« Mesure et apporte ! » Et certains disent : qui disait : « Apporte beaucoup, beaucoup, sans mesure ! »
מדוד והבא ואיכא דאמרי שאמרה מאד מאד הביא בלא מדה
Chabbat 150a שבת
Structure du débat :Michna 1
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
« Et une grandeur extraordinaire me fut ajoutée » (Dn 4, 33). Rav Yehouda a dit au nom de Rabbi Yirmeya bar Abba : Cela enseigne qu’il chevauchait un lion mâle et attachait un serpent sur sa tête, pour accomplir ce qui est dit : « Et même les bêtes des champs, Je les lui ai données pour le servir » (Jr 27, 6).
(דניאל ד, לג) ורבו יתירה הוספת לי אמר רב יהודה אמר רב ירמיה בר אבא מלמד שרכב על ארי זכר וקשר תנין בראשו לקיים מה שנא' (ירמיהו כז, ו) וגם את חית השדה נתתי לו לעבדו:
MICHNA: On n’engagera pas d’ouvriers le Chabbat, et on ne dira pas à son prochain de nous engager des ouvriers. On n’attend pas la tombée de la nuit à la limite du te’houm pour engager des ouvriers et pour apporter des fruits ; mais on attend la tombée de la nuit [à la limite] pour garder [des fruits], et on rapporte des fruits à la main. Abba Chaoul a énoncé une règle générale : Tout ce que j’ai le droit de dire, j’ai le droit d’attendre la tombée de la nuit pour cela.
מתני׳ לא ישכור אדם פועלים בשבת ולא יאמר אדם לחבירו לשכור לו פועלים אין מחשיכין על התחום לשכור לו פועלים ולהביא פירות אבל מחשיך הוא לשמור ומביא פירות בידו כלל אמר אבא שאול כל שאני זכאי באמירתו רשאי אני להחשיך עליו:
GUEMARA: (C’est évident !) Quelle différence entre lui-même et son prochain ? Rav Papa a dit : Son prochain non juif. Rav Achi objecta : Dire [quelque chose] à un non-Juif n’est qu’un chevout [interdit rabbinique] !
גמ׳ (פשיטא) מ"ש הוא ומ"ש חבירו אמר רב פפא חבר נכרי מתקיף לה רב אשי אמירה לנכרי שבות
Rav Achi a plutôt dit : Tu peux même dire que son prochain est un Israélite ; [la Michna] nous apprend ceci : On ne dira pas à son prochain : « Engage-moi des ouvriers », mais on dit à son prochain : « On verra si tu te tiens avec moi ce soir. » Et notre Michna, selon qui est-elle ? Selon Rabbi Yehochoua ben Kor’ha, car il a été enseigné : On ne dira pas à son prochain : « On verra si tu te tiens avec moi ce soir. » Rabbi Yehochoua ben Kor’ha dit : On dit à son prochain : « On verra si tu te tiens avec moi ce soir. »
אלא אמר רב אשי אפילו תימא חבירו ישראל הא קמ"ל לא יאמר אדם לחבירו שכור לי פועלים אבל אומר אדם לחבירו הנראה שתעמוד עמי לערב ומתני' מני כרבי יהושע בן קרחה דתניא לא יאמר אדם לחבירו הנראה שתעמוד עמי לערב רבי יהושע בן קרחה אומר אומר אדם לחבירו הנראה שתעמוד עמי לערב
Rabba bar bar ’Hana a dit au nom de Rabbi Yo’hanan : La halakha est conforme à Rabbi Yehochoua ben Kor’ha. Et Rabba bar bar ’Hana a dit au nom de Rabbi Yo’hanan : Quelle est la raison de Rabbi Yehochoua ben Kor’ha ? Car il est écrit : « Sans trouver ton affaire ni dire une parole » (Is 58, 13) : la parole est interdite, la pensée est permise.
אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן הלכה כרבי יהושע בן קרחה ואמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן מ"ט דרבי יהושע בן קרחה דכתיב (ישעיהו נח, יג) ממצוא חפצך ודבר דבר דיבור אסור הרהור מותר
Rav A’ha bar Rav Houna opposa à Rava : Rabbi Yo’hanan a-t-il dit : la parole est interdite, la pensée est permise ? On en voit que la pensée n’est pas considérée comme la parole. Or Rabba bar bar ’Hana a dit au nom de Rabbi Yo’hanan : Partout il est permis de méditer [les paroles de Torah], sauf aux bains et aux latrines ! — Là, c’est différent, car il nous faut : « Et ton camp sera saint » (Dt 23, 15), ce qui n’est pas [le cas].
