[Cela vaut] là où il ne commet pas d’interdit [en restant] ; mais ici, où il commet un interdit, il doit en effet descendre.
דלא קא עביד איסורא אבל הכא דקא עביד איסורא הכי נמי דירד
Érouvin 100b עירובין
Structure du débat :Question 1
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
On a enseigné dans une baraïta : Qu’il s’agisse d’un arbre vert ou d’un arbre sec, [c’est interdit]. Et on a enseigné dans une autre : En quel cas cela est-il dit ? Pour un [arbre] vert ; mais pour un sec, c’est permis.
תני חדא אחד אילן לח ואחד אילן יבש ותניא אידך בד"א בלח אבל ביבש מותר
Rav Yehouda a dit : Il n’y a pas de contradiction : ici, quand son tronc se renouvelle ; là, quand son tronc ne se renouvelle pas.
אמר רב יהודה ל"ק כאן בשגזעו מחליף כאן בשאין גזעו מחליף
Un arbre dont le tronc se renouvelle, tu l’appelles sec ? Plutôt, il n’y a pas de contradiction : ici, pendant les jours d’été ; là, pendant la saison des pluies.
גזעו מחליף יבש קרית ליה אלא לא קשיא כאן בימות החמה כאן בימות הגשמים
Pendant les jours d’été ? Mais les fruits tombent ! — Quand il n’y a pas de fruits. — Mais des brindilles tombent ! — Il s’agit d’une souche.
בימות החמה הא נתרי פירי בדליכא פירי והא קא נתרי קינסי בגדודא
En est-il ainsi ? Rav n’est-il pas venu à Afsatia, et n’y a-t-il pas interdit [même] une souche ? — Rav avait trouvé une plaine [ouverte] et il y éleva une clôture.
איני והא רב איקלע לאפסטיא ואסר בגדודא רב בקעה מצא וגדר בה גדר:
Rami bar Abba a dit au nom de Rav Assi : Il est interdit de marcher sur l’herbe le Chabbat, car il est dit : « Celui qui se hâte des pieds commet une faute » (Pr 19, 2).
אמר רמי בר אבא אמר רב אסי אסור לאדם שיהלך על גבי עשבים בשבת משום שנאמר (משלי יט, ב) ואץ ברגלים חוטא
On a enseigné dans une baraïta : Il est permis de marcher sur l’herbe le Chabbat ; et on a enseigné dans une autre : C’est interdit. Il n’y a pas de contradiction : l’une concerne l’herbe verte, l’autre l’herbe sèche.
תני חדא מותר לילך ע"ג עשבים בשבת ותניא אידך אסור ל"ק הא בלחים הא ביבשים
Et si tu veux, dis : l’une et l’autre concernent l’herbe verte, et il n’y a pas de contradiction : ici, pendant les jours d’été ; là, pendant la saison des pluies.
ואי בעית אימא הא והא בלחים ולא קשיא כאן בימות החמה כאן בימות הגשמים
Et si tu veux, dis : l’une et l’autre concernent les jours d’été, et il n’y a pas de contradiction : l’une, quand il porte des chaussures ; l’autre, quand il n’en porte pas.
ואיבעית אימא הא והא בימות החמה ול"ק הא דסיים מסאניה הא דלא סיים מסאניה
Et si tu veux, dis : l’une et l’autre concernent celui qui porte des chaussures, et il n’y a pas de contradiction : l’une, quand elles ont des pointes ; l’autre, quand elles n’en ont pas.
ואיבעית אימא הא והא דסיים מסאניה ול"ק הא דאית ליה עוקצי הא דלית ליה עוקצי
Et si tu veux, dis : l’une et l’autre concernent [des chaussures] à pointes : l’une, quand [l’herbe] est longue et traînante ; l’autre, quand elle ne l’est pas.
ואיבעית אימא הא והא דאית ליה עוקצי הא דאית ליה שרכא הא דלית ליה שרכא
Et aujourd’hui que nous tenons pour la halakha selon Rabbi Chimon, tout cela est permis.
