les propriétaires donnent vingt-six ; [pour] vingt-deux, les propriétaires donnent vingt-sept ; pour vingt-trois, les propriétaires donnent vingt-huit ; pour vingt-quatre, les propriétaires donnent vingt-neuf ;
הבעלים נותנין עשרים ושש עשרים ושנים הבעלים נותנין עשרים ושבע בעשרים ושלש הבעלים נותנין עשרים ושמונה בעשרים וארבע הבעלים נותנין עשרים ותשע
[pour] vingt-cinq, les propriétaires donnent trente, car on n’ajoute pas de cinquième sur la surenchère de cet [autre]. Déduis-en que le cinquième [se compte] de l’extérieur. Déduis-en.
עשרים וחמש הבעלים נותנין שלשים לפי שאין מוסיפין חומש על עילוי של זה שמע מינה חומשא מלבר ש"מ
C’est [une controverse] de Tannaïm : « Il ajoutera son cinquième par-dessus » (Lv 27, 31) : de sorte que lui et son cinquième fassent cinq — ce sont les paroles de Rabbi Yochiya. Rabbi Yonathan dit : « Son cinquième » : le cinquième du capital.
כתנאי (ויקרא כז, טו) ויסף חמישיתו עליו שיהא הוא וחומשו חמשה דברי רבי יאשיה ר' יונתן אומר חמישיתו חומשו של קרן
Ils ont demandé : Le cinquième est-il indispensable ou n’est-il pas indispensable ? Rachète-t-il quatre pour quatre et ajoute-t-il le cinquième à sa propre charge, de sorte que le cinquième n’est pas indispensable ? Ou peut-être rachète-t-il quatre pour cinq, et le cinquième est indispensable ?
איבעיא להו חומש מעכב או אינו מעכב ד' בד' פריק ואכנפשיה מוסיף חומש אלמא חומש לא מעכב או דלמא ארבעה בחמשה פריק וחומש מעכב
Mais il a un capital. Pour quelle raison ? Le capital, qui est indispensable dans [la dîme] de la Torah, existe [aussi] dans [celle] des Sages ; le cinquième, qui n’est pas indispensable dans [la dîme] de la Torah, n’existe pas dans [celle] des Sages.
הא קרן יש לו מאי טעמא קרן דמעכב בדאורייתא איתא בדרבנן חומש דלא מעכב בדאורייתא ליתא בדרבנן
Dirons-nous que c’est [une controverse] de Tannaïm ? S’il a donné le capital mais n’a pas donné le cinquième, Rabbi Eliézer dit : Il peut manger ; Rabbi Yehochoua dit : Il ne peut pas manger. Rabbi dit : Les paroles de Rabbi Eliézer paraissent [justes] pendant le Chabbat, et les paroles de Rabbi Yehochoua en semaine.
לימא כתנאי נתן את הקרן ולא נתן את החומש רבי אליעזר אומר יאכל רבי יהושע אומר לא יאכל א"ר נראין דברי רבי אליעזר בשבת ודברי רבי יהושע בחול
Puisqu’il dit : « Les paroles de Rabbi Eliézer paraissent [justes] pendant le Chabbat », il en ressort qu’ils sont en désaccord même en semaine ; puisqu’il dit : « Les paroles de Rabbi Yehochoua paraissent [justes] en semaine », il en ressort qu’ils sont en désaccord même pendant le Chabbat.
מדאמר נראין דברי רבי אליעזר בשבת מכלל דפליגי אפילו בחול מדאמר נראין דברי רבי יהושע בחול מכלל דפליגי אפילו בשבת
N’est-ce pas sur ce raisonnement qu’ils sont en désaccord : Rabbi Eliézer estime que le cinquième n’est pas indispensable, et Rabbi Yehochoua estime que le cinquième est indispensable ?
מאי לאו בהא סברא קמיפלגי דרבי אליעזר סבר חומש לא מעכב ור' יהושע סבר חומש מעכב
Rav Papa dit : Non, tous s’accordent à dire que le cinquième n’est pas indispensable ; et ici, ils sont en désaccord sur la question de savoir si l’on craint la négligence : l’un estime qu’on craint la négligence, et l’autre estime qu’on ne craint pas la négligence.
