Structure du débat :Baraïta 1Question 1Objection 2Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Toute la subsistance de l’homme lui est fixée de Roch Hachana à Yom Kippour, sauf les dépenses des Chabbats, les dépenses des jours de fête et les dépenses pour [l’instruction de] ses fils dans l’étude de la Torah : s’il diminue, on lui diminue ; et s’il augmente, on lui augmente.
כל מזונותיו של אדם קצובים לו מראש השנה ועד יום הכפורים חוץ מהוצאת שבתות והוצאת י"ט והוצאת בניו לתלמוד תורה שאם פחת פוחתין לו ואם הוסיף מוסיפין לו
Rabbi Abbahou dit : Quel est le verset [qui l’enseigne] ? « Sonnez du chofar à la nouvelle lune, (à la lune cachée), pour le jour de notre fête » (Ps 81, 4). Quelle est la fête où la lune est cachée ? Dis que c’est Roch Hachana. Et il est écrit : « Car c’est une loi [’hok] pour Israël, un jugement du Dieu de Jacob » (Ps 81, 5).
א"ר אבהו מאי קראה (תהלים פא, ד) תקעו בחדש שופר (בכסא) ליום חגנו איזהו חג שהחדש מתכסה בו הוי אומר זה ראש השנה וכתיב (תהלים פא, ה) כי חק לישראל הוא משפט לאלהי יעקב
D’où entend-on que ce [mot] ’hok désigne la subsistance ? Car il est écrit : « Ils mangeaient leur ration [’hok] que Pharaon leur donnait » (Gn 47, 22). Mar Zoutra dit : D’ici : « Nourris-moi du pain qui m’est attribué [’houki] » (Pr 30, 8).
מאי משמע דהאי חק לישנא דמזוני הוא דכתיב (בראשית מז, כב) ואכלו את חקם אשר נתן להם פרעה מר זוטרא אמר מהכא (משלי ל, ח) הטריפני לחם חקי
Il a été enseigné : On a dit de Chammaï l’Ancien que tous les jours il mangeait en l’honneur du Chabbat. S’il trouvait une belle bête, il disait : Celle-ci, pour le Chabbat. S’il en trouvait une autre plus belle qu’elle, il mettait de côté la seconde et mangeait la première.
תניא אמרו עליו על שמאי הזקן כל ימיו היה אוכל לכבוד שבת מצא בהמה נאה אומר זו לשבת מצא אחרת נאה הימנה מניח את השניה ואוכל את הראשונה
Mais Hillel l’Ancien avait une autre manière [d’agir], car toutes ses actions étaient pour [l’amour] du Ciel, ainsi qu’il est dit : « Béni soit l’Éternel jour après jour » (Ps 68, 20). Il a été enseigné de même : Beit Chammaï disent : Dès le premier [jour] de ta semaine, [prépare] pour ton Chabbat ; et Beit Hillel disent : « Béni soit l’Éternel jour après jour ».
אבל הלל הזקן מדה אחרת היתה לו שכל מעשיו לשם שמים שנאמר (תהלים סח, כ) ברוך ה' יום יום תניא נמי הכי בית שמאי אומרים מחד שביך לשבתיך ובית הלל אומרים ברוך ה' יום יום
Rabbi ’Hama fils de Rabbi ’Hanina dit : Celui qui fait un cadeau à son prochain n’a pas besoin de l’en informer, ainsi qu’il est dit : « Et Moïse ne savait pas que la peau de son visage rayonnait » (Ex 34, 29).
א"ר חמא ברבי חנינא הנותן מתנה לחברו אין צריך להודיעו שנאמר (שמות לד, כט) ומשה לא ידע כי קרן עור פניו
On objecte : « Pour savoir que c’est moi, l’Éternel, qui vous sanctifie » (Ex 31, 13) : Le Saint, béni soit-Il, dit à Moïse : Moïse, j’ai un beau cadeau dans ma maison des trésors, et le Chabbat est son nom, et je veux le donner à Israël : va et informe-les. D’ici Rabban Chimon ben Gamliel a dit : Celui qui donne du pain à un enfant doit en informer sa mère.
מיתיבי (שמות לא, יג) לדעת כי אני ה' מקדשכם אמר לו הקב"ה למשה משה מתנה טובה יש לי בבית גנזי ושבת שמה ואני מבקש ליתנה לישראל לך והודיע אותם מכאן אמר רבן שמעון בן גמליאל הנותן פת לתינוק צריך להודיע לאמו
Ce n’est pas difficile : ceci [concerne] un cadeau destiné à être découvert, et cela un cadeau qui n’est pas destiné à être découvert. — Le Chabbat aussi est un cadeau destiné à être découvert ! — Le don de sa récompense n’est pas destiné à être découvert.
לא קשיא הא במתנה דעבידא לאגלויי הא במתנה דלא עבידא לאגלויי שבת נמי מתנה דעבידא לאגלויי מתן שכרה לא עבידא לאגלויי:
Le maître a dit : « D’ici Rabban Chimon ben Gamliel a dit : Celui qui donne du pain à un enfant doit en informer sa mère. » Que lui fait-il ? Il l’enduit d’huile et lui met du khôl. Et aujourd’hui, où nous craignons la sorcellerie, qu’en est-il ? Rav Papa dit : Il l’enduit de la même chose [qu’il lui a donnée].
