de bêtes moribondes abattues [rituellement] plutôt que de manger la viande de bêtes moribondes crevées. « Et tu la désireras » (Dt 21, 11) — même si elle n’est pas belle ; « elle » — et non elle et sa compagne ;
תמותות שחוטות ואל יאכלו בשר תמותות נבילות (דברים כא, יא) וחשקת אע"פ שאינה נאה בה ולא בה ובחברתה
« et tu la prendras » — tu as sur elle [le droit de] mariage ; « pour toi pour femme » — qu’il ne prenne pas deux femmes, une pour lui et une pour son père, une pour lui et une pour son fils ; « et tu l’amèneras » (Dt 21, 12) — cela enseigne qu’il ne doit pas la contraindre pendant la guerre.
ולקחת ליקוחין יש לך בה לך לאשה שלא יקח שתי נשים אחת לו ואחת לאביו אחת לו ואחת לבנו (דברים כא, יב) והבאתה מלמד שלא ילחצנה במלחמה:
Nos maîtres ont enseigné : « Si l’esclave dit expressément » (Ex 21, 5) — jusqu’à ce qu’il le dise et le répète. S’il l’a dit au début de la sixième [année] et ne l’a pas dit à la fin de la sixième, il n’a pas l’oreille percée, car il est dit : « je ne sortirai pas libre » (Ex 21, 5) — jusqu’à ce qu’il le dise au moment de la sortie.
ת"ר (שמות כא, ה) אם אמר יאמר עד שיאמר וישנה אמר בתחילת שש ולא אמר בסוף שש אינו נרצע שנאמר (שמות כא, ה) לא אצא חפשי עד שיאמר בשעת יציאה
S’il l’a dit à la fin de la sixième et ne l’a pas dit au début de la sixième, il n’a pas l’oreille percée, car il est dit : « Si l’esclave dit expressément » — jusqu’à ce qu’il le dise lorsqu’il est [encore] esclave.
אמר בסוף שש ולא אמר בתחילת שש אינו נרצע שנאמר אם אמר יאמר העבד עד שיאמר כשהוא עבד
Le maître a dit : « S’il l’a dit au début de la sixième et ne l’a pas dit à la fin de la sixième, il n’a pas l’oreille percée, car il est dit : je ne sortirai pas libre. » Pourquoi précisément de « je ne sortirai pas libre » ? Déduis-le de ce qu’il nous faut « J’aime mon maître, ma femme et mes enfants » (Ex 21, 5), et que ce n’est pas le cas !
אמר מר אמר בתחילת שש ולא אמר בסוף שש אינו נרצע שנאמר לא אצא חפשי מאי איריא מלא אצא חפשי תיפוק ליה דבעינן (שמות כא, ה) אהבתי את אדוני את אשתי ואת בני וליכא
Et de plus : « S’il l’a dit à la fin de la sixième et ne l’a pas dit au début de la sixième, il n’a pas l’oreille percée, car il est dit : l’esclave. » À la fin de la sixième, n’est-il donc pas esclave ? Rava a dit : que signifie « au début de la sixième » ? Au début de la dernière pérouta. Et que signifie « à la fin de la sixième » ? À la fin de la dernière pérouta.
ותו אמר בסוף שש ולא אמר בתחילת שש אינו נרצע שנאמר העבד אטו סוף שש לאו עבד הוא אמר רבא מאי בתחילת שש בתחילת פרוטה אחרונה ומאי בסוף שש בסוף פרוטה אחרונה:
Nos maîtres ont enseigné : s’il a femme et enfants et que son maître n’a ni femme ni enfants, il n’a pas l’oreille percée, car il est dit : « parce qu’il t’aime, toi et ta maison » (Dt 15, 16). Si son maître a femme et enfants et que lui n’a ni femme ni enfants, il n’a pas l’oreille percée, car il est dit : « J’aime mon maître, ma femme et mes enfants ».
