Structure du débat :Question 8Objection 1Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
GUEMARA: Pourquoi [la Michna] a-t-elle besoin du nombre ? Rabbi Yo’hanan a dit : [pour enseigner] que s’il les a toutes commises au cours d’un seul oubli, il est passible [d’un sacrifice] pour chacune d’elles.
גמ׳ מניינא למה לי א"ר יוחנן שאם עשאן כולן בהעלם אחת חייב על כל אחת ואחת
Et encore, ce que nous avons appris : « Les travaux principaux [du Chabbat] sont quarante moins un » – pourquoi ai-je besoin du nombre ? [Pour enseigner] que s’il les a tous faits au cours d’un seul oubli, il est passible pour chacun d’eux.
ותו הא דתנן אבות מלאכות מ' חסר אחת מניינא למה לי שאם עשאן כולן בהעלם אחת חייב על כל אחת ואחת
Pour exclure [l’opinion] de Rabbi Eliézer ben Ya’akov, qui dit qu’il y en a cinq ; comme il est enseigné dans une baraïta : Rabbi Eliézer ben Ya’akov dit : le converti manque d’expiation jusqu’à ce que le sang soit aspergé pour lui. C’est pour cela que [la Michna] enseigne « quatre ».
לאפוקי מדר' אליעזר בן יעקב דאמר ה' הוי דתניא ר' אליעזר בן יעקב אומר גר מחוסר כפרה עד שיזרק דם עליו אהכי תנא ד'
Encore, ce que nous avons appris : « Quatre apportent [un sacrifice] pour la [faute] délibérée comme pour l’involontaire » – pourquoi ai-je besoin du nombre ?
Pour exclure [l’opinion] de Rabbi Chimon ; comme il est enseigné : Rabbi Chimon dit : le serment sur un dépôt – sa [transgression] délibérée n’est pas sujette à expiation [par un sacrifice]. C’est pour cela qu’elle enseigne « quatre ».
לאפוקי מדרבי שמעון דתניא רבי שמעון אומר שבועת הפקדון לא ניתן זדונה לכפרה אהכי תנא ד'
Parce qu’elle veut enseigner dans la suite : « Le nazir, s’il est devenu impur de nombreuses impuretés. » Et on trouve ce cas, par exemple, s’il est devenu impur le septième [jour] et de nouveau impur le septième [jour]. Et de qui est-ce [l’opinion] ? C’est Rabbi Yossé, fils de Rabbi Yehouda, qui dit que le naziréat de pureté prend effet sur lui dès le septième [jour].
משום דקא בעי למיתנא סיפא נזיר אם נטמא טומאות הרבה ומשכחת לה כגון דאיטמי בשביעי וחזר ונטמא בשביעי ומני ר' יוסי בר' יהודה היא דאמר נזירות דטהרה מן שביעי הוא דחייל עליה
Car si tu dis que c’est Rabbi [Yehouda HaNassi], puisque [selon lui] le naziréat de pureté ne prend effet sur lui qu’au huitième [jour], comment trouverait-on ce cas ?
דאי תאמר רבי היא כיון דנזירות דטהרה עד שמיני לא חיילא עליה היכי משכחת לה
Et s’il est devenu impur le huitième et de nouveau impur le huitième, puisqu’il a atteint le moment propre à apporter un sacrifice, il est passible pour chacune d’elles. Déduis-en donc que c’est Rabbi Yossé, fils de Rabbi Yehouda.
ואי דנטמא בח' וחזר ונטמא בח' כיון דיצא בשעה הראויה להביא בה קרבן חייב על כל אחת ואחת אלא ש"מ רבי יוסי בר' יהודה היא
Quelle est [l’opinion de] Rabbi et quelle est celle de Rabbi Yossé, fils de Rabbi Yehouda ? Comme il est enseigné : « Et il sanctifiera sa tête ce jour-là » (Nb 6, 11) : le jour où il apporte ses sacrifices – telles sont les paroles de Rabbi. Rabbi Yossé, fils de Rabbi Yehouda, dit : le jour de son rasage.
מאי רבי ומאי ר' יוסי בר' יהודה דתניא (במדבר ו, יא) וקדש את ראשו ביום ההוא ביום הבאת קרבנותיו דברי רבי ר' יוסי בר' יהודה אומר ביום תגלחתו
Parce qu’elle enseigne dans la suite : « Le prince (nassi) est comme eux » – cinq, pour exclure [l’opinion] de Rabbi Eliézer, qui dit que le prince apporte un bouc.
משום דקתני סיפא נשיא כיוצא בהן ה' לאפוקי מדר"א דאמר נשיא מביא שעיר
Pour exclure [l’opinion] de Rabbi Ochaya, qui dit qu’il y a treize catégories principales de dommages. Et selon Rabbi Ochaya, pourquoi ai-je besoin du nombre ? Pour exclure [l’opinion] de Rabbi ’Hiya, qui dit qu’il y a vingt-quatre catégories principales de dommages. Et selon Rabbi ’Hiya, pourquoi ai-je besoin du nombre ? Pour exclure le délateur et celui qui rend pigoul [un sacrifice].
לאפוקי מדרבי אושעיא דאמר י"ג אבות נזיקין הן ולר' אושעיא מניינא למה לי לאפוקי מדרבי חייא דאמר כ"ד אבות נזיקין ולר' חייא מנינא למה לי לאפוקי מסור ומפגל
Certes, tu ne peux pas dire [qu’il serait] totalement exempt, puisqu’il est écrit : « Car quiconque commettra l’une de toutes ces abominations, [les personnes qui les commettent] seront retranchées » (Lv 18, 29). Mais dis [plutôt] : s’il en a transgressé une, il est passible d’un [sacrifice] ; s’il les a toutes transgressées au cours d’un seul oubli, il n’est passible que d’un seul.
