Structure du débat :Question 1Objection 1Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
j’exclurai le sang des reptiles, qui ne comportent pas d’impureté grave ; j’exclurai le sang des œufs, qui ne sont pas de la nature de la viande ; le sang des poissons et le sang des sauterelles, qui sont entièrement permis.
אוציא דם שרצים שאין בהם טומאה חמורה אוציא דם ביצים שאין מין בשר דם דגים דם חגבים שכולו היתר
« d’oiseau ou de bête » (Lv 7, 26) : ou bien, de même que l’oiseau n’est pas concerné par [l’interdit des] mélanges, de même [seulement] la bête qui n’est pas concernée par les mélanges ? Le verset dit : « ou de bête ».
(ויקרא ז, כו) לעוף ולבהמה אי מה עוף שאין בה כלאים אף בהמה שאין בה כלאים ת"ל ולבהמה
Ou bien, de même que la bête n’est pas concernée par [l’interdit de prendre] la mère avec les petits, de même [seulement] l’oiseau qui n’est pas concerné par la mère avec les petits ? Le verset dit : « d’oiseau ou de bête ».
אי מה בהמה שאינה באם על הבנים אף עוף שאינו באם על הבנים תלמוד לומר לעוף ולבהמה
Mais disons : « aucun sang » est une généralité, « oiseau et bête » une particularité ; [dans le cas d’une] généralité suivie d’une particularité, la généralité ne comprend que ce qui est dans la particularité : l’oiseau et la bête, oui ; autre chose, non !
ואימא כל דם כלל עוף ובהמה פרט כלל ופרט אין בכלל אלא מה שבפרט עוף ובהמה אין מידי אחרינא לא
« Toute personne qui mangera de quelque sang » (Lv 7, 27) : [le verset] revient à une généralité. [Dans le cas d’une] généralité, d’une particularité et d’une généralité, tu ne juges que selon ce qui ressemble à la particularité.
(ויקרא ז, כז) נפש אשר תאכל כל דם חזר וכלל כלל ופרט וכלל אי אתה דן אלא כעין הפרט
Ce Tanna de l’école de Rabbi Yichmaël interprète les généralités et les particularités de cette manière, même si la dernière généralité ne ressemble pas à la première.
האי תנא דבי ר' ישמעאל כללי ופרטי דרשינן מן הדין גוונא ואף על גב דלא דמי כללא בתרא לכללא קמא
Le maître a dit : [dans le cas d’une] généralité, d’une particularité et d’une généralité, tu ne juges que selon ce qui ressemble à la particularité : de même que la particularité explicitée est une chose qui comporte une impureté légère et une impureté grave, qui comporte de l’interdit et du permis et qui est de la nature de la viande, de même toute chose qui comporte une impureté légère et une impureté grave, etc.
אמר מר כלל ופרט וכלל אי אתה דן אלא כעין הפרט מה הפרט מפורש דבר שיש בו טומאה קלה וטומאה חמורה ויש בה איסור והיתר ויש בהן מין בשר אף כל דבר שיש בו טומאה קלה וטומאה חמורה וכו'
Rav Ada bar Avin dit : il vient inclure le sang du koï. Qu’estime-t-il ? S’il estime que le koï est un cas douteux, aurait-il fallu un verset pour interdire un cas douteux ? Il estime donc plutôt que le koï est une créature à part entière.
אמר רב אדא בר אבין לאתויי דמו של כוי מאי קסבר אי קסבר כוי ספיקא הוא איצטריך קרא למיסר ספיקא אלא קסבר כוי בריה בפני עצמו הוא
Nous avons trouvé [la source pour] son sang ; sa graisse, d’où le savons-nous ? De « toute graisse » (Lv 7, 23). Sa charogne, d’où le savons-nous ? De « toute charogne » (Dt 14, 21).
אשכחן דמו חלבו מנלן (ויקרא ז, כג) מכל חלב נבלתו מנלן (דברים יד, כא) מכל נבלה
Le nerf sciatique, d’où le savons-nous ? Le Miséricordieux l’a fait dépendre de « la cavité de la hanche » (Gn 32, 33), et il possède une cavité de la hanche.
Son impureté et son égorgement, d’où le savons-nous ? C’est une déduction logique : puisque le Miséricordieux l’a inclus pour toutes choses comme une bête, son impureté et son égorgement sont aussi comme ceux d’une bête.
Le maître a dit : j’exclurai le sang des bipèdes, qui comportent une impureté grave mais pas d’impureté légère. Mais on objecte : celui qui coupe [un morceau de chair] d’un homme, [ce morceau] a besoin d’une intention et d’une préparation [pour être susceptible de l’impureté des aliments].
אמר מר אוציא דם מהלכי שתים שיש בהן טומאה חמורה ואין בהן טומאה קלה ורמינהי החותך מן האדם צריך מחשבה והכשר
Et nous avons eu une difficulté : pourquoi ai-je besoin d’une intention ? Que l’acte de couper serve d’intention ! Et Rech Lakich a dit : [il s’agit du cas] où il l’a coupé pour un chien, et une intention pour un chien n’est pas une intention.