אמר מר מכאן אמר רשב"ג הנותן פת לתינוק צריך להודיע לאמו מאי עביד ליה שייף ליה משחא ומלי ליה כוחלא והאידנא דחיישינן לכשפים מאי אמר רב פפא שייף ליה מאותו המין
Rabbi Yo’hanan dit au nom de Rabbi Chimon ben Yo’haï : Toutes les mitsvot que le Saint, béni soit-Il, a données à Israël, Il les leur a données publiquement, sauf le Chabbat, qu’Il leur a donné en privé, ainsi qu’il est dit : « Entre moi et les enfants d’Israël, c’est un signe pour toujours » (Ex 31, 17).
א"ר יוחנן משום ר' שמעון בן יוחי כל מצות שנתן להם הקב"ה לישראל נתן להם בפרהסיא חוץ משבת שנתן להם בצנעא שנאמר (שמות לא, יז) ביני ובין בני ישראל אות היא לעולם
S’il en est ainsi, que les non-Juifs ne soient pas punis à son sujet ! — Le Chabbat, Il le leur a fait connaître ; le don de sa récompense, Il ne le leur a pas fait connaître. Et si tu veux, dis : le don de sa récompense aussi, Il le leur a fait connaître ; l’âme supplémentaire, Il ne la leur a pas fait connaître.
אי הכי לא לענשו נכרים עלה שבת אודועי אודעינהו מתן שכרה לא אודעינהו ואי בעית אימא מתן שכרה נמי אודעינהו נשמה יתירה לא אודעינהו
Car Rabbi Chimon ben Lakich a dit : Le Saint, béni soit-Il, donne à l’homme une âme supplémentaire la veille du Chabbat, et à l’issue du Chabbat on la lui reprend, ainsi qu’il est dit : « Il chôma et reprit souffle [vayinafach] » (Ex 31, 17) : dès qu’il a chômé, malheur [vai], l’âme [néfech] est perdue !
דאמר ר' שמעון בן לקיש נשמה יתירה נותן הקב"ה באדם ערב שבת ולמוצאי שבת נוטלין אותה הימנו שנאמר (שמות לא, יז) שבת וינפש כיון ששבת ווי אבדה נפש:
En quoi le pain est-il différent, pour qu’il ne [convienne] pas ? Si l’on dit qu’il nous faut une chose qui accompagne [le pain], et que le pain n’accompagne pas — le gruau non plus n’accompagne pas, car Rabbi Zeïra a dit : Ces Babyloniens stupides qui mangent du pain avec du pain ! Et pourtant Rav Na’houmi bar Zekharia a dit au nom d’Abayé : On fait l’érouv avec du gruau. C’est plutôt qu’il nous faut une chose qui n’est pas courante ; or le pain est courant, et le gruau n’est pas courant.
מאי שנא פת דלא אילימא מידי דמלפת בעינן ופת לא מלפתא והא דייסא נמי דלא מלפתא דאמר ר' זירא הני בבלאי טפשאי דאכלי נהמא בנהמא ואמר רב נחומי בר זכריה משמיה דאביי מערבין בדייסא אלא מידי דלא שכיח בעינן ופת שכיחא ודייסא לא שכיחא
Certains disent : Abayé dit : On n’a enseigné que [le cas d’]un plat cuisiné, mais pas du pain. Pour quelle raison ? Si l’on dit qu’il nous faut une chose qui n’est pas courante, et que le pain est courant — le gruau n’est pas courant, et pourtant Rav Na’houmi bar Zekharia a dit au nom d’Abayé : On ne fait pas l’érouv avec du gruau. C’est plutôt qu’il nous faut une chose qui accompagne [le pain] ; or le pain n’accompagne pas, et le gruau non plus n’accompagne pas, car Rabbi Zeïra a dit : Ces Babyloniens stupides qui mangent du pain avec du pain !
איכא דאמרי אמר אביי לא שנו אלא תבשיל אבל פת לא מאי טעמא אילימא דמידי דלא שכיח בעינן ופת שכיחא והא דייסא לא שכיחא ואמר רב נחומי בר זכריה משמיה דאביי אין מערבין בדייסא אלא מידי דמלפת בעינן ופת לא מלפתא ודייסא נמי לא מלפתא דאמר ר' זירא הני בבלאי טפשאי דאכלי נהמא בנהמא
Rabbi ’Hiya a enseigné : Les lentilles au fond de la marmite, on s’appuie sur elles au titre d’érouv tavchilin ; et cela vaut lorsqu’il y en a la mesure d’une olive. Rav Its’hak fils de Rav Yehouda dit : La graisse sur le couteau, on la racle et on s’appuie sur elle au titre d’érouv tavchilin ; et cela vaut lorsqu’il y en a la mesure d’une olive.
תני ר' חייא עדשים שבשולי קדרה סומך עליהן משום ערובי תבשילין וה"מ דאית בהו כזית אמר רב יצחק בריה דרב יהודה שמנונית שעל גבי הסכין גוררו וסומך עליו משום ערובי תבשילין והני מילי דאית בהו כזית
Rav Assi dit au nom de Rav : Les petits poissons salés ne relèvent pas [de l’interdit] des mets cuits par des non-Juifs. Rav Yossef dit : Et si un non-Juif les a grillés, on s’appuie sur eux au titre d’érouv tavchilin. Et si un non-Juif en a fait un plat de petits poissons frits dans la farine, c’est interdit.
אמר רב אסי אמר רב דגים קטנים מלוחים אין בהם משום בשולי נכרים אמר רב יוסף ואם צלאן נכרי סומך עליהם משום ערובי תבשילין ואי עבדינהו נכרי כסא דהרסנא אסור
Original : Beitzah 16a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.