Structure du débat :Michna 1Baraïta 1Question 2Objection 1Preuve 1Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
à l’origine il ne vient pas pour l’expiation, le retarde-t-on ? Ou peut-être, puisque l’holocauste aussi expie pour [la transgression d’un] commandement positif, ne le retarde-t-on pas ?
דעיקר לאו לכפרה אתי משהי לה או דלמא כיון דעולה נמי מכפרא אעשה לא משהי לה
Viens et entends : Celui qui arrache de la laine d’un premier-né sans défaut, même si un défaut lui est survenu et qu’on l’a abattu, [la laine] est interdite. La raison est qu’il l’a arrachée ; mais si elle s’est arrachée [d’elle-même], c’est permis ; et à plus forte raison pour l’holocauste, qu’on ne retarde pas !
ת"ש התולש צמר מבכור תם אע"פ שנולד בו מום שחטו אסור טעמא דתולש הא נתלש שרי וכל שכן עולה דלא משהי לה
— Il en va de même même si elle s’est arrachée [d’elle-même] : c’est interdit ; et s’il enseigne « celui qui arrache », c’est pour te faire connaître la force [de l’opinion] d’Akavia, qui, pour un porteur de défaut, permet même [la laine] qu’on a arrachée.
הוא הדין אפילו נתלש נמי אסור והאי דקתני תולש להודיעך כחו דעקביא דבבעל מום אפילו בתולש נמי שרי
— Mais nous avons appris « qui sont tombés » ! — Il a enseigné « qui sont tombés » pour te faire connaître la force [de l’opinion] des Sages ; il a enseigné « celui qui arrache » pour te faire connaître la force [de l’opinion] d’Akavia.
« La laine qui pend, etc. » : Qu’est-ce que [la laine] qui ne paraît pas [faire partie] de la toison ? Rabbi Éléazar dit au nom de Rech Lakich : Toute [laine] dont la racine est tournée vers sa pointe. Rav Natan bar Ochaya dit : Toute [laine] qui ne se tasse pas avec la toison.
צמר המדולדל כו': היכי דמי אינו נראה עם הגיזה אמר רבי אלעזר אמר ריש לקיש כל שעיקרו הפוך כלפי ראשו רב נתן בר אושעיא אמר כל שאינו מתמעך עם הגיזה
Et Rech Lakich, pourquoi ne parle-t-il pas comme Rav Natan bar Ochaya ? Rabbi Ilaa dit : Rech Lakich est d’avis [que c’est] parce qu’il est impossible [d’avoir] une toison sans brins pendants.
וריש לקיש מאי טעמא לא אמר כרב נתן בר אושעיא אמר רבי אילעא קסבר ריש לקיש לפי שאי אפשר לגיזה בלא נימין המדולדלות:
MICHNA: Combien de temps les Israélites sont-ils tenus de s’occuper du premier-né ? Pour le petit bétail, trente jours, et pour le gros bétail, cinquante jours. Rabbi Yossé dit : pour le petit bétail, trois mois. Si le cohen lui dit pendant ce délai : « Donne-le-moi », il ne le lui donnera pas. Mais s’il est porteur de défaut et que [le cohen] lui dit : « Donne-le-moi, que je le mange », c’est permis. Et à l’époque du Temple, s’il était sans défaut et que [le cohen] lui disait : « Donne, que je l’offre », c’était permis.
מתני׳ עד כמה ישראל חייבין ליטפל בבכור בדקה שלשים יום ובגסה חמשים יום ר' יוסי אומר בדקה שלשה חדשים אמר לו הכהן בתוך הזמן תנהו לי הרי זה לא יתננו לו ואם בעל מום הוא ואמר לו תנהו לי שאוכלנו מותר ובשעת המקדש אם היה תמים אמר לו תן ואקרבנו מותר
Le premier-né est mangé dans l’année, qu’il soit sans défaut ou porteur de défaut, car il est dit : « Devant l’Éternel ton Dieu tu le mangeras, année par année » (Dt 15, 20). Si un défaut lui est survenu dans sa [première] année, on peut le garder tous les douze mois ; après douze mois, on ne peut le garder que trente jours.