אמר רב פפא לא דכולי עלמא חומש לא מעכב והכא בחיישינן לפשיעותא קמיפלגי מר סבר חיישינן לפשיעותא ומר סבר לא חיישינן לפשיעותא
— Et pour les biens consacrés ils ne sont pas en désaccord ? N’a-t-on pas enseigné : S’il a donné le capital mais ne lui a pas donné le cinquième, Rabbi Eliézer dit : Il a désacralisé ; et les Sages disent : Il n’a pas désacralisé. Rabbi dit : Les paroles de Rabbi Eliézer paraissent [justes] pour les biens consacrés, et celles des Sages pour la dîme.
ובהקדש לא פליגי והתניא נתן את הקרן ולא נתן לו את החומש ר' אליעזר אומר חילל וחכמים אומרים לא חילל א"ר נראין דברי ר' אליעזר בהקדש ודברי חכמים במעשר
Puisqu’il dit : « Les paroles de Rabbi Eliézer paraissent [justes] pour les biens consacrés », il en ressort qu’il est en désaccord même pour la dîme ; puisqu’il dit : « Les paroles des Sages paraissent [justes] pour la dîme », il en ressort qu’ils sont en désaccord même pour les biens consacrés !
מדאמר נראין דברי רבי אליעזר בהקדש מכלל דפליג אפילו במעשר מדקאמר נראין דברי חכמים במעשר מכלל דאינהו פליגי אפי' בהקדש
— Mais si cela a été dit, voici ce qui a été dit : Rabbi Yo’hanan dit : Tous reconnaissent, pendant le Chabbat et pour les biens consacrés, qu’il a désacralisé : d’une part parce qu’il est écrit : « Tu appelleras le Chabbat délice » (Is 58, 13), et d’autre part parce que les trésoriers le réclament au marché.
אלא אי אתמר הכי אתמר א"ר יוחנן הכל מודים בשבת בהקדש שחילל חדא דכתיב (ישעיהו נח, יג) וקראת לשבת עונג ועוד הואיל וגזברין תובעין אותו בשוק
Rami bar ’Hama dit : On a dit que les biens consacrés ne se désacralisent pas sur un terrain, car le Miséricordieux a dit : « Il donnera l’argent et cela lui restera acquis » (Lv 27, 19). Son cinquième, peut-il se désacraliser sur un terrain ?
אמר רמי בר חמא הרי אמרו הקדש אינו מתחלל על הקרקע דרחמנא אמר (ויקרא כז, יט) ונתן הכסף וקם לו חומשו מהו שיתחלל על הקרקע
La terouma ne se rembourse qu’avec des [produits] profanes, car le Miséricordieux a dit : « Il donnera au cohen la chose sainte » (Lv 22, 14) : une chose apte à devenir sainte. Son cinquième, peut-il se rembourser avec ce qui n’est pas profane ?
תרומה אינה משתלמת אלא מן החולין דרחמנא אמר (ויקרא כב, יד) ונתן לכהן את הקדש דבר הראוי להיות קדש חומשה מהו שישתלם שלא מן החולין
La dîme ne se désacralise pas sur un flan [de métal non frappé], car le Miséricordieux a dit : « Tu serreras l’argent dans ta main » (Dt 14, 25), pour inclure toute chose qui porte une effigie. Son cinquième, peut-il se désacraliser sur un flan ?
מעשר אין מתחלל על האסימון דרחמנא אמר (דברים יד, כה) וצרת הכסף בידך לרבות כל דבר שיש עליו צורה חומשו מהו שיתחלל על האסימון
La question roula jusqu’à parvenir devant Rava. Il leur dit : Le verset dit « par-dessus », pour inclure [la règle selon laquelle] son cinquième est comme lui.
אתגלגל מלתא ומטא לקמיה דרבא אמר להו אמר קרא עליו לרבות חומשו כמותו
Ravina dit : Nous aussi, nous l’avons appris : Celui qui vole de la terouma et ne l’a pas mangée paie le double du prix de la terouma ; s’il l’a mangée, il paie deux capitaux et un cinquième : un capital et le cinquième en [produits] profanes, et [l’autre] capital au prix de la terouma.
אמר רבינא אף אנן נמי תנינא הגונב תרומה ולא אכלה משלם תשלומי כפל דמי תרומה אכלה משלם שני קרנים וחומש קרן וחומש מן החולין והקרן דמי תרומה
Original : Bava Metzia 54a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.