Structure du débat :Michna 1Question 3Objection 1Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Ce n’est pas que [le nom] Jacob sera arraché de sa place, mais Israël sera l’essentiel et Jacob lui sera accessoire. Et ainsi il est dit : « Ne vous souvenez pas des choses premières, et ne considérez pas les choses anciennes » (Is 43, 18). « Ne vous souvenez pas des choses premières » – c’est l’asservissement aux royaumes ; « et ne considérez pas les choses anciennes » – c’est la sortie d’Égypte.
לא שיעקר יעקב ממקומו אלא ישראל עיקר ויעקב טפל לו וכן הוא אומר (ישעיהו מג, יח) אל תזכרו ראשונות וקדמוניות אל תתבוננו אל תזכרו ראשונות זה שעבוד מלכיות וקדמוניות אל תתבוננו זו יציאת מצרים (ישעיהו מג, יט)
Une parabole : à quoi la chose ressemble-t-elle ? À un homme qui marchait sur la route ; un loup l’attaqua et il en réchappa, et il allait racontant l’affaire du loup. Un lion l’attaqua et il en réchappa, et il allait racontant l’affaire du lion. Un serpent l’attaqua et il en réchappa ; il oublia l’affaire des deux [premiers] et allait racontant l’affaire du serpent. Ainsi en est-il d’Israël : les dernières détresses font oublier les premières.
משל למה הדבר דומה לאדם שהיה מהלך בדרך ופגע בו זאב וניצל ממנו והיה מספר והולך מעשה זאב פגע בו ארי וניצל ממנו והיה מספר והולך מעשה ארי פגע בו נחש וניצל ממנו שכח מעשה שניהם והיה מספר והולך מעשה נחש אף כך ישראל צרות אחרונות משכחות את הראשונות:
Bar Kappara a enseigné : Quiconque appelle Abraham « Abram » transgresse un commandement positif, comme il est dit : « Ton nom sera Abraham » (Gn 17, 5). Rabbi Eliézer dit : Il transgresse un interdit, comme il est dit : « On ne t’appellera plus du nom d’Abram » (Gn 17, 5).
תני בר קפרא כל הקורא לאברהם אברם עובר בעשה שנאמר (בראשית יז, ה) והיה שמך אברהם רבי אליעזר אומר עובר בלאו שנאמר (בראשית יז, ה) ולא יקרא עוד [את] שמך אברם
Là, c’est le Saint, béni soit-Il, qui l’a dit à Abraham : « Saraï ta femme, tu ne l’appelleras plus du nom de Saraï, car Sarah est son nom » (Gn 17, 15).
התם קודשא בריך הוא אמר לאברהם (בראשית יז, טו) שרי אשתך לא תקרא את שמה שרי כי שרה שמה
C’est différent là, car le verset [lui-même] est revenu [à ce nom], comme il est écrit : « Dieu dit à Israël dans les visions de la nuit : Jacob, Jacob ! » (Gn 46, 2).
שאני התם דהדר אהדריה קרא דכתיב (בראשית מו, ב) ויאמר אלהים לישראל במראות הלילה ויאמר יעקב יעקב
Entre les sections, on peut saluer par déférence et répondre ; et au milieu [d’une section], on peut saluer par crainte et répondre. Telles sont les paroles de Rabbi Meïr.
בפרקים שואל מפני הכבוד ומשיב ובאמצע שואל מפני היראה ומשיב דברי ר' מאיר
Rabbi Yehouda dit : Au milieu, on peut saluer par crainte et répondre par déférence ; et entre les sections, on peut saluer par déférence et rendre le salut à tout homme.
ר' יהודה אומר באמצע שואל מפני היראה ומשיב מפני הכבוד ובפרקים שואל מפני הכבוד ומשיב שלום לכל אדם
Voici [les intervalles] entre les sections : entre la première bénédiction et la deuxième, entre la deuxième et « Écoute », entre « Écoute » et « Et s’il advient que vous écoutiez », entre « Et s’il advient que vous écoutiez » et « Et Il dit », entre « Et Il dit » et « Vrai et ferme ».
אלו הן בין הפרקים בין ברכה ראשונה לשניה בין שניה לשמע בין שמע לוהיה אם שמוע בין והיה אם שמוע לויאמר בין ויאמר לאמת ויציב
Rabbi Yehochoua ben Kor’ha a dit : Pourquoi la section « Écoute » précède-t-elle « Et s’il advient que vous écoutiez » ? Afin qu’on accepte sur soi d’abord le joug de la royauté des cieux, et ensuite qu’on accepte sur soi le joug des mitsvot. [Et pourquoi] « Et s’il advient que vous écoutiez » [précède-t-elle] « Et Il dit » ? Car « Et s’il advient que vous écoutiez » s’applique de jour comme de nuit, tandis que « Et Il dit » ne s’applique que de jour.
אמר ר' יהושע בן קרחה למה קדמה פרשת שמע לוהיה אם שמוע כדי שיקבל עליו עול מלכות שמים תחלה ואחר כך מקבל עליו עול מצות והיה אם שמוע לויאמר שוהיה אם שמוע נוהג בין ביום ובין בלילה ויאמר אינו נוהג אלא ביום בלבד:
Nos maîtres ont enseigné : Le Chema [doit être récité] tel qu’il est écrit [en hébreu] ; telles sont les paroles de Rabbi. Et les Sages disent : Dans n’importe quelle langue.
Et Rabbi, d’où tire-t-il qu’on ne doit pas le lire dans le désordre ? Il le tire de [la différence entre] « des paroles » et « les paroles ». Et les Sages n’interprètent pas [la différence entre] « des paroles » et « les paroles ».
ורבי שלא יקרא למפרע מנא ליה נפקא ליה מדברים הדברים ורבנן דברים הדברים לא דרשי
Faut-il en déduire que Rabbi pense que toute la Torah peut être dite dans n’importe quelle langue ? Car si tu penses qu’elle doit être dite en langue sainte, pourquoi ai-je besoin du « et elles seront » écrit par le Miséricordieux ?
למימרא דסבר רבי דכל התורה כולה בכל לשון נאמרה דאי סלקא דעתך בלשון הקודש נאמרה והיו דכתב רחמנא למה לי
Faut-il en déduire que les Sages pensent que toute la Torah doit être dite en langue sainte ? Car si tu penses qu’elle peut être dite dans n’importe quelle langue, pourquoi ai-je besoin du « Écoute » écrit par le Miséricordieux ?
למימרא דסברי רבנן דכל התורה כולה בלשון הקודש נאמרה דאי סלקא דעתך בכל לשון נאמרה שמע דכתב רחמנא למה לי
Nos maîtres ont enseigné : « Et elles seront » – qu’on ne doit pas le lire dans le désordre. « Les paroles… sur ton cœur » – on pourrait penser que toute la section requiert l’intention ; c’est pourquoi le verset dit « celles-ci » : jusqu’ici, elle requiert l’intention, à partir d’ici, elle ne requiert pas l’intention. Telles sont les paroles de Rabbi Eliézer.
ת"ר והיו שלא יקרא למפרע הדברים על לבבך יכול תהא כל הפרשה צריכה כוונה תלמוד לומר האלה עד כאן צריכה כוונה מכאן ואילך אין צריכה כוונה דברי ר' אליעזר
Original : Berakhot 13a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.