והאידנא דקיימא לן כר"ש כולהו שרי:
Rami bar ’Hama a dit encore au nom de Rav Assi : Il est interdit à un homme de contraindre sa femme à l’acte de la mitsva [conjugale], car il est dit : « Celui qui se hâte des pieds commet une faute » (Pr 19, 2).
ואמר רמי בר חמא אמר רב אסי אסור לאדם שיכוף אשתו לדבר מצוה שנאמר ואץ ברגלים חוטא
Et Rabbi Yehochoua ben Lévi a dit : Quiconque contraint sa femme à l’acte de la mitsva aura des enfants indignes. Rav Ika bar ’Hinena a dit : Quel est le verset ? « Même sans connaissance, l’âme n’est pas bonne » (Pr 19, 2).
וא"ר יהושע בן לוי כל הכופה אשתו לדבר מצוה הווין לו בנים שאינן מהוגנין אמר רב איקא בר חיננא מאי קראה (משלי יט, ב) גם בלא דעת נפש לא טוב
On a enseigné de même : « Même sans connaissance, l’âme n’est pas bonne » : c’est celui qui contraint sa femme à l’acte de la mitsva ; « et celui qui se hâte des pieds commet une faute » : c’est celui qui s’unit [à elle] et recommence.
תניא נמי הכי גם בלא דעת נפש לא טוב זה הכופה אשתו לדבר מצוה ואץ ברגלים חוטא זה הבועל ושונה
En est-il ainsi ? Rava n’a-t-il pas dit : Celui qui veut que tous ses enfants soient des garçons, qu’il s’unisse [à sa femme] et recommence ? — Il n’y a pas de contradiction : ici, avec [son] consentement ; là, sans [son] consentement.
איני והאמר רבא הרוצה לעשות כל בניו זכרים יבעול וישנה ל"ק כאן לדעת כאן שלא לדעת:
Rabbi Chmouel bar Na’hmani a dit au nom de Rabbi Yo’hanan : Toute femme qui sollicite son mari à l’acte de la mitsva aura des enfants tels qu’il n’y en eut pas de semblables même dans la génération de Moïse. Car pour la génération de Moïse il est écrit : « Donnez-vous des hommes sages, intelligents et connus, pour vos tribus » (Dt 1, 13), et il est écrit : « Je pris les chefs de vos tribus, des hommes sages et connus » (Dt 1, 15) ; mais d’intelligents, il n’en trouva pas.
א"ר שמואל בר נחמני א"ר יוחנן כל אשה שתובעת בעלה לדבר מצוה הווין לה בנים שאפילו בדורו של משה לא היו כמותן דאילו בדורו של משה כתיב (דברים א, יג) הבו לכם אנשים חכמים ונבונים וידועים לשבטיכם וכתיב ואקח את ראשי שבטיכם אנשים חכמים וידועים ואילו נבונים לא אשכח
Tandis que pour Léa il est écrit : « Léa sortit à sa rencontre et dit : C’est vers moi que tu viendras, car je t’ai bel et bien loué » (Gn 30, 16), et il est écrit : « Et des fils d’Issakhar, sachant discerner les temps pour savoir ce que devait faire Israël : leurs chefs, deux cents, et tous leurs frères [agissaient] sur leur parole » (1 Ch 12, 33).
ואילו גבי לאה כתיב (בראשית ל, טז) ותצא לאה לקראתו ותאמר אלי תבוא כי שכר שכרתיך וכתיב (דברי הימים א יב, לג) ומבני יששכר יודעי בינה לעתים לדעת מה יעשה ישראל ראשיהם מאתים וכל אחיהם על פיהם
En est-il ainsi ? Rav Yits’hak bar Avdimi n’a-t-il pas dit : Ève a été frappée de dix malédictions, car il est écrit :
איני והאמר רב יצחק בר אבדימי עשר קללות נתקללה חוה דכתיב
« À la femme Il dit : Je multiplierai, multiplierai » (Gn 3, 16) : ce sont les deux écoulements de sang, l’un le sang de la menstruation, l’autre le sang de la virginité ; « ta peine » : c’est la peine d’élever les enfants ; « et ta grossesse » : c’est la peine de la grossesse ; « dans la douleur tu enfanteras des fils » : au sens littéral ;
(בראשית ג, טז) אל האשה אמר הרבה ארבה אלו שני טפי דמים אחת דם נדה ואחת דם בתולים עצבונך זה צער גידול בנים והרונך זה צער העיבור בעצב תלדי בנים כמשמעו
« et vers ton mari sera ton désir » : cela enseigne que la femme désire son mari quand il part en voyage ; « et il dominera sur toi » : cela enseigne que la femme sollicite dans son cœur, tandis que l’homme sollicite de sa bouche. C’est là une bonne qualité chez les femmes ! [Comment donc peut-on louer celle qui sollicite ?]