הבכור נאכל שנה בשנה בין תם בין בעל מום שנאמר (דברים טו, כ) לפני ה' אלהיך תאכלנו שנה בשנה נולד לו מום בתוך שנתו רשאי לקיימו כל שנים עשר חדש לאחר י"ב חדש אינו רשאי לקיימו אלא ל' יום:
GUEMARA: D’où tire-t-on ces choses ? Rav Kahana dit : Car le verset dit : « Le premier-né de tes fils, tu Me le donneras » — « ainsi feras-tu pour ton menu bétail » (Ex 22, 28-29) ;
גמ׳ מנה"מ אמר רב כהנא דאמר קרא (שמות כב, כח) בכור בניך תתן לי כן תעשה לצאנך
J’inverse, moi ! — Il est logique [d’associer] ce qui est mentionné en premier à ce qui est mentionné en premier, et ce qui vient après à ce qui vient après. — Au contraire, [associe] ce qui est contigu à ce qui lui est contigu !
Il a été enseigné de même : « Le premier-né de tes fils, tu Me le donneras ; ainsi feras-tu pour ton menu bétail » : on pourrait penser [qu’il en va] de même pour ton bœuf ; le verset dit « tu feras » : le texte t’a ajouté une autre action pour ton bœuf. Le texte ne l’a confié qu’aux Sages.
תניא נמי הכי בכור בניך תתן לי כן תעשה לצאנך יכול אף לשורך תלמוד לומר תעשה הוסיף לך הכתוב עשייה אחרת בשורך לא מסרך הכתוב אלא לחכמים
De là on a dit : Combien de temps les Israélites sont-ils tenus de s’occuper du premier-né ? Pour le petit bétail, trente jours ; pour le gros bétail, cinquante jours. Rabbi Yossé dit : Pour le petit bétail, trois mois, parce que les soins qu’il exige sont importants. On a enseigné : parce que ses dents sont fines.
מכאן אמרו עד כמה ישראל חייבין להטפל בבכור בבהמה דקה שלשים יום בגסה חמשים יום רבי יוסי אומר בדקה שלשה חדשים מפני שטפולה מרובה תנא מפני ששיניה דקות:
« Si le cohen lui dit pendant ce délai : Donne-le-moi, il ne le lui donnera pas » : Quelle en est la raison ? Rav Chéchet dit : Parce qu’il aurait l’air d’un cohen qui aide aux aires de battage.
אם אמר לו הכהן בתוך הזמן תנהו לי הרי זה לא יתן לו: מאי טעמא אמר רב ששת מפני שנראה ככהן המסייע בבית הגרנות
Nos maîtres ont enseigné : Les cohanim, les lévites et les pauvres qui aident chez les bergers, aux aires de battage et dans les abattoirs, on ne leur donne pas la terouma et la dîme en guise de salaire ; et si on le fait, on les a profanées ; et c’est à leur sujet que le texte dit : « Vous avez corrompu l’alliance de Lévi » (Ml 2, 8) ; et il dit aussi : « Vous ne profanerez pas les choses saintes des enfants d’Israël, et vous ne mourrez pas » (Nb 18, 32).
תנו רבנן הכהנים והלוים והעניים המסייעים בבית הרועים ובבית הגרנות ובבית המטבחים אין נותנין להם תרומה ומעשר בשכרן ואם עושין כן חיללו ועליהן הכתוב אומר (מלאכי ב, ח) שחתם ברית הלוי ואומר (במדבר יח, לב) ואת קדשי בני ישראל לא תחללו ולא תמותו
Que signifie « et il dit aussi » ? Si tu dis qu’il n’y a pas [de peine de] mort, viens et entends : « Vous ne profanerez pas les choses saintes des enfants d’Israël, et vous ne mourrez pas ».
מאי ואומר וכי תימא מיתה לא ת"ש ואת קדשי בני ישראל לא תחללו ולא תמותו
Et les Sages voulurent les pénaliser en [les obligeant] à prélever de leur propre bien la terouma [due] sur [ces produits] ; et pourquoi ne les ont-ils pas pénalisés ? De peur qu’on n’en vienne à prélever sur ce qui est exempt pour ce qui est soumis.
ובקשו חכמים לקונסן ולהיות מפרישין עליהן תרומה משלם ומפני מה לא קנסום דלמא אתי לאפרושי מן הפטור על החיוב
Original : Bekhorot 26b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.