ou bien pour [ce qui relève de] l’appréciation des juges.
אי נמי לשודא דדייני
Chevou’ot 30b שבועות
Structure du débat :Baraïta 1Question 2Objection 1
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
’Oula dit : La controverse [porte sur] les plaideurs ; mais pour les témoins, de l’avis de tous, [ils sont] debout, car il est écrit : « Et les deux hommes se tiendront » (Dt 19, 17). Rav Houna dit : La controverse [porte sur] le moment des débats ; mais au moment du prononcé du jugement, de l’avis de tous, les juges sont assis et les plaideurs debout, car il est écrit : « Moïse s’assit pour juger le peuple, et le peuple se tint [debout] » (Ex 18, 13).
אמר עולא מחלוקת בבעלי דינין אבל בעדים דברי הכל בעמידה דכתיב (דברים יט, יז) ועמדו שני האנשים אמר רב הונא מחלוקת בשעת משא ומתן אבל בשעת גמר דין דברי הכל דיינין בישיבה ובעלי דינין בעמידה דכתיב (שמות יח, יג) וישב משה לשפוט את העם ויעמוד העם
Autre version : La controverse [porte sur] le moment des débats ; mais au moment du prononcé du jugement, de l’avis de tous, les juges sont assis et les plaideurs debout, car les témoins sont comme le prononcé du jugement, et il est écrit à leur sujet : « Et les deux hommes se tiendront ».
ל"א מחלוקת בשעת משא ומתן אבל בשעת גמר דין דברי הכל דיינין בישיבה ובעלי דינין בעמידה דהא עדים כגמר דין דמו וכתיב בהו ועמדו שני האנשים
La femme de Rav Houna avait un procès devant Rav Na’hman. Il dit : Comment ferons-nous ? Si je me lève devant elle, les arguments de la partie adverse seront étouffés ; si je ne me lève pas devant elle — la femme d’un érudit est comme un érudit ! Il dit à son serviteur : Va, fais voler un oison sur moi et jette-le sur moi, et je me lèverai.
דביתהו דרב הונא הוה לה דינא קמיה דרב נחמן אמר היכי נעביד אי איקום מקמה מסתתמן טענתיה דבעל דינא לא איקום מקמה אשת חבר הרי היא כחבר א"ל לשמעיה צא ואפרח עלי בר אווזא ושדי עלוואי ואיקום
Mais le maître n’a-t-il pas dit : La controverse [porte sur] le moment des débats ; mais au moment du prononcé du jugement, de l’avis de tous, les juges sont assis et les plaideurs debout ? — [Rav Na’hman] s’asseyait comme celui qui délace ses chaussures, et disait : « Untel, tu es acquitté ; Untel, tu es condamné. »
והאמר מר מחלוקת בשעת משא ומתן אבל בשעת גמר דין דברי הכל דיינים בישיבה ובעלי דינין בעמידה דיתיב כמאן דשרי מסאניה ואמר איש פלוני אתה זכאי איש פלוני אתה חייב
Rabba bar Rav Houna dit : Un jeune érudit et un ignorant qui sont en procès l’un avec l’autre, nous faisons asseoir le jeune érudit, et à l’ignorant aussi nous disons : « Assieds-toi » ; et s’il se tient debout, cela ne nous concerne pas.
אמר רבה בר רב הונא האי צורבא מרבנן ועם הארץ דאית להו דינא בהדי הדדי מותבינן ליה לצורבא מרבנן ולעם הארץ נמי אמרינן ליה תיב ואי קאי לית לן בה
Rav bar Charbia avait un procès devant Rav Papa. Il le fit asseoir et fit aussi asseoir la partie adverse. L’huissier du tribunal vint, le frappa et fit lever l’ignorant, et Rav Papa ne lui dit pas : « Assieds-toi. » Comment a-t-il pu agir ainsi ? Ses arguments sont étouffés ! Rav Papa dit : Il se dit : Lui [le juge] m’a bien fait asseoir ; c’est l’huissier qui ne m’apprécie pas.
רב בר שרביא הוה ליה דינא קמיה דרב פפא אותביה ואותיב נמי לבעל דיניה אתא שליחא דבי דינא בטש ביה ואוקמיה לעם הארץ ולא אמר ליה רב פפא תיב היכי עביד הכי והא מסתתמן טענתיה אמר רב פפא מימר אמר איהו הא אותבן שליחא הוא דלא מפייס מינאי
Et Rabba bar Rav Houna dit : Un jeune érudit et un ignorant qui sont en procès l’un avec l’autre, que le jeune érudit ne vienne pas le premier s’asseoir, car il semblerait qu’il ait préparé son procès [avec le juge]. Et nous ne l’avons dit que lorsqu’il n’a pas d’heure fixe ; mais s’il a une heure fixe, cela ne nous concerne pas : [l’autre] se dit qu’il est occupé à son heure [d’étude].
