Structure du débat :Michna 1Baraïta 2Question 2Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
MICHNA: Un jour de fête qui tombe la veille du Chabbat, on ne doit pas cuisiner d’emblée le jour de fête pour le Chabbat ; mais on cuisine pour le jour de fête, et s’il en reste, il en reste pour le Chabbat. Et on prépare un plat cuisiné la veille du jour de fête, et on s’appuie sur lui pour le Chabbat.
מתני׳ יום טוב שחל להיות ערב שבת לא יבשל בתחלה מיום טוב לשבת אבל מבשל הוא ליום טוב ואם הותיר הותיר לשבת ועושה תבשיל מערב יום טוב וסומך עליו לשבת
Beit Chammaï disent : Deux plats cuisinés ; et Beit Hillel disent : Un seul plat cuisiné. Et ils sont d’accord qu’un poisson avec l’œuf qui est dessus comptent comme deux plats cuisinés.
בית שמאי אומרים שני תבשילין ובית הלל אומרים תבשיל אחד ושוין בדג וביצה שעליו שהן שני תבשילין
S’il l’a mangé ou s’il s’est perdu, il ne doit pas cuisiner d’emblée en s’appuyant sur lui ; mais s’il en a laissé si peu que ce soit, il s’appuie sur lui pour le Chabbat.
אכלו או שאבד לא יבשל עליו בתחלה ואם שייר ממנו כל שהוא סומך עליו לשבת:
GUEMARA: D’où tirons-nous ces choses ? Chmouel dit : Car le verset dit : « Souviens-toi du jour du Chabbat pour le sanctifier » (Ex 20, 8) : souviens-t’en à partir d’un autre [jour] qui vient le faire oublier.
גמ׳ מנא הני מילי אמר שמואל דאמר קרא (שמות כ, ז) זכור את יום השבת לקדשו זכרהו מאחר שבא להשכיחו
Nous avons appris : On prépare un plat cuisiné la veille du jour de fête, et on s’appuie sur lui pour le Chabbat. Cela se comprend selon Rav Achi, qui dit : Afin qu’on dise : On ne fait pas cuire du jour de fête pour le Chabbat ; c’est pourquoi [il faut le faire] la veille du jour de fête, oui, et le jour de fête, non. Mais selon Rava, pourquoi précisément la veille du jour de fête ? Même le jour de fête aussi !
תנן עושה תבשיל מערב יום טוב וסומך עליו לשבת בשלמא לרב אשי דאמר כדי שיאמרו אין אופין מיום טוב לשבת היינו דמערב יום טוב אין ביום טוב לא אלא לרבא מאי איריא מערב יום טוב אפילו ביום טוב נמי
Et un Tanna le tire d’ici : « Ce que vous avez à cuire, cuisez-le, et ce que vous avez à faire bouillir, faites-le bouillir » (Ex 16, 23). D’ici Rabbi Éléazar a dit : On ne fait cuire qu’en s’appuyant sur ce qui est [déjà] cuit, et on ne fait bouillir qu’en s’appuyant sur ce qui est [déjà] bouilli. D’ici les Sages ont trouvé un appui dans la Torah pour l’érouv tavchilin.
ותנא מייתי לה מהכא (שמות טז, כג) את אשר תאפו אפו ואת אשר תבשלו בשלו מכאן אמר רבי אלעזר אין אופין אלא על האפוי ואין מבשלין אלא על המבושל מכאן סמכו חכמים לערובי תבשילין מן התורה
Les Sages ont enseigné : Il arriva que Rabbi Eliézer était assis et exposait toute la journée les lois du jour de fête. Un premier groupe sortit ; il dit : Ceux-là sont des gens à grands tonneaux. Un deuxième groupe [sortit] ; il dit : Ceux-là sont des gens à tonneaux. Un troisième groupe ; il dit : Ceux-là sont des gens à cruches.
תנו רבנן מעשה ברבי אליעזר שהיה יושב ודורש כל היום כולו בהלכות יום טוב יצתה כת ראשונה אמר הללו בעלי פטסין כת שניה אמר הללו בעלי חביות כת שלישית אמר הללו בעלי כדין
Un quatrième groupe ; il dit : Ceux-là sont des gens à flacons. Un cinquième groupe ; il dit : Ceux-là sont des gens à coupes. Un sixième groupe commença à sortir ; il dit : Ceux-là sont des gens maudits.
כת רביעית אמר הללו בעלי לגינין כת חמישית אמר הללו בעלי כוסות התחילו כת ששית לצאת אמר הללו בעלי מארה
Il porta les yeux sur les disciples [restés], et leurs visages commencèrent à changer. Il leur dit : Mes fils, ce n’est pas à vous que je parle, mais à ceux qui sont sortis, qui délaissent la vie éternelle et s’occupent de la vie passagère.