רמי ליה רב אחא בר רב הונא לרבא מי אמר ר' יוחנן דיבור אסור הרהור מותר אלמא הרהור לאו כדיבור דמי והאמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן בכל מקום מותר להרהר חוץ מבית המרחץ ומבית הכסא שאני התם דבעינן (דברים כג, טו) והיה מחניך קדוש וליכא
Ici aussi il est écrit : « Et qu’Il ne voie pas chez toi de nudité de chose » (Dt 23, 15) ! — Celui-là est nécessaire pour [l’enseignement] de Rav Yehouda, car Rav Yehouda a dit : Devant un idolâtre nu, il est interdit de lire le Chema.
הכא נמי כתיב (דברים כג, טו) ולא יראה בך ערות דבר ההוא מיבעי ליה לכדרב יהודה דאמר רב יהודה עכו"ם ערום אסור לקרות קרית שמע כנגדו
Pourquoi précisément un idolâtre ? Même un Israélite aussi ! — Il dit « il n’est pas nécessaire » : il n’est pas nécessaire [de dire qu’]un Israélite est interdit ; mais un idolâtre, puisqu’il est écrit à leur sujet : « Dont la chair est une chair d’ânes » (Ez 23, 20), dis que c’est bien. Il nous l’apprend.
מאי איריא עכו"ם אפי' ישראל נמי לא מיבעיא קאמר לא מיבעיא ישראל דאסור אבל עכו"ם כיון דכתיב ביה (יחזקאל כג, כ) אשר בשר חמורים בשרם אימא שפיר דמי קמ"ל
Dis qu’il en est bien ainsi ! — Le verset dit : « Et ils ne virent pas la nudité de leur père » (Gn 9, 23).
אימא הכי נמי אמר קרא (בראשית ט, כג) וערות אביהם לא ראו
Et la parole est-elle interdite ? Rav ’Hisda et Rav Hamnouna ont dit tous deux : Des comptes de mitsva, il est permis de les calculer le Chabbat. Et Rabbi Éléazar a dit : On fixe la tsedaka pour les pauvres le Chabbat. Et Rabbi Yaakov bar Idi a dit au nom de Rabbi Yo’hanan : On s’occupe de ce qui touche à la vie et aux affaires publiques le Chabbat, et on va aux synagogues pour s’occuper des affaires publiques le Chabbat.
ודיבור מי אסיר והא רב חסדא ורב המנונא דאמרי תרוייהו חשבונות של מצוה מותר לחשבן בשבת וא"ר אלעזר פוסקים צדקה לעניים בשבת וא"ר יעקב בר אידי אמר רבי יוחנן מפקחין פיקוח נפש ופיקוח רבים בשבת והולכין לבתי כנסיות לפקח על עסקי רבים בשבת
Et Rabbi Chmouel bar Na’hmani a dit au nom de Rabbi Yo’hanan : On va aux théâtres, aux cirques et aux basiliques pour s’occuper des affaires publiques le Chabbat. Et on a enseigné à l’école de Menaché : On arrange les fiançailles des enfants le Chabbat, et [on s’occupe] d’un enfant pour lui faire apprendre le Livre et pour lui faire apprendre un métier. — Le verset dit : « Sans trouver ton affaire ni dire une parole » : tes affaires sont interdites, les affaires du Ciel sont permises.
וא"ר שמואל בר נחמני א"ר יוחנן הולכין לטרטיאות ולקרקסאות ולבסילקאות לפקח על עסקי רבים בשבת ותנא דבי מנשה משדכין על התינוקות ליארס בשבת ועל התינוק ללמדו ספר וללמדו אומנות אמר קרא ממצוא חפצך ודבר דבר חפציך אסורים חפצי שמים מותרין
Rav Yehouda a dit au nom de Chmouel : Les comptes du [roi] et ceux qui sont sans importance, il est permis de les calculer le Chabbat. Il a été enseigné de même : Les comptes passés et ceux qui sont à venir, il est interdit de les calculer ; (ceux du) roi
א"ר יהודה אמר שמואל חשבונות של [מלך] ושל מה בכך מותר לחשבן בשבת תנ"ה חשבונות שעברו ושעתידין להיו' אסור לחשבן של) מלך
Original : Shabbat 150a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.