ואל אישך תשוקתך מלמד שהאשה משתוקקת על בעלה בשעה שיוצא לדרך והוא ימשל בך מלמד שהאשה תובעת בלב והאיש תובע בפה זו היא מדה טובה בנשים
Quand nous le disons, c’est qu’elle se rend agréable devant lui.
כי קאמרינן דמרציא ארצויי קמיה
Celles-là ne font que sept ! — Quand Rav Dimi est venu, il a dit : [Elle est] enveloppée comme un endeuillé, bannie de tout homme, et enfermée dans une prison.
הני שבע הווין כי אתא רב דימי אמר עטופה כאבל ומנודה מכל אדם וחבושה בבית האסורין
Que signifie « bannie de tout homme » ? Si l’on dit : parce que l’isolement [avec un homme étranger] lui est interdit, à lui aussi l’isolement est interdit ! Plutôt : qu’elle est interdite à deux [maris à la fois].
מאי מנודה מכל אדם אילימא משום דאסיר לה ייחוד איהו נמי אסיר ליה ייחוד אלא דאסירא לבי תרי
Dans une baraïta on a enseigné : Elle laisse pousser ses cheveux comme Lilith, elle s’accroupit pour uriner comme une bête, et elle sert de coussin à son mari.
במתניתא תנא מגדלת שער כלילית ויושבת ומשתנת מים כבהמה ונעשית כר לבעלה
Et l’autre [qui ne les compte pas] ? Celles-là sont à sa louange.
ואידך הני שבח הוא לה
Car Rabbi ’Hiya a dit : Que signifie ce qui est écrit : « Il nous instruit par les bêtes de la terre, et par les oiseaux du ciel Il nous rend sages » (Jb 35, 11) ? « Il nous instruit par les bêtes » : c’est la mule, qui s’accroupit pour uriner ; « et par les oiseaux du ciel Il nous rend sages » : c’est le coq, qui courtise [la poule] et ensuite s’accouple.
דא"ר חייא מאי דכתיב (איוב לה, יא) מלפנו מבהמות ארץ ומעוף השמים יחכמנו מלפנו מבהמות זו פרידה שכורעת ומשתנת מים ומעוף השמים יחכמנו זה תרנגול שמפייס ואחר כך בועל
Rabbi Yo’hanan a dit : Si la Torah n’avait pas été donnée, nous aurions appris la pudeur du chat, [le refus du] vol de la fourmi, [l’abstention des] unions interdites de la colombe, et la bienséance du coq, qui courtise et ensuite s’accouple.
אמר רבי יוחנן אילמלא לא ניתנה תורה היינו למידין צניעות מחתול וגזל מנמלה ועריות מיונה דרך ארץ מתרנגול שמפייס ואחר כך בועל
Et comment la courtise-t-il ? Rav Yehouda a dit au nom de Rav : Il lui dit ainsi : Je t’achèterai un manteau qui te descendra jusqu’aux pieds. Après cela, il lui dit : Que la crête de ce coq tombe s’il en a [les moyens] et ne t’en achète pas !
ומאי מפייס לה אמר רב יהודה אמר רב הכי קאמר לה זביננא ליך זיגא דמטו ליך עד כרעיך לבתר הכי אמר לה לישמטתיה לכרבלתיה דההוא תרנגולא אי אית ליה ולא זביננא ליך:
Original : Eruvin 100b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.