartem) son héritage » (Nb 27, 8), et il est écrit là : « Ce jour est un jour de colère (’evra) » (So 1, 15).
אמר רבי יוחנן משום ר' שמעון בן יוחאי כל שאינו מניח בן ליורשו הקדוש ברוך הוא מלא עליו עברה כתיב הכא (במדבר כז, ח) והעברתם את נחלתו וכתיב התם (צפניה א, טו) יום עברה היום ההוא
« Ceux pour qui il n’y a pas de relève, et qui ne craignent pas Dieu » (Ps 55, 20). Rabbi Yo’hanan et Rabbi Yehochoua ben Lévi : l’un dit : quiconque ne laisse pas de fils ; et l’autre dit : quiconque ne laisse pas de disciple.
(תהלים נה, כ) אשר אין חליפות למו ולא יראו אלהים רבי יוחנן ורבי יהושע בן לוי חד אמר כל שאינו מניח בן וחד אמר כל שאינו מניח תלמיד
Établissons que c’est Rabbi Yo’hanan qui dit « disciple », car Rabbi Yo’hanan a dit : Ceci est l’os de mon dixième fils. Établissons que c’est Rabbi Yo’hanan qui dit « disciple ».
תסתיים רבי יוחנן דאמר תלמיד דאמר רבי יוחנן דין גרמיה דעשיראה ביר תסתיים דרבי יוחנן דאמר תלמיד
Mais Rabbi Yehochoua ben Lévi n’allait jamais dans une maison de deuil, sauf chez celui qui était mort sans fils, car il est écrit : « Pleurez, pleurez celui qui s’en va » (Jr 22, 10), et Rav Yehouda a dit au nom de Rav : celui qui s’en va sans enfant mâle. C’est donc plutôt Rabbi Yehochoua ben Lévi qui dit « disciple ».
והא רבי יהושע בן לוי לא אזיל לבי טמיא אלא לבי מאן דשכיב בלא בני דכתיב (ירמיהו כב, י) בכו בכה להולך ואמר רב יהודה אמר רב להולך בלא בן זכר אלא רבי יהושע בן לוי הוא דאמר תלמיד
[Alors] il y a une contradiction entre Rabbi Yo’hanan et Rabbi Yo’hanan ! — Ce n’est pas une difficulté : ceci est de lui-même, cela est de son maître.
קשיא דרבי יוחנן אדרבי יוחנן לא קשיא הא דידיה הא דרביה:
Rabbi Pin’has ben ’Hama interpréta : Que signifie ce qui est écrit : « Hadad apprit en Égypte que David s’était couché avec ses pères et que Yoav, chef de l’armée, était mort » (1 R 11, 21) ? Pourquoi est-il dit de David « se coucher » et de Yoav « mourir » ? David, qui laissa un fils, il est dit de lui « se coucher » ; Yoav, qui ne laissa pas de fils, il est dit de lui « mourir ».
דרש רבי פנחס בן חמא מאי דכתיב (מלכים א יא, כא) והדד שמע במצרים כי שכב דוד עם אבותיו וכי מת יואב שר הצבא מפני מה בדוד נאמרה בו שכיבה וביואב נאמרה בו מיתה דוד שהניח בן נאמרה בו שכיבה יואב שלא הניח בן נאמרה בו מיתה
Et Yoav ne laissa-t-il pas de fils ? Il est pourtant écrit : « Des fils de Yoav : Ovadia, fils de Ye’hiël » (Esd 8, 9). Plutôt : David, qui laissa un fils semblable à lui, il est dit de lui « se coucher » ; Yoav, qui ne laissa pas de fils semblable à lui, il est dit de lui « mourir ».
ויואב לא הניח בן והכתיב (עזרא ח, ט) מבני יואב עובדיה בן יחיאל אלא דוד שהניח בן כמותו נאמרה בו שכיבה יואב שלא הניח בן כמותו נאמרה בו מיתה
Rabbi Pin’has ben ’Hama interpréta : La pauvreté dans la maison d’un homme est plus dure que cinquante plaies, car il est dit : « Ayez pitié de moi, ayez pitié de moi, vous, mes amis, car la main de Dieu m’a frappé » (Jb 19, 21) ; et ses compagnons lui disent : « Garde-toi, ne te tourne pas vers l’iniquité, car c’est elle que tu as préférée à la misère » (Jb 36, 21).
דרש ר' פנחס בן חמא קשה עניות בתוך ביתו של אדם יותר מחמשים מכות שנאמר (איוב יט, כא) חנוני חנוני אתם רעי כי יד אלוה נגעה בי וקא אמרי ליה חבריה (איוב לו, כא) השמר אל תפן אל און כי על זה בחרת מעוני
Rabbi Pin’has bar ’Hama interpréta : Quiconque a un malade dans sa maison, qu’il aille chez un sage et qu’il demande miséricorde pour lui, ainsi qu’il est dit : « La fureur du roi, ce sont des messagers de mort, mais l’homme sage l’apaisera » (Pr 16, 14).
דרש ר' פנחס בר חמא כל שיש לו חולה בתוך ביתו ילך אצל חכם ויבקש עליו רחמים שנא' (משלי טז, יד) חמת מלך מלאכי מות ואיש חכם יכפרנה:
« Voici la règle : quiconque a la priorité dans l’héritage, ses descendants ont la priorité ; et le père a la priorité sur tous ses descendants » : Rami bar ’Hama demanda : Le père du père et les frères du père, par exemple Abraham et Ismaël pour les biens d’Ésaü, lequel d’entre eux a la priorité ? Rava dit : Viens [et] entends : « le père a la priorité sur tous ses descendants ». Et Rami bar ’Hama,
זה הכלל כל הקודם בנחלה יוצאי ירכו קודמין והאב קודם לכל יוצאי ירכו: בעי רמי בר חמא אבי האב ואחי האב כגון אברהם וישמעאל בנכסי עשו איזה מהן קודם אמר רבא תא שמע האב קודם לכל יוצאי ירכו ורמי בר חמא
Original : Bava Batra 116a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.