בשלמא פטור לגמרי לא מצית אמרת דכתיב (ויקרא יח, כט) כי כל אשר יעשה מכל התועבות האלה ונכרתו אלא אימא עבר חדא נתחייב חדא עבר כולהו בהעלם אחת אינו חייב אלא אחת
Rav Bivi bar Abayé objecta : dis [plutôt] : pour sa sœur, que le verset a spécifiée, il sera passible d’un [sacrifice] à part, et pour toutes les autres, puisque [commises] au cours d’un seul oubli, il ne sera passible que d’un seul.
מתקיף לה רב ביבי בר אביי אימא אחותו דפרט קרא ניחייב חדא עלה וכולן כיון דבהעלם אחת לא ניחייב אלא אחת
Et Rav Bivi bar Abayé n’admet-il pas ce qui est enseigné : toute chose qui était incluse dans une règle générale et qui en est sortie pour enseigner, ce n’est pas pour enseigner sur elle-même qu’elle en est sortie, mais pour enseigner sur la règle générale tout entière qu’elle en est sortie ?
ולרב ביבי בר אביי מי לית ליה הדא דתניא כל דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד לא ללמד על עצמו יצא אלא ללמד על הכלל כולו יצא
Comment ? « Et la personne qui mangera de la chair [du sacrifice de paix…] » (Lv 7, 20). Les chelamim n’étaient-ils pas inclus dans [l’ensemble des] choses consacrées ? Pourquoi en sont-ils sortis ?
כיצד (ויקרא ז, כ) והנפש אשר תאכל בשר וגו' והלא שלמים בכלל הקדשים היו למה יצאו
Pour leur comparer [les autres] : de même que les chelamim sont des choses consacrées à l’autel et qu’on est passible à leur sujet, de même pour tout ce qui est consacré à l’autel on est passible ; sont exclues les choses consacrées à l’entretien du Temple.
להקיש אליהן מה שלמים שהן קדשי מזבח וחייבין עליהן אף כל שהן קדשי מזבח חייבין עליהן יצאו קדשי בדק הבית
Ici aussi : de même que sa sœur se distingue en ce qu’elle est une relation interdite qui n’a aucune permission du vivant de celui qui la rend interdite, de même pour toute [femme] qui n’a aucune permission du vivant de celui qui la rend interdite ; est exclue la femme mariée, qui a une permission du vivant de son mari.
הכא נמי מה אחותו מיוחדת שהיא ערוה ואין לה היתר בחיי אוסרה אף כל שאין לה היתר בחיי אוסרה יצאה אשת איש שיש לה היתר בחיי בעלה
Rabbi Yona – et certains disent Rav Houna, fils de Rav Yehochoua – a dit : le verset dit : « Car quiconque commettra l’une de toutes ces abominations, etc. » (Lv 18, 29). Puisqu’il en est ainsi, c’est une comparaison : toutes les relations interdites sont comparées à sa sœur ; de même que pour sa sœur on est passible séparément, de même pour toutes on est passible séparément.
א"ר יונה ואיתימא רב הונא בריה דרב יהושע אמר קרא כי כל אשר יעשה מכל התועבות וגו' הואיל וכך הקיש הוא הוקשו כל העריות כולן לאחותו מה אחותו חייבין עליה בפני עצמה אף כל חייבין עליה בפני עצמה
Et selon Rabbi Yits’hak, qui dit que tous ceux qui sont passibles de retranchement étaient inclus [dans la règle des flagellations], et pourquoi le retranchement a-t-il été mentionné à part au sujet de sa sœur ? Pour la juger par le retranchement et non par la flagellation –
ולרבי יצחק דאמר חייבי כריתות בכלל היו ולמה יצאה כרת באחותו לדונה בכרת ולא במלקות
[la règle de] diviser, d’où la tire-t-il ? Il la tire de : « Et d’une femme dans l’impureté de sa nidda, tu ne t’approcheras pas » (Lv 18, 19) : pour diviser à propos de chaque femme.
לחלק מנא ליה נפקא ליה (ויקרא יח, יט) מואל אשה בנדת טומאתה לא תקרב לחלק על כל אשה ואשה
Et que les Sages aussi la tirent de « Et d’une femme dans l’impureté de sa nidda » ! Oui, il en est bien ainsi. Mais alors, le retranchement de sa sœur, à quoi vient-il ? Il leur est nécessaire pour diviser à propos de sa sœur, de la sœur de son père et de la sœur de sa mère.
ורבנן נמי תיפוק להו מואל אשה בנדת טומאתה אין ה"נ אלא כרת דאחותו למאי אתא מיבעי ליה לחלק על אחותו ועל אחות אביו ועל אחות אמו
Pourquoi en ont-ils besoin pour ces cas-là ? Ce sont des noms distincts et des personnes distinctes ! Dis plutôt : pour diviser à propos de sa sœur qui est [aussi] la sœur de son père et la sœur de sa mère.
הני למה להו לחלק הרי שמות מוחלקין והרי גופים מוחלקים אלא אימא לחלק על אחותו שהיא אחות אביו ושהיא אחות אמו
Et les Sages, que font-ils de « sa sœur » de la fin du verset ? Il leur est nécessaire
ורבנן אחותו דסיפא דקרא מאי עבדי ליה מיבעי ליה
Original : Keritot 2b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.