ואמר רבה בר רב הונא האי צורבא מרבנן ועם הארץ דאית להו דינא בהדי הדדי לא ליקדום צורבא מרבנן וליתיב משום דמיחזי כמאן דסדר ליה לדיניה ולא אמרן אלא דלא קביע ליה עידניה אבל קביע ליה עידניה לית לן בה מימר אמר בעידניה טריד
Et Rabba bar Rav Houna dit : Un jeune érudit qui connaît un témoignage, et pour qui il serait dégradant d’aller témoigner devant un juge moins important que lui, qu’il n’y aille pas. Rav Chicha, fils de Rav Idi, dit : Nous aussi, nous l’avons appris : S’il a trouvé un sac ou un panier et qu’il n’a pas l’habitude d’en porter, il ne le prend pas.
ואמר רבה בר רב הונא האי צורבא מרבנן דידע בסהדותא וזילא ביה מילתא למיזל לבי דיינא דזוטר מיניה לאסהודי קמיה לא ליזיל אמר רב שישא בריה דרב אידי אף אנן נמי תנינא מצא שק או קופה ואין דרכו ליטול הרי זה לא יטול
Ces paroles [s’appliquent] aux affaires d’argent ; mais pour les interdits, « Il n’y a ni sagesse, ni intelligence, ni conseil face à l’Éternel » (Pr 21, 30) : partout où il y a profanation du Nom, on n’accorde pas d’honneur au maître.
הני מילי בממונא אבל באיסורא (משלי כא, ל) אין חכמה ואין תבונה ואין עצה לנגד ה' כל מקום שיש בו חלול ה' אין חולקין כבוד לרב:
Rav Yeimar connaissait un témoignage en faveur de Mar Zoutra. Il vint devant Amémar, qui les fit tous asseoir. Rav Achi dit à Amémar : ’Oula n’a-t-il pas dit : La controverse [porte sur] les plaideurs ; mais pour les témoins, de l’avis de tous, [ils sont] debout ? Il lui dit : Ceci est un commandement positif et cela est un commandement positif ; le commandement positif de l’honneur dû à la Torah prévaut.
רב יימר הוה ידע ליה סהדותא למר זוטרא אתא לקמיה דאמימר אותבינהו לכולהו אמר ליה רב אשי לאמימר והאמר עולא מחלוקת בבעלי דינין אבל בעדים דברי הכל בעמידה א"ל האי עשה והאי עשה עשה דכבוד תורה עדיף
(Moyen mnémotechnique : avocat, ignorant, voleur, fraude.)
(סימן סניגרון בור גזלת מרמה)
Les Sages ont enseigné : D’où [sait-on] qu’un juge ne doit pas se faire l’avocat de ses propres paroles ? Le verset dit : « Éloigne-toi d’une parole de mensonge » (Ex 23, 7). Et d’où [sait-on] qu’un juge ne doit pas faire asseoir devant lui un disciple ignorant ? Le verset dit : « Éloigne-toi d’une parole de mensonge ».
ת"ר מנין לדיין שלא יעשה סניגרון לדבריו תלמוד לומר (שמות כג, ז) מדבר שקר תרחק ומנין לדיין שלא ישב תלמיד בור לפניו ת"ל מדבר שקר תרחק
D’où [sait-on qu’]un juge qui sait que son collègue est un voleur, et de même un témoin qui sait que son compagnon est un voleur, d’où [sait-on] qu’il ne doit pas se joindre à lui ? Le verset dit : « Éloigne-toi d’une parole de mensonge ».
מנין לדיין שיודע לחבירו שהוא גזלן וכן עד שיודע בחבירו שהוא גזלן מנין שלא יצטרף עמו תלמוד לומר מדבר שקר תרחק
D’où [sait-on] qu’un juge qui sait qu’une affaire est frauduleuse ne doit pas dire : « Puisque les témoins témoignent, je la trancherai, et que
מנין לדיין שיודע בדין שהוא מרומה שלא יאמר הואיל והעדים מעידין אחתכנו ויהא
Original : Shevuot 30b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.