Structure du débat :Baraïta 1Objection 1Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Est-il possible [qu’elle ait eu] cent trente ans, et [que le verset] l’appelle « fille » ? Car Rabbi ’Hama bar ’Hanina a dit : C’est Yokheved, qui fut conçue en chemin et naquit entre les murailles, car il est écrit : « qu’on enfanta à Lévi en Égypte » (Nb 26, 59) —
אפשר בת מאה ושלשים שנה וקרא לה בת דאמר ר' חמא בר חנינא זו יוכבד שהורתה בדרך ונולדה בין החומות דכתיב (במדבר כו, נט) אשר ילדה אותה ללוי במצרים
sa naissance [eut lieu] en Égypte, et sa conception hors d’Égypte. Et pourquoi l’appelle-t-on « fille » ? Rav Yehouda bar Zevida dit : Cela enseigne que les signes de la jeunesse lui revinrent : la chair redevint délicate, les rides s’effacèrent et la beauté revint à sa place.
לידתה במצרים והורתה שלא במצרים ואמאי קרו לה בת אמר רב יהודה בר זבידא מלמד שנולדו בה סימני נערות נתעדן הבשר נתפשטו הקמטין וחזר היופי למקומו
Il aurait fallu [écrire] « il la reprit » ! Rav Yehouda bar Zevida dit : Cela enseigne qu’il fit pour elle une cérémonie de noces : il l’assit dans une litière, Aaron et Myriam chantaient devant elle, et les anges du service disaient : « la mère des enfants est joyeuse » (Ps 113, 9).
ויקח ויחזור מיבעי ליה אמר רב יהודה בר זבידא מלמד שעשה לה מעשה לקוחין הושיבה באפריון ואהרן ומרים משוררים לפניה ומלאכי שרת אומרים (תהלים קיג, ט) אם הבנים שמחה
Là-bas, l’Écriture les énumère selon leur âge, et ici selon leur sagesse. Cela soutient Rabbi Ami, car Rabbi Ami a dit : Dans l’assemblée d’étude, on suit la sagesse ; au banquet, on suit l’âge. Rav Achi dit : et à condition qu’il se distingue [nettement] en sagesse, et à condition qu’il se distingue [nettement] en âge.
להלן מנאן הכתוב דרך גדולתן וכאן דרך חכמתן מסייעא ליה לרבי אמי דא"ר אמי בישיבה הלך אחר חכמה במסיבה הלך אחר זקנה א"ר אשי והוא דמפליג בחכמה והוא דמפליג בזקנה
On enseigna à l’école de Rabbi Yichmaël : Les filles de Tselof’had étaient équivalentes, ainsi qu’il est dit : « elles furent » — un seul « être » pour toutes.
תנא דבי רבי ישמעאל בנות צלפחד שקולות היו שנאמר ותהיינה הויה אחת לכולן
Rav Yehouda dit au nom de Chmouel : Il fut permis aux filles de Tselof’had de se marier dans toutes les tribus, ainsi qu’il est dit : « Elles deviendront les femmes de ceux qui seront bons à leurs yeux » (Nb 36, 6). Comment donc accomplirai-je : « seulement, c’est dans une famille de la tribu de leur père qu’elles deviendront femmes » (Nb 36, 6) ? L’Écriture leur a donné un bon conseil : ne se marier qu’à ceux qui leur conviennent.
אמר רב יהודה אמר שמואל בנות צלפחד הותרו להנשא לכל השבטים שנאמר (במדבר לו, ו) לטוב בעיניהם תהיינה לנשים אלא מה אני מקיים (במדבר לו, ו) אך למשפחת מטה אביהם תהיינה לנשים עצה טובה השיאן הכתוב שלא ינשאו אלא להגון להן
Rabba objecta : « Dis-leur » (Lv 22, 3) — à ceux qui se tenaient au mont Sinaï ; « pour vos générations » — ce sont les générations à venir. Si les pères sont mentionnés, pourquoi les fils sont-ils mentionnés ? Et si les fils sont mentionnés, pourquoi les pères sont-ils mentionnés ? Parce qu’il y a chez les pères ce qui n’est pas chez les fils, et il y a chez les fils ce qui n’est pas chez les pères.
מותיב רבה (ויקרא כב, ג) אמור אליהם לאותן העומדים על הר סיני לדורותיכם אלו דורות הבאים אם נאמר אבות למה נאמר בנים ואם נאמר בנים למה נאמר אבות מפני שיש באבות מה שאין בבנים ויש בבנים מה שאין באבות
Pour les pères, il dit : « Et toute fille qui hérite d’un héritage » (Nb 36, 8) ; et de nombreux commandements ont été prescrits aux fils qui ne furent pas prescrits aux pères. Ainsi, parce qu’il y a chez les pères ce qui n’est pas chez les fils, et chez les fils ce qui n’est pas chez les pères, il a fallu dire les pères et il a fallu dire les fils.
באבות הוא אומר (במדבר לו, ח) וכל בת יורשת נחלה והרבה מצות נצטוו בנים שלא נצטוו אבות הא מפני שיש באבות שאין בבנים ויש בבנים מה שאין באבות הוצרך לומר אבות הוצרך לומר בנים
Il enseigne en tout cas : « Pour les pères, il dit : Et toute fille qui hérite d’un héritage » ! — Il a objecté et il a lui-même résolu : à l’exception des filles de Tselof’had.
קתני מיהת באבות הוא אומר וכל בת יורשת נחלה הוא מותיב לה והוא מפרק לה לבר מבנות צלפחד
Le maître a dit : « Pour les pères, il dit : Et toute fille qui hérite d’un héritage » — pour les pères oui, pour les fils non. D’où cela s’entend-il ? Rava dit : Le verset dit : « Voici la chose » (Nb 36, 6) — cette chose ne s’appliquera qu’à cette génération.
אמר מר באבות הוא אומר וכל בת יורשת נחלה באבות אין בבנים לא מאי משמע אמר רבא אמר קרא (במדבר לו, ו) זה הדבר דבר זה לא יהא נוהג אלא בדור זה
Rabba Zouti dit à Rav Achi : Mais alors, « Voici la chose » (Lv 17, 2) des abattages à l’extérieur [du Sanctuaire], ne s’appliquerait-elle aussi qu’à cette génération ? — C’est différent là, car il est écrit : « pour leurs générations » (Lv 17, 7).
אמר ליה רבה זוטי לרב אשי אלא מעתה (ויקרא יז, ב) זה הדבר דשחוטי חוץ הכי נמי דלא יהא נוהג אלא בדור זה שאני התם דכתיב (ויקרא יז, ז) לדורותם
Original : Bava Batra 120a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.