וקשיא לן מחשבה למה לי תעשה חתיכה שלו מחשבה ואר"ל בחותכו לכלב ומחשבה לכלב לאו מחשבה היא
N’en est-il pas ainsi ? N’avons-nous pas appris dans une Michna : ils ont énoncé une règle générale concernant l’impureté : tout ce qui est destiné à la nourriture de l’homme est impur, jusqu’à ce que cela devienne impropre à la nourriture d’un chien ?
ולא והתנן כלל אמרו בטומאה כל המיוחד לאכול אדם טמא עד שיפסל מאכילת כלב
Celle-là [concerne le fait] d’en retirer l’impureté : puisque au départ c’était propre à l’homme, [on ne l’en retire] de l’impureté que lorsque cela devient impropre à la nourriture d’un chien. Ici, [il s’agit de] lui conférer l’impureté : si c’est propre à l’homme, c’est propre au chien ; si ce n’est pas propre à l’homme, ce n’est pas propre au chien.
ההוא לאסוקי טומאה מיניה דכיון דמעיקרא הוה חזי לאדם לאסוקי מטומאה עד שיפסל מאכילת כלב הכא לאחותי ליה טומאה אי חזי לאדם חזי לכלב אי לא חזי לאדם לא חזי לכלב
Quoi qu’il en soit, [la baraïta] enseigne [qu’il faut] une intention, et l’intention concerne l’impureté légère ! Cela vaut de son vivant, mais après la mort, il est impur d’une impureté grave.
מ"מ קתני מחשבה ומחשבה לטומאה קלה היא ה"מ מחיים אבל לאחר מיתה טמא הוא טומאה חמורה
De façon similaire, pour la bête après la mort : si c’est la chair, elle rend impur d’une impureté grave, et si c’est le sang, il rend impur d’une impureté grave,
דכוותה גבי בהמה לאחר מיתה אי בשר מטמא טומאה חמורה ואם דם מטמא טומאה חמורה
[Ce verset] n’est nécessaire que pour ce que nous avons appris dans une Michna : la charogne d’une bête impure, partout, et la charogne d’un oiseau pur dans les villages, ont besoin d’une intention mais n’ont pas besoin de préparation ;
לא נצרכא אלא לכדתנן נבלת בהמה טמאה בכל מקום נבלת עוף הטהור בכפרים צריך מחשבה ואין צריך הכשר
la charogne d’une bête pure, partout, ainsi que la charogne d’un oiseau pur et la graisse dans les marchés, n’ont besoin ni d’intention ni de préparation.
נבלת בהמה טהורה בכל מקום ונבלת עוף טהור וחלב בשוקים אין צריכין לא מחשבה ולא הכשר
Et Rav dit à Rabbi ’Hiya : pourquoi ai-je besoin d’une intention pour l’impureté légère ? Elle-même est une impureté ! Il lui répondit : [il s’agit du cas] où il y a moins qu’un volume d’olive de charogne et qu’on l’a joint à moins qu’un volume d’œuf d’aliments, de sorte que l’un et l’autre forment le volume d’un œuf.
וא"ל רב לרבי חייא מחשבה למה לי לטומאה קלה היא גופה טומאה היא א"ל כגון דאיכא פחות מכזית נבילה וצרפה לפחות מכביצה אוכלין דהאי והאי הוי כביצה
S’il en est ainsi, qu’il faille aussi une préparation ! Car un Tanna de l’école de Rabbi Yichmaël a enseigné : « sur toute semence qui sera semée » (Lv 11, 37) : de même que les semences ont ceci de particulier qu’elles ne sont pas destinées à rendre impur d’une impureté grave et qu’elles ont besoin d’une préparation, de même tout ce qui n’est pas destiné à rendre impur d’une impureté grave a besoin d’une préparation.
אי הכי ליבעי נמי הכשר דהא תנא דבי ר' ישמעאל (ויקרא יא, לז) על כל זרע אשר יזרע מה זרעים מיוחדין שאין סופן לטמא טומאה חמורה וצריך הכשר אף כל שאין סופן לטמא טומאה חמורה צריך הכשר
Il lui répondit : cela vaut pour les aliments ordinaires, qui ne contiennent pas moins qu’un volume d’olive de charogne ; mais ici, où il s’y trouve moins qu’un volume d’olive de charogne, puisque si on la complétait jusqu’au volume d’une olive, elle n’aurait pas besoin de préparation, [elle n’en a pas besoin non plus].
א"ל ה"מ באוכלין דעלמא דלית בו פחות מכזית נבלה אבל הכא דאיכא בגויה פחות מכזית נבילה כיון דאילו מצרף ליה כזית לא בעי הכשר
Original : Keritot 21a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.