et là, quand sa conception a eu lieu hors de la sainteté et sa naissance dans la sainteté.
וכאן שהורתו שלא בקדושה ולידתו בקדושה
Kiddouchin 18a קידושין
Structure du débat :Baraïta 2Question 1
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Rav ’Hiya bar Avin a dit au nom de Rabbi Yo’hanan : selon la Torah, l’idolâtre hérite de son père, car il est écrit : « Car j’ai donné en héritage à Ésaü la montagne de Séir » (Dt 2, 5). — Mais peut-être un Israélite apostat est-il différent ? — [On le déduit] plutôt d’ici : « Car j’ai donné ’Ar en héritage aux fils de Loth » (Dt 2, 9).
רב חייא בר אבין א"ר יוחנן עובד כוכבים יורש את אביו דבר תורה דכתיב (דברים ב, ה) כי ירושה לעשו נתתי את הר שעיר ודלמא ישראל מומר שאני אלא מהכא (דברים ב, ט) כי לבני לוט נתתי את ער ירושה
Et Rav ’Hiya bar Avin, pourquoi n’a-t-il pas dit comme Rava ? Est-il écrit : « Il comptera avec son acquéreur — et non avec les héritiers de son acquéreur » (Lv 25, 50) ?
ורב חייא בר אבין מאי טעמא לא אמר כרבא מי כתיב (ויקרא כה, נ) וחשב עם קונהו ולא עם יורשי קונהו
Et Rava, pourquoi n’a-t-il pas dit comme Rav ’Hiya bar Avin ? En l’honneur d’Abraham, c’est différent.
ורבא מאי טעמא לא אמר כרב חייא בר אבין משום כבודו דאברהם שאני:
Nos maîtres ont enseigné : il y a chez l’Hébreu ce qu’il n’y a pas chez l’Hébreue, et il y a chez l’Hébreue ce qu’il n’y a pas chez l’Hébreu. Il y a chez l’Hébreu : il sort par les années, par le jubilé et par la mort du maître, ce qui n’est pas le cas chez l’Hébreue. Et il y a chez l’Hébreue : l’Hébreue sort par les signes, elle n’est pas vendue une seconde fois, et on la rachète contre son gré, ce qui n’est pas le cas chez l’Hébreu.
תנו רבנן יש בעברי שאין בעבריה ויש בעבריה שאין בעברי יש בעברי שהוא יוצא בשנים וביובל ובמיתת האדון מה שאין כן בעבריה ויש בעבריה שהרי עבריה יוצאה בסימנין ואינה נמכרת ונשנית ומפדין אותה בעל כורחו מה שאין כן בעברי:
Le maître a dit : « Il y a chez l’Hébreu ce qu’il n’y a pas chez l’Hébreue. » On objecte : « La servante hébreue a un avantage sur lui : elle s’acquiert elle-même par les signes » ! Rav Chéchet a dit : [il s’agit] du cas où il l’a désignée [comme épouse].
אמר מר יש בעברי שאין בעבריה ורמינהי יתירה עליו אמה העבריה שקונה עצמה בסימנין אמר רב ששת כגון שיעדה
Il l’a désignée — c’est évident, elle a besoin d’un acte de divorce ! — On aurait pu dire : que la règle [d’esclave] ne soit pas annulée pour elle ; il nous apprend [que si]. — S’il en est ainsi, pourquoi sort-elle par les signes ? — Voici ce qu’il dit : s’il ne l’a pas désignée, elle sort aussi par les signes.
יעדה פשיטא גיטא בעיא מהו דתימא לא ליבטלה הילכתא מינה קמ"ל אי הכי אמאי יוצאה בסימנין ה"ק אם לא יעדה יוצאה אף בסימנין:
Elle n’est pas vendue une seconde fois : cela implique que l’esclave hébreu est vendu une seconde fois. Or il a été enseigné : « pour son vol » (Ex 22, 2) — et non pour le double ; « pour son vol » — et non pour sa [peine de] témoin à charge ; « pour son vol » — une fois qu’il a été vendu une fois, tu n’as plus le droit de le vendre [à nouveau] !