ת"ר לו אשה ובנים ולרבו אין אשה ובנים אינו נרצע שנאמר (דברים טו, טז) כי אהבך ואת ביתך לרבו אשה ובנים ולו אין אשה ובנים אינו נרצע שנאמר אהבתי את אדוני את אשתי ואת בני
S’il aime son maître et que son maître ne l’aime pas, il n’a pas l’oreille percée, car il est dit : « car il se trouve bien avec toi » (Dt 15, 16). Si son maître l’aime et que lui n’aime pas son maître, il n’a pas l’oreille percée, car il est dit : « parce qu’il t’aime ». S’il est malade et que son maître n’est pas malade, il n’a pas l’oreille percée, car il est dit : « car il se trouve bien avec toi ». Si son maître est malade et que lui n’est pas malade, il n’a pas l’oreille percée, car il est dit : « avec toi ».
הוא אוהב את רבו ורבו אינו אוהבו אינו נרצע שנאמר (דברים טו, טז) כי טוב לו עמך רבו אוהבו והוא אינו אוהב את רבו אינו נרצע שנאמר כי אהבך הוא חולה ורבו אינו חולה אינו נרצע שנאמר כי טוב לו עמך רבו חולה והוא אינו חולה אינו נרצע שנאמר עמך
Rav Bivi bar Abayé demanda : s’ils sont tous deux malades, qu’en est-il ? Nous faut-il « avec toi », et c’est le cas ? Ou peut-être nous faut-il « car il se trouve bien avec toi », et ce n’est pas le cas ? La question reste en suspens.
בעי רב ביבי בר אביי שניהם חולין מאי עמך בעינן והא איכא או דילמא כי טוב לו עמך בעינן והא ליכא תיקו:
Nos maîtres ont enseigné : « car il se trouve bien avec toi » — avec toi dans la nourriture, avec toi dans la boisson : que tu ne manges pas du pain fin pendant qu’il mange du pain de son, que tu ne boives pas du vin vieux pendant qu’il boit du vin nouveau, que tu ne dormes pas sur des coussins pendant qu’il dort sur la paille. De là ils ont dit : quiconque acquiert un esclave hébreu est comme celui qui s’acquiert un maître.
ת"ר כי טוב לו עמך עמך במאכל עמך במשתה שלא תהא אתה אוכל פת נקיה והוא אוכל פת קיבר אתה שותה יין ישן והוא שותה יין חדש אתה ישן על גבי מוכין והוא ישן על גבי תבן מכאן אמרו כל הקונה עבד עברי כקונה אדון לעצמו
Nos maîtres ont enseigné : « Il sortira de chez toi, lui et ses enfants avec lui » (Lv 25, 41). Rabbi Chimon a dit : si lui a été vendu, ses fils et ses filles ont-ils été vendus ? De là [on apprend] que son maître est tenu de nourrir ses enfants. De même, tu dis : « S’il est marié, sa femme sortira avec lui » (Ex 21, 3). Rabbi Chimon a dit : si lui a été vendu, sa femme a-t-elle été vendue ? De là [on apprend] que son maître est tenu de nourrir sa femme.
ת"ר (ויקרא כה, מא) ויצא מעמך הוא ובניו עמו א"ר שמעון אם הוא נמכר בניו ובנותיו מי נמכרים מכאן שרבו חייב במזונות בניו כיוצא בדבר אתה אומר אם בעל אשה הוא ויצאה אשתו עמו א"ר שמעון אם הוא נמכר אשתו מי נמכרה מכאן שרבו חייב במזונות אשתו
Et il fallait [les deux]. Car s’il nous avait appris [seulement] ses enfants, [j’aurais dit que c’est] parce qu’ils ne sont pas en âge de travailler et de se nourrir ; mais sa femme, qui est capable de se nourrir et de travailler, j’aurais dit : qu’elle travaille et qu’elle mange.
וצריכא דאי אשמועינן בניו משום דלא בני מיעבד ומיכל נינהו אבל אשתו דבת מיכל ומיעבד היא אימא תעביד ותיכול
Et s’il nous avait appris [seulement] sa femme, [j’aurais dit que c’est] parce qu’il n’est pas dans ses habitudes d’aller mendier ; mais ses enfants, qui ont l’habitude d’aller mendier, j’aurais dit que non. Il fallait [les deux].
ואי אשמעינן אשתו דלאו דירכה להדורי אבל בניו דדירכייהו להדורי אימא לא צריכא
Original : Kiddushin 22a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.