נתן עיניו בתלמידים התחילו פניהם משתנין אמר להם בני לא לכם אני אומר אלא להללו שיצאו שמניחים חיי עולם ועוסקים בחיי שעה
Au moment de les congédier, il leur dit : « Allez, mangez des mets gras et buvez des boissons douces, et envoyez des portions à celui qui n’a rien de prêt, car ce jour est saint pour notre Seigneur ; et ne soyez pas affligés, car la joie de l’Éternel est votre force » (Ne 8, 10).
בשעת פטירתן אמר להם (נחמיה ח, י) לכו אכלו משמנים ושתו ממתקים ושלחו מנות לאין נכון לו כי קדוש היום לאדונינו ואל תעצבו כי חדות ה' היא מעוזכם
Le maître a dit : « Qui délaissent la vie éternelle et s’occupent de la vie passagère. » Mais la joie de la fête est une mitsva ! — Rabbi Eliézer suit sa propre opinion, car il dit que la joie de la fête est facultative.
אמר מר שמניחין חיי עולם ועוסקין בחיי שעה והא שמחת יום טוב מצוה היא רבי אליעזר לטעמיה דאמר שמחת יום טוב רשות
Car il a été enseigné : Rabbi Eliézer dit : L’homme n’a, le jour de fête, que [ce choix :] soit manger et boire, soit rester assis à étudier. Rabbi Yehochoua dit : Partage-le : moitié pour l’Éternel et moitié pour vous.
דתניא רבי אליעזר אומר אין לו לאדם ביום טוב אלא או אוכל ושותה או יושב ושונה רבי יהושע אומר חלקהו חציו לה' וחציו לכם
Rabbi Yo’hanan dit : Et tous deux ont interprété un même verset. Un verset dit : « Assemblée solennelle pour l’Éternel ton Dieu » (Dt 16, 8), et un verset dit : « Ce sera pour vous une assemblée solennelle » (Nb 29, 35). Comment [les concilier] ? Rabbi Eliézer pense : soit tout pour l’Éternel, soit tout pour vous ; et Rabbi Yehochoua pense : partage-le, moitié pour l’Éternel et moitié pour vous.
אמר רבי יוחנן ושניהם מקרא אחד דרשו כתוב אחד אומר (דברים טז, ח) עצרת לה' אלהיך וכתוב אחד אומר (במדבר כט, לה) עצרת תהיה לכם הא כיצד רבי אליעזר סבר או כולו לה' או כולו לכם ורבי יהושע סבר חלקהו חציו לה' וחציו לכם
Que signifie « à celui qui n’a rien de prêt » ? Rav ’Hisda dit : À celui qui n’a pas déposé d’érouv tavchilin. Certains disent : Celui qui n’avait pas de quoi déposer un érouv tavchilin ; mais celui qui avait de quoi déposer un érouv tavchilin et ne l’a pas déposé est un négligent.
מאי לאין נכון לו אמר רב חסדא למי שלא הניח עירובי תבשילין איכא דאמרי מי שלא היה לו להניח עירובי תבשילין אבל מי שהיה לו להניח עירובי תבשילין ולא הניח פושע הוא
Que signifie « car la joie de l’Éternel est votre force » ? Rabbi Yo’hanan dit au nom de Rabbi Eliézer fils de Rabbi Chimon : Le Saint, béni soit-Il, a dit à Israël : Mes fils, empruntez à mon compte et sanctifiez la sainteté du jour, et ayez confiance en moi, et c’est moi qui rembourserai.
מאי כי חדות ה' היא מעוזכם אמר רבי יוחנן משום רבי אליעזר בר' שמעון אמר להם הקדוש ברוך הוא לישראל בני לוו עלי וקדשו קדושת היום והאמינו בי ואני פורע
Et Rabbi Yo’hanan a dit au nom de Rabbi Eliézer fils de Rabbi Chimon : Celui qui veut que ses biens se maintiennent, qu’il y plante un adar [arbre puissant], ainsi qu’il est dit : « Puissant [adir] dans les hauteurs est l’Éternel » (Ps 93, 4).
ואמר רבי יוחנן משום רבי אליעזר בר' שמעון הרוצה שיתקיימו נכסיו יטע בהן אדר שנאמר (תהלים צג, ד) אדיר במרום ה'
Ou bien, l’adra [est] comme son nom, ainsi que les gens disent : Pourquoi [s’appelle-t-il] adra ? Parce qu’il subsiste de génération en génération [le-dare dare]. Il a été enseigné de même : Un champ où il y a un adar n’est ni volé ni spolié, et ses fruits sont préservés.
אי נמי אדרא כשמיה כדאמרי אינשי מאי אדרא דקיימא לדרי דרי תניא נמי הכי שדה שיש בה אדר אינה נגזלת ואינה נחמסת ופירותיה משתמרין
Rav Ta’hlifa, frère de Rabbanaï de Be’hozaé, a enseigné :
תני רב תחליפא אחוה דרבנאי חוזאה
Original : Beitzah 15b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.