ואינה נמכרת ונשנית: מכלל דעבד עברי נמכר ונשנה והתניא (שמות כב, ב) בגניבתו ולא בכפילו בגניבתו ולא בזממו בגניבתו כיון שנמכר פעם אחת שוב אי אתה רשאי למוכרו
Rava a dit : il n’y a pas de difficulté : ici, pour un seul vol ; là, pour deux vols.
אמר רבא לא קשיא כאן בגניבה אחת כאן בשתי גניבות
Abayé lui dit : « pour son vol » signifie [même] beaucoup [de vols] ! Abayé a donc dit : il n’y a pas de difficulté : ici, [envers] un seul homme ; là, [envers] deux hommes.
א"ל אביי בגניבתו טובא משמע אלא אמר אביי לא קשיא כאן באדם אחד כאן בשני בני אדם
Nos maîtres ont enseigné : si son vol valait mille et que lui en vaut cinq cents, il est vendu, puis vendu de nouveau. Si son vol valait cinq cents et que lui en vaut mille, il n’est pas vendu du tout. Rabbi Eliézer dit : si son vol correspond à son prix de vente, il est vendu ; sinon, il n’est pas vendu.
ת"ר גניבו אלף ושוה חמש מאות נמכר וחוזר ונמכר גניבו חמש מאות ושוה אלף אינו נמכר כלל ר' אליעזר אומר אם היה גניבו כנגד ממכרו נמכר ואם לאו אינו נמכר
Rava a dit : sur ce point, Rabbi Eliézer a eu raison des rabbins. Car en quoi est-ce différent lorsque son vol valait cinq cents et que lui en vaut mille, qu’il n’est pas vendu ? Parce que le Miséricordieux a dit : « il sera vendu » — tout entier, et non à moitié. De même ici, le Miséricordieux a dit : « il sera vendu pour son vol » — et non vendu pour la moitié de son vol.
אמר רבא בהא זכנהו ר"א לרבנן דמאי שנא גניבו חמש מאות ושוה אלף דאין נמכר דנמכר כולו אמר רחמנא ולא חציו ה"נ נמכר בגניבתו אמר רחמנא ולא נמכר בחצי גניבתו:
Et on la rachète contre son gré : Rava pensait dire : contre le gré du maître. Abayé lui dit : de quoi s’agit-il ? Nous lui écrivons une reconnaissance de dette pour sa valeur. Pourquoi ? Il tient une perle dans sa main, et nous lui donnerions un tesson ?
ומפדין אותה בעל כרחו: סבר רבא למימר בעל כרחיה דאדון א"ל אביי מאי ניהו דכתבנא ליה שטרא אדמיה אמאי נקיט מרגניתא בידיה יהיבנא ליה חספא
Abayé a donc dit : contre le gré du père, à cause de l’atteinte à [l’honneur de] la famille. — S’il en est ainsi, pour l’esclave hébreu aussi, contraignons les membres de la famille à cause de l’atteinte à la famille ! — Il irait se vendre de nouveau.
אלא אמר אביי בעל כרחיה דאב משום פגם משפחה אי הכי עבד עברי נמי נכפינהו לבני משפחה משום פגם משפחה הדר אזיל ומזבין נפשיה
Ici aussi, [le père] irait la vendre de nouveau ! — Mais il enseigne : elle n’est pas vendue une seconde fois. Et de qui est-ce ? De Rabbi Chimon. Car il a été enseigné : un homme vend sa fille pour le mariage, puis une seconde fois comme servante, puis une seconde fois pour le mariage après la servitude, mais non comme servante après le mariage. Rabbi Chimon dit : de même qu’un homme ne vend pas sa fille comme servante après le mariage, de même un homme ne vend pas sa fille comme servante après la servitude.
ה"נ הדר אזיל ומזבין לה הא קתני אינה נמכרת ונשנית ומני ר"ש היא דתניא מוכר אדם את בתו לאישות ושונה לשפחות ושונה לאישות אחר שפחות אבל לא לשפחות אחר אישות רש"א כשם שאין אדם מוכר את בתו לשפחות אחר אישות כך אין אדם מוכר את בתו לשפחות אחר שפחות
Et c’est la controverse de ces tanna’im. Car il a été enseigné : « en la trahissant » (Ex 21, 8) [lu : « par son vêtement sur elle »] :
ובפלוגתא דהני תנאי דתניא (שמות כא, ח) בבגדו בה
Original : Kiddushin 18a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.